עט סופר חלק א· רבי אליעזר זוסמן סופר
עט סופר חלק א כלל ג · פרט ד
סמוך מיעוט לחזקה גם ברובא דאיתא קמן:
רש"י קידושין דף פ' בהא דאמר ר' יוחנן איזה חזקה ששורפין התרומה כדתנן עיסה בתוך הבית ושרצים וצפרדעים מטפלין שם טמא יען שרובא איתא קמן ובתינק רובא דליתא קמן ע"ש, ואם ר"מ דחייש למיעט גם ברובא דאיתא קמן מצינו הגהות מרדכי פ' זרוע, וכ"ל הקשה רבינו לרבינו ברוך הא דאמרי' חורי הנמלים הכל לעניים אמאי לא אזלי' בתר רובא ורובא דקמה לבעל הבית, וכי תימא ר"מ לטעמיה דחייש למיעוט אנן סהדי דמיעוט דמיעוטא הוא כדאמרי' גבי גבינות בית אונייקי וכו' והשיב לי ר"ב אני אומר ר"ת מודה בביטל ברוב בכל דוכתא אע"ג דחייש למיעוט מדאוריי' כדמוכח פ"ק חולין ולר"מ שחייש למיעוטא היכי אכל בשרא פסח לקדשים, ואי לא חייש למיעוט מדאוריי', לישני הא דחייש למיעוט מדרבנן ואכילת קדשים הוי דאוריי', וברובא דאיתא קמן נראה דלא פליג ר"מ דכתיב אחרי רבים להטות, ואע"ג ביבמות קאמר כי אזלי בתר רובא רובא דאיתא קמן, אותה סברא נדחית לבסוף ושוב מסיק אליבא דר"מ דיש חזקה ליבום ורובא לשוק וחזקה לא עדיף מרובא וכו', ומעתה תימא דאדרבא פליג ר"מ דחייש למיעוט ואחזקה לא אשכחן דפליג בכ"מ עי' פנ"י בק"א כתובות דף י"ב] מה שכתב אדני דאנן סהדי דמיעוטא דמיעוטא הוא, אין נ"ל דא"כ קטן וקטנה נמי נימא מיעוטא דמיעוטא הוא אלא ודאי לא הוי מיעוטא דמיעוטא אלא בתרי ענייני דומי' דגבינות בית אונייקי כיון דאיכא רוב עגלים שאין נשחטין לע"ז ואיכא נמי שאר בהמות לגמרי אין נשחטות לע"ז כי אם עגלים לחוד אבל אם הי' נשחטים שאר בהמות לע"ז אפי אחד מני אלף לא הוי אלא חד מיעוט והוי לן למיחש שמא הך קיבה מאותה מיעוט ואע"ג בחולין משמע היכי דאיכא חזקה בהדי רובא לא חייש ר"מ למיעוטא גבי הא דקאמר רוב מעשים מקולקלת והתם בע"ז חייש למיעוט אע"ג דאיכא רוב בהמות שאין נשחטות לע"ז ואיכא נמי חזקת היתר לכל בהמה, י"ל כיון דגבינה עצמה ליכא למימר העמידנה על חזקתה, חזקה דבהמה לאו כלום הוא, אבל בפרק כל הצלמים חייש ח"מ למיעוטא אע"ג דאיכא רובא וחזקה דכל צלם יש לו חזקת כשרות קודם שנעבד, דיש לחלק בין טומאה לאיסורי כדאיתא התם אם אמרו ספק טומאה לטהר יאמרו ספק איסור להתיר, והטעם משום דאפושי טומאה לא מפרשינן כדאמרי' פ"ב דביצה ע"ש:
מש"כ בלקט הוי מיעוטא דמיעוטא, והקשה עליו גם בקטן וקטנה מיעוטא דמיעוטא ומחלק בין שני ענינים וכו' אולי הכוונה יען בלקט הי' לבעלים חזקת ממון מקודם וגם רוב שאינו לקט, ורוב וחזקה שניהם ביחד עושים מיעוטא דמעוטי ודו"ק:
שעה"ת כתב מה שהקשה ש"ש ש"ד פ"ג על תוס' נדה דף חי אי נימא על החתיכה שפירש אנו דנין איסור ודאי משום חזקת שאינו זבוח א"כ בט' חניות מוכרת בשר שחוטה ואחת נבילה דקי"ל כל דפריש מרובא פריש ליתסר מדרבנן עכ"פ לדעת כמה קמאי ז"ל אחרי' סמוך מיעוטא לחזקה ע"ש לענ"ד לק"מ דברובא דאיתא קמן לא אמרי' סמוך מיעוט לחזקה ע"ב:
בינת אדם שער רוב וחזקה סי' ח', מסיים יצא לנו היכא דליכא חזקה לאיסור לא חיישי' כלל למיעוט ובמקום דאיכא חזקת איסור וי"ל סמוך מיעוט לחזקה עכ"פ אסור מדרבנן ולרשב"א דוקא במקום שהמיעוט אינו מתנגד לרוב אבל אם המיעוט מתנגד לרוב ל"א סמוך מיעוט לחזקה ובאיסר א"א ומיתה אפי' מיעוט מתנגד לרוב חששו למיעוט, גם הקשה על רשב"א ביבמות שהקשה מפסח נמי סמוך מל"ח מה חזקה יש שם, ובסי' כ"ב תירץ חזקת חולין דבהמה וע"י שחיטה זו אתה רוצה לעשותו פסח ע"ב: