עט סופר חלק א· רבי אליעזר זוסמן סופר
עט סופר חלק א כלל ה · פרט ח סוגיה האומר בני זה ממזר. ספק ספיקא
כתובות דף ט', אר"א האומר פ"פ מצאתי נאמן לאסרה עליו, ואמאי ס"ס הוא ספק תחתיו ספק אין תחתיו [ספק תחתיו משנתארסה זינתה] ואת"ל תחתיו ספק באונס ספק ברצון וכו', מה שרצה רש"י שמדייק משנתארסה זינתה, אולי הכוונה כי תוס' הקשה באשת כהן נקמה על חזקה שכשירה לכהונה, ותי' אדרבה אית לן למימר דהשתא נבעלה דאוקמי אחזקת הגוף שהי' בתולה, והנה ידוע סברת רשב"א אם לא נוכל לאחור כעת קודם השחיטה נטרפה כמו סירכה והוגלד המכה א"כ כבר יצאה מחזקתו כל גבינות שנעשה מחלבה אסורות, ובודאי לא שייך שהי' מזנה תחת החופה עי' שמ"ק א"כ בע"כ קודם נישואין זינתה א"כ כבר יצאה מחזקת הגוף ומקמי בחזקת כשרות לכהן, בע"כ שתוס' אינה סובר סברת רשב"א, ולסברת תוס' לכאורה קשה האיך אמרי' ס"ס ספק אינו תחתיו כיון שיש חזקת הגוף עי' פנ"י שמתקשה בו, ע"כ כתב רש"י משנתארסה זינתה הספק אם זינתה משנתארסה אבל לאחר החופה לא הי' ספק, א"כ כבר יצאה מחזקה כסברת רשב"א א"כ שפיר יש ס"ס:
תוס' הקשה בס"ס נמי תיאסר דספק אונס כמאן דליתי' וצ"ב מאוד כיון דס"ס הוי כמו רוב דספק אחד הוי פלגא ופלגא וא"כ ספק תחתיו הוי פלגא ופלגא הוי אידך ספיקו ספק אונס אע"ג דאונס לא שכיחו הוי מיעוטא אפ"ה מצריפינן מיעוטא לפלגא וה"ל רובא להתירא עי' פנ"י, ושמעתי בילדותו מפה קדוש גאון עולם רבי יחזקאל בענעט אבדק"ק נייטרא ז"ל, כיון שס"ס צריך להפוך, ויתחיל ספק אונס ספק רצון, ואונס לא שכיח והוי מיעוט ואינו עושה מחצה ודו"ק, בזה י"ל מה שהקשה פרי מגדים בסי' שמ"ג על רוקח שמתיר אשה מעוברת ליכנס לאוהל מצד מ"ס שמא זכר שמח נקבה ושמא נפל, הא מפילות מיעוט נגד רוב כמבואר ביבמות ולא מצרפינן לס"ס ע"ש, ואולי טהרה בלוע מדאוריי' שרי ורק אסור מדרבנן ע"ש בפרי מגדים , ובדרבנן כתב הדג"מ בסי' ק"י לא צריך להפך א"כ מתחיל ספק זכר ספק נקבה ושמא נפל ועושין ס"ס בידים ודו"ק, אבל צ"ע על ט"ז ביו"ד שע"ג שפי' שכהנים גדולים מצוים שלא לטמאת לקטנים משמע רק כהנים ולא ישראלים וכ"ש אשה, מרוקח משמע להיפך:
ש"ך ק"י סקס"ו מביא שיטות אם ס"ס צריך לברר או לא, והקשה ח"ס לשיטה שלא צריך לברר, א"כ האומר פ"פ מצאתי ובא לפני ב"ד אם יחקור הדבר ויברר אומרים לו שלא צריך לברר, א"כ למה תקנו חכמים בתולה נישאת ליום רביעי פרש"י כדי שיבא עדים, ולמה לנו זאת התקנה כדי שיבורר הדבר אם מצד הדין אין צריך לברר, עי' אמרי א"ש א"ע סי' נ"ה ונראה כאשר כתב ישו"י בסי' תצ"ה, ואמרי בינה הלכות שבת סי' ל"א, לחלק בין הנושאים דאמאי באשת כהן שילדה ולד ומת בתוך ל' יום סמכינן ארובא דולד מעליא ילדן, ובבהמה לא סמכינן ארובא, דהיכי דאנו דנין על דבר פרטי שפיר סמכינן ארובא ולא חיישינן למיעוטא, אבל כשאני באין לעשות תקנה כללות צריכין אנו לתקן גם המיעוט, שהרי המיעוט יבא לכלל איסר, א"כ בעגלים אם אנו מתירין כל עגלים קודם שמונה ימים בודאי גם נפלים יבוא לכלל אכילה קודם שמונה ימים לכך החמירו חז"ל לחוש למיעוט ולא סמכינן ארובא, משא"כ באשת כהן דעל אשה זו אנא דנין אם זקוקה ליבום שפיר סמכינן ארובא, וכן אם התירו חכמים דכל הנופלים במשאל"ס נשותיהם מותרות לשוק לכתחילה בודאי הי' מזדמן במשך השנים מכשול שבעלה נמלט וחי, ע"כ תקנו אף למיעט ולא תנשא לכתחילה, אבל אם נשאה לא אסרו בדיעבד בצירף דייקא ומינסבא ע"ש, ע"כ עשאו תקנה בתולה נושאת לתקן גם המיעוט אשר יש בכללות, אבל באדם פרטיי שמצא פ"פ סמכינן על ס"ס והדין שלא צריך לברר:
ונב"י יו"ד סי' מ"ג, מחדש כלל גדול דוקא אם יוכל ברר כל שני ספיקות אז חייב לברר אבל אם רק יוכל לברר ספק אחד ונשאר ספק ואמרי' לחומרא זאת אינו מחויב לעשות מס"ס ספק אחד ע"כ אשה שראתה דם מחמת תשמיש לא צריכה בבעלה ראשון לבדוק ולברר אם הדם ממקור יען שעדיין יהי' ספק שמא אין כוחות שות, ורק בבעל שלישי צריכה לברר ע"ש כי מתוק הוא ובתשובת רעק"א הקשה א"כ לחה צריך לבדק הסכין לאחר השחיטה אם ימצא פגימה עדיין ספק שמא לאחר שחיטה נפגם בעצם וכדומה, עי' סי' ע"ז ונראה שם לא יהי' אסור מצד ספק לבד רק אחרי' בהמה בחיי' בחזקת איסר וכו' וספק אסור מצד חזקת איסר, ונב"י מחדש אם יהי' אסור מצד ספק ודו"ק:
הגאון רבי מנחם ז"ל באמרי אש א"ע סי' נ"ה כתב דאם ס"ס מצד דספק אחד מותר מה"ת נראה צריך לברר, דמרי"ט תי' מה שמקשין על רמב"ם מחולין דאזלי' בתר רוב מפסח ועולה, ותי' דתורה לא התיר ספק אם יוכל לברר, א"כ גם בס"ס היכא דיכולין לברר צריך לברר דאין יכולין לאמיר דספק ראשון מותר מה"ת דהרי בלי בירור אינו מותר מה"ת, אמנם אם הטעם דס"ס מותר מצד רובא י"ל דאינו צריכין לברר, וכן כתב בגו"ו כלל ח' ע"ש, שעה"מ במק"א כלל ג':
המג"א סי' ח' ובסי' תל"ז כתב הכלל כך, חזקה צריך לברר, ע"כ צריך לבדוק ציצית כל יום, ורוב לא צריך לברר, ע"כ לא חיישינן לבדוק על חי טריפות וסמכינן על רוב בהמות כשירות, ורק אם רוב נגד חזקה כמו בהמה בחייה בחזקת איסר עומדת, ורוב שוחטים מומחים הם, גם שרוב עדיף מחזקה, זה המעט שרוב עדיף על חזקה צריך לברר, אם שוחט לפנינו צריך לבדוק אותו, ועי' מחהש"ק ח':
ש"ך סקט"ו מביא מנ"ע כתב אע"ג דאשכחן לקצת רבנן שסמכו להתיר בס"ס אע"פ שאינו מתהפך המחבר לן דהא והא איתא שכל שלא הוברר איזה ספק נולד ראשון ואנן מהדרינן לאספוקו אז בהכרח בעינן שיתהפכו להקל בדבר דאי לא מאי חזית ליפתח בהדין ספק דאידך גריר בתריה, דל לאידך גיסא ונפתח בחבריה דליתה לאחרונה בהדיה וה"ל חס ספיקא ובכה"ג בדאוריי' אזלי' לחומרא וכו' וכתב בדג"מ לפי דבריו שהטעם בדאוריי' אזלי' לחומרא, א"כ לדעת רמב"ם הא דספק דאוריי' לחומרא רק מדרבנן, א"כ יש להקל בס"ס אף שאינו מתהפך:
מל"מ פי"ב בכורים מחדש באיסר כרת לא מהני ס"ס אם הנוסחא של כ"ת שפיר דבכרת לא אחרי' ס"ד לקולא מובן הנ"ל, ועי' פרי מגדים פתיחה להלכות טריפות:
רמ"א בסי' ק"י כתב דמהני ס"ס אפי' הי' לו חזקת איסר, וכתב הש"ך וט"ז, הרב בהג"ה לא קאמר דמתירין ס"ס בחזקת איסר אלא כגון בנשבר הגף דוקא שאין החזקה סותר לס"ס, אבל ס"ס בשחיטה ודאי אין להתיר כיון דהו"ל חזקת איסר ממש והחזקה סותרת לס"ס, ודימה לזה אשה שהיא בחזקת א"א אפי' כמה ס"ס במיתת הבעל לא יועיל כיון שאתה בא להוציא מכלל א"א שהיתה תחילה ע"ש, ופנ"י בסוגי' דפ"פ הקפה על תוס' שהקשה באשת כהן נוקמי בחזקת היתר כשירה לכהונה, תיפק ליה דאיכא ס"ס לאיסורי שתא זינתה תחתיו ואתמ"ל אינה תחתיו אפ"ה שמא זינתה לפסול לה, בע"כ דתוס' סברי דלעולם לא אמרי' ס"ס היכא שהוא כנגד חזקה כיון דחזקה דאוריי' תו לא מקרי ספק כלל כשיטת בעל משאת בנימן הביאו ט"ז וש"ך בסי' ק"י, א"כ קשה על תי' של תוס' דאוקמי על חזקת הגוף דהשתא נבעלה, א"כ מאי מקשה גמרא הא ס"ס הא אינו תחתיו לא הוי ספק כלל דאוקמי אחזקת הגוף ע"ש שמתקשה מאוד, ואולי י"ל אם הס"ס נגד חזקת כשרות אז נגד כל ספק עומדת חזקת כשרות לא מהני ס"ס נגד חזקה אבל נגד חזקת הגוף עומדת רק ספק אחד אבל ספק באונס אין זה נגד חזקה ושפיר הקשה גמרא ס"ס הוא, אבל חי"ד ופרי מגדים כותבים להיפך דוקא אם ב' ספקות סותרין לחזקה מצרפין הספיקות והוי רובא, אבל אם רק ספק אחד סותר לחזקה ספיקו כמאן דליתא: