אור ברסלב
עט סופר חלק א עט סופר חלק א כלל י › פרט ב שיטת רי"ף ורמב"ם

עט סופר חלק א· רבי אליעזר זוסמן סופר

עט סופר חלק א כלל י · פרט ב שיטת רי"ף ורמב"ם

פרט א

ירושלמי עירובין פ"ג הלכה ד' רבי יונתן אמר בשם רשב"י לוקין על תחומי שבת דבר תורה איר יוסה הגימך סוף תחומי שבת שאין מחוורין מדבר תורה [כשתדקדק תראה שאינן מדין תורה אלא מתקנת חכמים] רב מנא בעי ניחא לאלפיים אמה אינו מחוור ארבעת אלפים אמה מחוור הוא, ר"ש בשם ר' אחא אין לך מחוור מכולם אלא תחום שנים עשר מיל כמחנה ישראל: ריף סוף פ"ק דעירובין כתב, אמרי דבי ר' ינאי ל"ש אלא ע"ח אבל ע"ת חייב דתני דבי חייא לוקין על ע"ח דבר תורה קשיא ליה לר' יונתן וכי לוקין על לאו שניתן לאזהרת מית ב"ד א"ר אשי מי כתיב אל יוציא איש אל יצא איש כתיב כלומר יציאה ברגלים בלבד היא ואין בה משום מיתת ב"ד אלא באזהרה בלבד היא ולפיכך לוקין עליה, וקשיא לן היכי אמרי' הכא לוקין על ע"ת דבר תורה ואנן קי"ל דליתיה לדרפ"ק דאמר תחומין דאוריי' ואשכחינא בגמרא דבני מערבא דגרסינן הגיעך וכו' אמר אין לך מחוור מכולם אלא תחום י"ב מיל, נמצא עכשיו תחומי שבת מהן דרבנן ומהן ד"ת מאלפים אמה ולמעלה עד י"ב חיל לוקין עליה מדרבנן ולרע"ק לוקה עליהן מדאוריי' וכו' ומשנים עשר מיל ולמעלה לוקין עליהם מדאוריי' לדברי הכל דכתיב אל יצא איש ממקומו, דהיינו י"ב מיל כנגד מחנה ישראל, אבל אלפים אמה ולמטה מותר לדברי הכל, ועדיין הקושיא במקומה עומדת שאין לנו עירובי תחומין אלא עד סוף אלפים אמה בלבד ואם הניח עירובו חוץ לאלפים אמה אין עירובו עירוב ואסור לו לצאת חוץ לאלפים אפי' אמה אחת, ואם איסר זה מדרבנן הוא לא ילקה עליהם דבר תורה אלא לדברי רע"ק ודאי תירוצא לא סליק אליבא דגמרא דילן וקושיא בדוכתיה עד השתא בדקאי קאי, ועי' רז"ה ורמב"ן בספר ערוך לנר יבמות דף מ"ז ראיה לריף די"ב מיל דאוריי' כי נעמי הזכירה לרות אסור לן תחום שבת והאיך אפשר שהזכירה דין דרבנן:

ריף בפרק אין צדין כתב, איבעיא להו מהו להראות סכין לחכם רב תרי בריה דרב איקא שרי ורבנן אסרו, ופי' בעל הלכה גדולות טעמא דמילתא דחיישינן דלמא אזלי חוץ לתחום לאחויי, וכתב הר"ן והקשה עליו רז"ה דהא אמרי' לקמן דף ל"ו לא רוכבין ע"ג בהמה גזירה שמא יצא חוץ לתחום ופרכינן ש"מ תחומין דאוריי' אלא גזירה שמא יחתוך זמורא אלמא לדידן דקי"ל אין תחומין דאוריי' ליכא למיגזר משום איסר תחומין, ורמב"ן קיים דברי בה"ג ואמר אע"ג דברוכבין ע"ג בהמה לא חיישינן שמא יצא חוץ לתחום אלא למ"ד דאוריי' התם הוא מפני שאין לו לצורך לצאת חוץ לתחום י"ל שמא יצא שלא לדעת בלחוד הוא דחיישינן כיון דהאי גונא לא שכיח כולי האי לא חיישינן ליה אלא למ"ד תחומין דאוריי', אבל הכא שהדבר צריך לו לצאת חוץ לתחום ולילך אצל חכם מתוך שהדבר קרוב אפי' למ"ד תחומין דרבנן חיישינן שהרי מצינו הרבה גזירות בתלמוד באיסורין של דבריהם וכו', אי נמי דהכא חיישינן שמא יצא לדעת שלש פרסאות דתחומין דידהו דאורייתא לדעת ריף, אבל ברוכב ע"ג בהמה דליכא למיחש אלא שמא יצא שלא לדעת לא שכיח דנפיק בכה"ג שלש פרסאות וע"ש, ועי' הגהות מרדכי:

וקרבן נתנאל בעירובין פ"ק כתב לישב קושי' רז"ה, דמהרי"ל הקשה יהי' שנים מותרים לרכוב או לילך לקרון דאם בא לחתוך זמורה יזכרנו חבירו כמו שנים קורין לאור הנר בשבת, וחי' התם גזרינן שמא יחתוך זמורה קודם שישב על הסוס כי היכי דאמרי' אין שטין שמא יעשה חביות של שייטן ע"כ, מש"ה אמר גזירה שמא יחתוך זמורה אבל משום גזרה שמא יצא חוץ לתחום י"ב מיל מותר כשהם שנים ודו"ק, ועי' תיו"ט סוף פי"ח משבת מביא ראיה לריף ממתני' דשם, וחמד משה סי' של משיג עליו ועי' תשובת מהרי"א סי' ס"ז:

רמב"ם פכ"ו משבת, היוצא חוץ לתחום המדינה בשבת לוקה שנאמר אל יצא איש ממקומו ביום השביעי מקום זה הוא תחום העיר ולא נתנה תורה שיעור לתחום זה אבל חכמים העתיקו שתחום זה הוא חוץ לשנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל, וכך אמר להם משה רבינו לא תצאו חוץ למחנה, ומדברי סופרים שלא יצא אדם חוץ לעיר אלא עד אלפים אמה אבל חוץ לאלפים אמה אסור שאלפים אמה הוא מגרש העיר, נמצאת למ"ד שמותר לאדם בשבת להלך את כל העיר כולה אפי' היתה כנינוה בין שהי' מוקפת חומה בין שלא הי' מוקפת חומה וכן מותר לו להלך חוץ לעיר אלפים אמה לכל רוח ואם יצא חוץ לאלפים אמה מכין אותו מכת מרדות עד י"ב מיל, אבל אם יצא והרחיק מן העיר יתר על י"ב מיל אפי' אמה אחת לוקה מן התורה ועי' רמב"ם פ"ז משגגות כל היודע שהיום שבת ושגג במלאכות ע"ש בכ"מ במה ידע שהיום שבת, וכתב באר יעקב בסי' ת"ד, גדלה בעיני הפליאה, לדעת רמב"ם די"ב מיל דאוריי' א"כ ידע בתחומין אליבא דכ"ע ע"ש באריכות:

הכ"מ מביא תשובת רמב"ם שכתב שהטעם שאין בימים ובנהרות איסור תחומין דאוריי' לפי שהם כרמלית והטלטול בהם אינו אסור אלא מדרבנן ולא יתכן שיהי' המעביר ע"פ מים אסור מדרבנן והמהלך לוקה מן התורה וכ"ש שלא יעלה כדעת שיהא בהליכה במים איסור תחומין דאוריי' ממחנה ישראל שהוא ר"ה והלא ידוע שאיסור הטלטול שיש חיוב סקילה אמרו בו המעביר ד"א בר"ה מקורה פטור לפי שאינו דומה לדגלי מדבר כן בלים המהלך י"ב מיל ע"פ המים המעוטים פטור לפי שאינו דומה למתנה ישראל עכ"ל, ועי' ב"י סי' ת"ד, שעה"מ סוף הלכת שבת מביא שיטת אחרונים שגם בימים ובנהרות ג"פ אסור מדאוריי':

בתשובת מרם שיק סי' קכ"ב כתב מורי הגאון ז"ל דברי רמב"ם תמוהים דמה ענין תחומין להוצאה בשלמא לענין הוצאה דנאמר להוציא לתוך המתנה כדאיתא ר"פ הזורק מאיש ואשה אי בדף מ"ט דומי' דעגלות, אמנם בתחומין דכתיב אל יצא איש ממקומו דהיינו דאסור לצאת חוץ למחנה והרי אותי המקום חוץ למחנה אין אנו יודעים צורתו דהרי סתמא נאמר אל יצא אפי' אם יהא לפניו כרמלית או רה"י אל יצא, וביותר תמוה דאיך אפשר לפרש כמו שכתב הרמב"ם דאסיר לנו לצאת חוץ למחנה ישראל דהרי קי"ל עירובין דף נ"ה דמחנה ישראל חשוב כ"ד אמות ומצא זו שרמב"ן בחידושי ספ"ק עירובין הקשה כן, בודאי גוף דברי ש"ס צריכין ביאור לפי רמב"ם ר"פ י"ד דשבת דמדבר בזמן שישראל שרויין בתוכה הוי כרמלית א"כ מאי פריך בעירובין דף נ"ה, דלמא לעולם הי' לישראל דין יושבי צריפין אפ"ה רשאין לילך לפנות ואין אסור משום תחומין י"ב מיל הואיל והי' כרמלית כל המחנה ובכרמלית אין דין תחומין, בשלמא הא לא קשיא לדבריו הא דילפי' בזורק מויכלא העם להביא דאסור להוציא דמשה הי' במחנה לוי דהוי ר"ה ע"ש שהאריך, ולא זכיתי להבין כי במקום שענן הי' משוה הדרך שם דין ר"ה וכל אוהל הי' רה"י ויכלא העם דאסור מרה"י לר"ה, ועי' בדמשק אליעזר פ' בשלח:

רמב"ם הלכות מלכים פ"ו ד' דברים פטרו במחנה פטורין מלערב ע"ת, כתב השעה"מ סוף שבת שאזיל לשיטתו די"ב מיל דאוריי' והא דר' ינאי אתיא ככ"ע, ומהתימא על ב"י שצ"ז שכתב על מש"כ הטור הולכי מדבריות אין צריכין לערב ע"ת וחייבין בע"ת, זה פשוט אמרי דבי ר' ינאי וכו', ותימא דלא קי"ל כר"י ואפי' בע"ת פטורים, גם על הטור יש לתמוה שפסק היפך דעת אביו שהרי דעת ראש אפי' י"ב מיל הוי דרבנן א"כ ע"כ דס"ל דלא קי"ל כהא דר' ינאי ע"ב:

ראש ספ"ק דעירובין כתב לשון ריף ומסיים מיהו גמרא דידן סבר לרבנן ליכא שום תחום שבת דאוריי' ואפי' י"ב מיל מדקאמרי' לידע לה בתחומין ואליבא דרע"ק משמע דלדרבנן ליכא שים איסור דאוריי' בתחומין ולקמן דף מ"ו קאמרינן א"ל רבא לאביי מכדי ערובי תחומין דרבנן, (עי' מ"ר פ' במדבר כשהלך יהושע להחריב יריחו א"ל עתידים אתם לעשות שם את השבת אל תרחיקו מן הארון יותר מן אלפים אמה לכל רוח למה שתהיו רשאין לבא להתפלל לפני הארון בשבת ופלא]:

ובדף מ"ו כתב אמר רבא לאביי מכדי עירובין דרבנן מה לי יחיד במקום יחיד מה לי יחיד במקום רבים, הכי קים לן דעירובין תחומין דרבנן כאביי ורב דאמרואי בתרא נינהו ואמר נמי לעיל דף ל"ז מאן האי תנא דאפי' בדרבנן לית ברירה ואע"ג דאשמעי' לר"י דאמר תחומין דאוריי' בדף ל"ה, ובדף פ"א קאמר שמואל כל מקום ששונה ר"י בעירובין הלכה כמותו בהא לית הלכתא כוותיה, ור"א שדחה בפ"ק אל יצא כתיב אליבא דר"ת קאמר דסבר תחומין דאוריי' וליה לא סבירא ליה:

הג"א בפ"ק כתב בפרק בכל מערבין חשבי' לה אין לו עיקר מן התורה מיהו י"ל כיון שאין כתיבה בפירש חשוב לה אין לה עיקר כדי שלא יחלק תלמודינו על הירושלמי, ועי' נב"י ת"ר א"ע סי' ב' מאריך בו, ובנב"י ח"ב או"ח מ"ו:

תוכן העניינים

עט סופר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה