אור ברסלב
עבודת עבודה חלק ב עבודה זרה › דף סא.

עבודת עבודה חלק ב· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

עבודה זרה · דף סא.

דף ס:

דף ס"א בתוס' ד"ה דקאזיל מיני' ומיני' בסה"ד מיהו אינו נכון כדפרישית לעיל. הנה מ"ש כדפרישית לעיל הכונה בדיבור הקודם לזה ד"ה כל שבזב מה שסיימו בשם הר"ם מקוצי דכל שזרק הנכרי ביין בין אבן בין מים מותר כל שלא כיון למזגו וכוונתם דבכיון למזגו מפורש לעיל דף נ"ח דאסור אף דלא נגע בו ולא במים שבידו וכמ"ש שם המהר"מ מלובלין בפירש"י שם יע"ש והרי אם מזגו ודאי הוי בקרוב ליין כדרך המזיגה וא"כ מה אריא למזגו בלא"ה אסור כיון דהוי קרוב להיין בע"כ מוכח דס"ל דלא כפרש"י רק כל שלא כיון למזגו מותר וק"ל.

דף ס"א ע"א ברש"י ד"ה מותר בא"ד ואפילו אין מפתח וחותם שרי וכו'. הנה מדברי הר"ן על הרי"ף נראה דרש"י שוי' נפשי' להדרנא דהרי לעיל דף סמ"ך ע"ב ד"ה מותר פירזש אם יש מפתח או חותם וכן הבין המהרש"א לעיל בתוס' ד"ה דיקא נמי שדברי רש"י שם הוי עפ"י פירושיו הראשונים ייע"ש ולפענ"ד אין כאן סתירה כלל דרש"י ר"ל להלכה כדעת הסוברים דבעינן ב' חותמות ובחותם אחד לבד אין די וידוע דמפתח וחותם הוי כמו ב' חותמות ולכך ס"ל לרש"י דבמטהר ביינו של נכרי קיל ולא בעינן ב' חותמות אבל חותם אחד מיהא בעינן ולכך מ"ש כאן ואפילו אין מפתח וחותם שרי הכוונה דתרוויהו יחד ליתניהו שם ואפילו אין שניהם שם שרי אבל חד מיהא בעינן או מפתח או חותם ולכך כתב לעיל דבאמת מיירי רק שהי' שם או מפתח או חותם ואף דבמקום דדי בחותם אחד לא מהני מפתח כמו חותם מ"מ כאן דמרתת קיל וסגי אף במפתח לבד אבל בלי מפתח ובלי חותם מודה רש"י דלא מהני וז"ב ונכון לפענ"ד בכוונת רש"י ועוד הוי נראה לישב בשום לב למה ששינה רש"י לשונו דכאן כתב ולא נתן דמים לנכרי עד שימכרנו ולעיל בדף סמ"ך ע"ב ד"ה המטהר כתב ואינו נותן דמים לנכרי עד שימכרנו לאחר זמן הוסיף בזה תיבות לאחר זמן אך נראה דהנה לפעמים משכחת לה שהתנה עם הנכרי שלא ישלם להנכרי כלל עד שימכרנו ואם לעולם לא ימכרנו לא ישלם לעולם ויש דהתנה עמו שימתין לו על זמן כך וכך אילי ימכרנו ביני ביני אבל כשיגיע זמן ולא ימכרנו מחיים לשלם לו דמיו אף דעדין הוא בטין והנ"מ הוא כך דאם התנה עמו שלא נשלם לו לעולם עד שימכרנו לא נחשב מלוה כלל אפילו על בעל היין דהרי כל זמן שלא מכרו אין בידו לכופו ליתן לו דמיו לעולם וכל דאין לו מלוה אף על בעל היין מרתת טפי לכך מהני אף בלא מפתח וחותם ובפרט דבזה שייך טפי דמרתת שכתב רש"י דלמא חזי ומפסדי לי' דבזה ודאי ידע שיהי' לו הפסד דכיון דלא יוכל הישראל למכרו לעולם והרי לא נתחייב ליתן לו דמים עד שימכרנו א"כ הוי ההפסד לו ודאי לכך מרתת טפי ובזה לא בעינן כלל מפתח וחותם ומזה מיירי הרישא ובסיפא מיירי דקבע לו זמן דאם לא ימכרנו עד הזמן מחויב לשלם כך ובזה לא מרתת כך דנהי דאין לו מלוה על היין עצמו כדקאמר לעיל מ"מ נחשב מלוה על בעל היין כיון דאם יעבור הזמן יוכל לכופו לשלם לו דמיו ועוד בזה אין ההפסד לו ברור כיון דבע"כ אם אמרינן דמרתת הנכרי בע"כ יודע הדין דיי"נ אסור בהנאה א"כ יתכן שסומך דאף שנסכו יצטרך הישראל לשלם ולא יוכל לתנו לו בחיבו כיון דאסור בהנאה והך דינא דמאותו הנכרי מותר לקבל דמי' דלמא לא בקי הנכרי בהך דינא וא"כ לא מרתת הנכרי כל כך בזה בעינן עכ"פ מפתח או חותם והוי קשה לרש"י דתרתי בבי למ"ל וזה מחלק דרישא מיירי דהוי התנאי שלא ישלם לו לעולם עד שימכרנו לכך לא בעינן מפתח או חותם ובסיפא מיירי שקבעו לו זמן דאם לא ימכרנו מחויב לשלם כך בזה בעינן עכ"פ מפתח או חותם וא"ש ולא סתרי פירושו כלל. כנלפע"ד נכון בזה.

שם בתוס' ד"ה המטהר וכו' וא"ת והאיך נוכיח מהך מתניתין דיוצא ונכנס וכו' וי"ל וכו' עיין במהרמ"ל מה שביאר כוונת תירוצם ויפה פירש ואני מוסיף על דבריו דקשה במשנה למ"ל אריכות לשון עד שיהא יושב ומשמר ואין השומר צריך להיות יושב ומשמר רק ביוצא ונכנס וכו' ולמה לא תנא בקיצור בעיר שכולה נכרים אסור עד שיהא יוצא ונכנס ובע"כ דקמ"ל דדין יוצא ונכנס נחשב כשומר ממש ודין שומר ממש יש לו ושומר ממש ודאי מהני אף בלא מפתח וחותם. וז"פ ונכון לפענ"ד ועיימ"ש בזה לקמן דף זה ע"ב ד"ה עד שיהא ישראל יושב ומשמר ראי' לפירושינו בזה יע"ש שהדברים ברורים בעז"ה.

תוכן העניינים

עבודת עבודה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה