עט סופר חלק א· רבי אליעזר זוסמן סופר
עט סופר חלק א כלל ה · פרט ב סוגיה האומר בני זה ממזר
רמב"ם וה"ה פט"ו מא"ב כתב פנוי שנתעברה מזנות א"ל מהי העובר הזה או היליד הזה אם אמרה בן כשר הוא הרי זו נאמנת והבן כשר ואע"פ שרוב העיר שזנתה בה פסולים, ואם לא נבדקה אמו וכו' או שאמרה לממזר נבעלתי וכו' ה"ז ספק ממזר, וכתב ה"ה אע"פ שנאמנת להכשיר והי' נראה שכ"ש לפסול לא היא דלהכשיר דבר תורה אין אנו צריכין לה, דהא מדינא לא הוה אלא ספק ממזר, וספק ממזר מה"ת מותר גמור לבא בקהל, אבל לפסול כיון דמדאוריי' חותר לבא בקהל ואסור בממזרת ודאית ואם הי' מאמינים אותה ומתירין אותו בממזרת ודאית הי' מקילין בשל תורה, ולא נתנה תורה נאמנות אלא לאב ע"ש, ור"ן בקידושין, ועי' שעה"ת ח"ר כלל כ"ד פרט ז':
ב"ש סי' ד' סקט"ל כתב לכאורה קשה למה היא נאמנת להכשיר ברוב פסולים דאזלי' אחר הרוב והוא ממזר ודאי, וי"ל אפי' אם איכא רוב פסולי מ"מ אכתי ספק ממזר הוא בלא דבורה משום די"ל היא אזלה לבועל והוי קבוע כמע"מ ואם ידעי' בודאי דאזל הבועל אצלה ואיכא רוב פסולים י"ל דאינה נאמנת, מיהו קשה למה לר"ן ומגיד למה היא נאמנת להכשיר ואינה נאמנת לומר ממזר הוא, בלא דיברה ספק ממזר מדאוריי' יכול לישא לממזר דהא בספק קהל יבא, א"כ למה אינה נאמנת לעשותו לממזר ודאי לישא ממזרת, מ"ש להכשירו מ"ש לפסלו יע"ש:
ותי' בבית מאיר שה"ה סובר כשיטת ריטבא דרבא לית ליה הך דרשא בקהל ספק יבא אלא הך דרשה דממזר ודאי, ומש"ה ספק ממזר מיתר מן התורה בישראלי' ואסור בממזרת וא"ש דאינה נאמנת אלא להכשיר ולדה ולא לפסול ע"ש, אבל קשה לדברי ה"ה דנאמנת להכשיר משים דמן התורה בלא עדותה ספק ממזר מותר, תינח בבתה, בה מאי איכא למימר דאם נבעלה לפסול לה אסורה לכהן מן התורה וספק איסור מן התורה לחומרא, וש"ש ש"ב פט"ז כתב מצד ברי אלא טענת ברי לא מהני אלא לבעל דבר בעצמו כדאי' בכתובות דף ע"ה, רישא מנה לאבא בידך סיפא מנה לי בידך ע"ש, ע"כ צריך לולד מצד ספק מותר, ועל עצמה נאמנת מצד ברי ע"ש:
פרי מגדים בפתיחה כוללות סקכ"ה, בחולין איתא רוב בעילת אחר הבעל קשה לי היכא דבעל ביאה אחת ופירש ונתעברה ניחוש שמא זינתה וליכא רוב, ולפמ"ש תוס' דהעמד האם בחזקת צדקות א"ש, אך אם פרוצה ביותר כדאיתא בסוטה כ"ז קשה ועי' במרש"ל פסחים פ"ד ברשי ילדו זנונים ספק שלך אע"ג דרוב בעילת אחר הבעל זקן שאני ומש"ה אמר מה אעשה לזקן זה ולכאורה זקן ותש כוחו אין בועל כ"א ביאה אחת או שתים וליכא ריב ומ"מ דוקא כי התם דליכא חזקת צדקת ועדיין צ"ע כי לא מצינו חילק זה בפוסקים עכ"ל: