אור ברסלב
עט סופר חלק א עט סופר חלק א כלל א › פרט ז קבוע למפרע

עט סופר חלק א· רבי אליעזר זוסמן סופר

עט סופר חלק א כלל א · פרט ז קבוע למפרע

פרט ו קבוע שאינה ניכר

חולין צ"ה, ההוא טבחא דאמר לחברה אי היות פייסת מינאי מי לא ספיי לך משור של פטם דעבדי אתמול, א"ל אכלי משופרי שופרי, א"ל מנלן א"ל דזבן פלוני עכום וספא לי, א"ל תרי עבדי וההוא טריפה הוי א"ר בשביל שיטה זה שעשה שלא כהוגן אנו נאסר כל המקולין, רבי לטעמיה דאמר מקולין טבחו ישראל בשר הנמצא ביד עכו"ם מותר, א"ד א"ר חפני שוטה זה דאיכוון לצעורי לחבריה אנו נאסר כל המקולין, טעמא דאיכווין לצעורי לחבריה הא לאו הכי אסור והתניא רבי אומר מקולין וטבחי ישראל בשר הנמצא ביד עכו"ם מותר שאני הכא דאיתחזק איסורא:

רשב"א כתב בשם תוס' מה שלקח כבר מוכרו ואפי' במקולין מותר דליכא למימר כל קבוע וכו' אלא כשנולד הספק במקולין קודם שלקח, א"ל כשנודע בברור קודם שלקח זה שהי' שם טריפה ודאית כעין ט' חניות שאחת מוכרת בשר נבילה אבל אם בשעה שלקח מן המקולין עדיין לא נודע שהי' שם טריפה וגם לא נודע שם ספק בהא לא אמרי' כל קבוע שהרי בשעה שלקחו מן הקבוע לא הי' שם ספק ולא נולד הספק מעולם בקבועה אלא בפורש ואז איכא למימר כל דפריש מרובא פריש והיינו דאמרי' ובנמצא הלך אחר הרוב, ולפי תוס' אלו שלוקחין בשר מן המקולין בחזקת כשר ומותר ואח"כ נמצא טריפות באחת מן הבהמות במקולין ואין ידוע מאיזה לקח אם מן הטריפה או מן הכשרות כל מה שלקח כבר מותר דהא לא נולד ספק זה בקביעות אלא בפורש וכל דפריש מריבה פריש וכו' וכ"כ הר"ן מי שלקח בשר מן המקולין ואח"כ נודע שהיתה טרפה ביניהם דשרי כיון דבשעה שלקח לא הי' קבוע דדין קבוע שיהא כמחצה על מחצה חידוש הוא ואין לך בי אלא משעת חדושו ואילך כלומר משנעשה קבוע אבל למפרע לא עכ"ל, אבל הרא"ה בבד"ה כתב אם הי' בעיר עשר חניות מוחזקות לנו כלן בבשר שחיטה קחת מאחת מהן ואינו יודע איזי היא ואח"כ נתברר לנו שאחת מהחניות אלו בשר נבלה הרי מה שלקח מותר שבשעה שנולד הספק כבר פירשה זו ואזלינן בתר רובה, וכדמעיינת בה שפיר משכחת להו דלא דמיין כלל, דאלו בנמצא דאזלינן בתר רובה, הספק שנולד לנו על שעה זו על חתיכה זו עם היות החניות ברורים שאין בהם ספק והספק שעליה היא על שעה זו ולא על שעת פרשתה מן החניות, אבל בשר שניקח מחניות בעידן כלן בחזקת היתר כשנתברר שאחת החניות אסירה אין תורת הספק הזה על שעה זו שאין תולדת הספק מצד עצמה אלא מצד ברירת החניות שנתברר עכשיו שאחת מהן אסירה, ומת"כ נולד בה ספק על איתה שעה שהוא פירשה בידי הלוקח מהן א"כ ספק זה אינו מחודש אלא גלויי מילתא בעלמא הוא שתחלה הי' נעלם ממנו ע"ש, ורשב"א במה"ב מודה לי, וש"ך סי' ק"י סקי"ד כתב ביאר דבריו דדיקא כשנולד ספק טריפה במקולין כגון שנתערב טריפה בין הכשרות בחה"ל או אפי' ודאי טריפה ולא נודע אלא עד אחר שלקח ויש ספק אם היתה הודאי טריפה במקולין זו שלקח אבל מ"מ יודע הוא מאיזה מקולין לקח נמצא אין הספק מצד ברירת החניות אלא שאינו יודע אם לקח מן הכשירה או מן הטריפה וא"כ כיון שלקח קודם שנמצאת הטריפה לא אזלינן בתר האי שעתא אלא בתר השתא דהוי פי' ממילא ושרי כן הוא דעת הרשב"א במשה"ב ע"ש ודו"ק אבל הר"ן כתב אם לא נודע האיסר בשעה שלקח אעפ"י שלאחר שלקח נתגלה האיסור ונעשה קביע לא אמרינן דלהוי קבוע למפרע ע"ב:

תוכן העניינים

עט סופר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה