אור ברסלב
עבודת עבודה חלק ב עבודה זרה › דף מז.

עבודת עבודה חלק ב· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

עבודה זרה · דף מז.

דף מו:

דף מ"ז ע"א בתוס' ד"ח הכא מעיקרא חטין וכו' דבריהם תמוהין לי מאוד דמה דקאמר בש"ס דהשתא בהמה וכו' וכו' דקמח חיטים עדיף מולדות היינו בעיברה ואח"כ נרבעה דהולד הוי קידם איסורו בזה ס"ל דקמח חיטים עדיף אבל התם י"ל דנהי דלדידן ולד אתנן מותר אף בעיברה ואח"כ נעשה אתנן היינו לדידן דקיי"ל גם שינוי אתנן מותר אבל לב"ש דס"ל דגם לרבות שנוייהן י"ל דאינו מתיר בולדותיהן רק בנעשה אתנן ואח"כ עבירה וזה ודאי עדיפי מקמח חיטין ולכך מתיר בולדותיהן אבל בעיברו ואח"כ נעשה אתנן ס"ל באמת דאסור כמו בשאר שינוים ומה הקשו. וזה פשוט לפענ"ד. ודבריהם צ"ע. ועוד הוי נראה ביושב קושיתם די"ל דזה תליא בפלוגתא אם עובר ירך אמו הוא או לא דאם עובר לאו ירך אמו הוא א"כ גם מעיקרא נחשב ברי' בפ"ע לכך לא נחשב שינוי מטעם דאמרינן בש"ס דמעיקרא בהמה והשתא בהמה אבל אם הוי עובר ירך אמו א"כ מעיקרא הוי ירך אמו והשתא הוי ברי' בפ"ע לכך הוי שינוי ממש. ובזה א"ש דהש"ס כאן אזיל למ"ד עובר לאו ירך אמו הוא דמוקי להו דס"ל עובר לאו ירך אמו הוא לכך שפיר קאמר דלפי"ז לא נחשב כל כך שינוי בולד כמו סולת מחיטים דהתם מעיקרא בהמה והשתא בהמה אבל ב"ש התם יסבור כמ"ד עובר ירך אמו הוא לכך הוי בהמה טפי שינוי מסולת מחיטים דהתם נעשה ברי' בפ"ע מחדש. וא"ש.

ועוד נראה לפמ"ש לעיל ביושב קושית התוס' מה דהתם נחשב שינוי גם באם וכאן לא נחשב שינוי באם מכח דבעלי חיים נדחין יע"ש ולפי"ז א"ש דהנה ידוע דיש פלוגתא דתנאי אם בע"ח נדחין או לא ולפי"ז א"ש דכאן אזיל הש"ס למ"ד בע"ח נדחין דבע"כ ס"ל כן דאם אין נדחין יהי' מותרין אף אמהות ובע"כ דס"ל בע"ח נדחין ולפ"ז אין כוונת הש"ס לחלק דבולד לא נחשב שינוי ובסולת נחשב שינוי דודאי גם גבי ולד הוי שינוי ואפשר דלענין שינוי הוי יותר שינוי מסולת רק כאן הכוונה לענין דיחוי ולכך שפיר קאמר דבשלמא התם מעיקרא בהמה והשתא בהמה וחל עלי' שם דיחוי מעיקרא גם הוי כנראה ונדחה כיון דעיברו ולבסוף נרבעו א"כ הוי חזי מעיקרא והוי כנראה ונדחה והוי דיחוי אבל הכא מעיקרא חיטין והשתא סולת והוי חדש ממש א"כ לא הוי כנראה ונדחה רק כדחוי מעיקרא גם עדיף אף מדחוי מעיקרא דתיכף שהגיע זמן להיות נקרא דיחוי נעשה ראוי אם שינוי מהני לכך י"ל דכשרים למנחות וא"כ תינח הכא למ"ד בע"ח נדחין אבל ב"ש י"ל דס"ל כמ"ד בע"ח אין נדחין ומה דלא מכשיר גם האם היינו דלשיטתם אזלי דהם ס"ל דשינוי אינו קונה אף בגזילה א"כ לא מהני גם בזה שינוי האם מיהו בולד דהוי שינוי טפי מודה אף הוא דהוי שינוי מיהו היינו דייקא בולד דמטעם שינוי הוי שינוי ומכח דיחוי לא שייך בזה דאין בע"ח נדחין אבל שאר שנוייה כגון קמח חיטים נהי דהוי שינוי טפי מולד מ"מ פסלו מטעם דיחוי וזה תליא בזה דלמ"ד שינוי קינה וס"ל דאף שינוי כל דהוא כגון שינוי האם הוי שינוי לקנין ממילא אם הוי שינוי יותר כגון קמח סולת מחיטים הוי שינוי טפי מהני השינוי אף לדחות הדיחוי כיון דאף אם הוי שינוי פחות מזה נמי הוי מועיל לשינוי להתיר מגוף האיסור רק דהוי עליו עדיין שם דיחוי דמתחלה לא הוי ראוי לכך מה"ט אם הוי שינוי מותר כגון סולת מחיטים דמעיקרא בהמה והשתא בהמה לא אלים השינוי להוציאו מידי דיחוי אבל לב"ש דכל שינוי אינו קונה א"כ שינוי כל דהוא לא מהני אף להפקיע אסורו א"כ נהי דשינוי אלימתא כגון קמח מחיטים נחשב שינוי להפקיע האיסור מ"מ שוב נשאר עכ"פ הדיחוי משא"כ בולד דשינוי מעליא הוי ודיחוי לא שייך בזה דאין בע"ח נדתין. וא"ש. ודו"ק היטיב בזה.

ועוד הוי נראה לומר דבר נכון. דהנה המעיין בפ"ד דכתובות דף מ"ה גבי סרחה ואח"כ בגרה תידון בחנק למימרא דכל היכי דאשתני גופא אשתני קטלא ורמינהו וכו' עד תנאי הוא דתניא חטאו עד שלא נתמנו ונתמנו הרי הן כהדיוטות ר"ש אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו וכו' ואם לא נודע להם עד שנתמנו פטורין וכו'. והנה המעיין בפירש"י ותוס' שם מוכח דאשתני דינא נחשב להש"ס כאשתני גופא ואם מהני שינוי גופא מהני אשתני דינא ג"כ וגם יש פלוגתא דתנאי בזה אם מהני אשתני דינא אי לא לענין אם חטאו עד שלא נתמנו ונתמנו ולפי"ז קשה לי נהי דהתם מסיק דלא מהני אשתני דינא היינו דהוי התם גזרת הכתוב דאזלינן בזה בתר מעיקרא וגם איכא מ"ד שם דאשתני גופא לא מהני אך בנידון דידן כיון דס"ל להש"ס כאן דשינוי גופא מהני בנעבד ויש שינוי לנעבד אצל גבוה א"כ י"ל שפיר דיש חילוק בין אם הוי תרוויהו אשתני גופא ואשתני דינא ובין אם הוי רק שינוי הגוף ולא שינוי דינא וא"כ למ"ל למימר דהתם מעיקרא בהמה והשתא בהמה דמשמע דקאמר דלא הוי שינוי הגוף למה לא משני מעיקרא לא הוי בהמה והוי שינוי ממש מ"מ כיון דעכ"פ השתא נמי בהמה ואף אם עתה הוי משתחוה לה לא הוי נאסר להדיוט רק לגבוה וא"כ לא אשתני דינא לכך אף דהוי שינוי הגוף לא הוי שינוי אך בסולת מקמח חיטין הוי אשתני דינא דמעיקרא הי' מחובר ולא נאסר להדיוט ועתה הוי תלוש ואם הי' משתחוה לה הוי נאסר אף להדיוט א"כ הוי אשתני גופא ואשתני דינא לכך הוי שינוי ומאי פריך אך א"ש די"ל דהנה גרסינן בפ"ק דביצה דף וא"ו גבי אפרוח שנולד בי"ט רב אמר אסור דהא מוקצה הוא ושמואל ואי תימא ר' יוחנן אמר מותר הואיל ומתיר עצמו בשחיטה ופריך שם לרב וכי מה בין זה לעגל שנולד מן הטריפה שתק רב וכו'. א"כ משמע דגם בעגל שנולד מן הטריפה הוא מותר מכח דמתיר עצמו בשחיטה וא"כ גם בבהמה שייך אשתני דינא ומהני להתירו מידי מוקצה וא"כ גם בבהמה יש אשתני דינא וגופא ולכך מדמה לה שפיר לכאן לקמת חיטין ועשאן סולת ולכך הוכרח לתרץ דהתם מעיקרא בהמה והשתא בהמה וכו' והיינו אף דזה הוי נמי שינוי הגוף כמ"ש בת"ח שהרי מהני גבי אתנן מ"מ שינוי גמור לא הוי כקמח חיטן ועשאן סולת וא"כ א"ש דתינח כאן גבי נעבד דהוי בקמח חיטן ועשאן סולת אשתני גופא ואשתני דינא לכך זה עדיף מולד בהמה אף דהוי נמי אשתני דינא מתיר עצמו בשחיטה מ"מ שינוי הגוף לא הוי שינוי גדול לכך לא הוי שינוי בנעבד אבל התם גבי אתנן דאין חילוק בינו למחובר או תלוש ודינם שוה א"כ התם מה שנעשה סולת לא אשתני דינא כלל רק שינוי הגוף ובבהמה הוי אשתני דינא דמתיר עצמו בשחיטה וא"כ כיון דהוי אשתני דינא וגם שינוי הגוף הוי עכ"פ נהי דלא הוי שינוי גדול מ"מ בהדי שינוי דינא עדיף משינוי הגוף דנעשה סולת דהוי חדא במקום תרתי וגם התם מיירי שעה שנתן לה האתנן נמי הוי החיטן תלושין מכבר ואין שם אשתני דינא כלל לכך בזה ודאי עדיף שינוי דבהמה דאית בה תרתי משינוי הגוף דסולת דהוי רק חדא. וא"ש. ודו"ק היטב.

ואין להקשות על דברינו שכתבנו מתחלה גבי אתנן לא נחשב אשתני דינא אף אם הי' מחובר תחלה ונעשה תלוש אף דהוי אשתני דינא לענין נעבד מ"מ לא נחשב שינוי דינא כיון דלענין אתנן לא הוי שינוי דינא ולמה גבי בהמה מחשב אנו אשתני דינא במה שמתיר עצמו בשחיטה אף דאינו שינוי לענין נעבד מ"מ א"ש דבשלמא גבי בהמה דהשתא לענין קרבן עסקינן ואי אפשר לקרבן בלי שחיטה והרי על כך אנו דנין אם ראוי לקרבן ואין קרבן בלי שחיטה וכיון דצריך לכך שפיר שייך לומר כיון דמתיר עצמו בשחיטה נחשב אשתני דינא והוי שינוי גם לענין נעבד כמו דמהני לענין מוקצה אבל בקמח חיטן ועשאן סולת דלענין אתנן גופו לא הוי שינוי דינא בין תלוש למחובר ומה דנ"מ לענין נעבד אין זה שייך לאתנן ואטו עומד כך להיות נעבד וכיון דאינו עומד לכך מה ענין נעבד לאתנן וכיון דלגבי אתנן בזה אין נ"מ לא נחשב אשתני דינא. וא"ש. ודו"ק היטיב.

ועוד הוי נראה לישב קושיתם בדרך נכון עפ"י מה שהבאתי לעיל להקשות בשם הת"ח זו דלמ"ל מן הבקר להוציא הנעבד בלא"ה מוכח כן מאתנן וכתב הת"ח לישב דאצטריך לגלות דלהדיוט רי ואני כתבתי דלזה לא צריך קרא דמסברא ידעינן דמותר כמ"ש התוס' בתמורה רק דבא לרבות דאף שינוי אסור דאם הוי ילפינן מאתנן הוי שינוי מותר. גם נקדים מה שהקשו התוס' לעיל דלמה באם עצמה הוי שינוי לענין גזילה וכאן לא נחשב שינוי לגבי אם וכתבו לחלק בין גזילה לכאן ואני כתבתי די"ל דמן הבקר דמרבה גם לשינוי מיהו היינו רק לשינוי האם ולא לשינוי הולד דעדיף יותר. ומעתה א"ש מאוד דאין כוונת הש"ס מה דקאמר התם מעיקרא בהמה והשתא בהמה על הולד. דודאי הולד במעי אמו לא נקרא בהמה וגם זה ודאי אמת דזה נחשב יותר שינוי מחיטים ועשאן סולת. רק הכוונה כך דהנה לכאורה לא פשיט הש"ס מידי מהתם דכי עיברו ובסוף נרבעו דמי דהרי י"ל דשאני ושאני כיון דבאתנן ומחיר כלב שלא נעבדה בהם עבירה ודאי מהני שינוי רק באלו שנעבדו בהם עבירה לא מהני שינוי. וא"כ קשה מה פשט הש"ס דלמא דוקא בבע"ח לא מהני שינוי בעשה בהם עבירה כיון דגלי קרא גבי נעבד מן הבקר לאסור נעבד ובע"כ לא לגופי' דכבר נלמד מאתנן ובע"כ אתי לרבות גם השינוי וא"כ כיון דגלי קרא בנעבד השינוי אסור בע"כ חזינן דנעבד בו עבירה גרע מאתנן ולא מהני שינוי וא"כ ילפינן מיני' לכל אלו שנעשה בהם עבירה והם בע"ח דלא מהני שינוי וא"כ תינח בע"ח דילפינן אותו מנעבד אבל במחובר דגריעי מבע"ח כמ"ש התוס' לעיל דהרי בבע"ח פשיטא דאסיר לגבוה ובמחובר לא פשיטא לי' ובע"כ דמחובר גרע ולא ילפינן לי' מבע"ח א"כ גם שינוי לא ילפינן מבע"ח לכך הדרינן לסברתינו די"ל אף דיש נעבד במחובר מ"מ שינוי מותר ומה ראי' מזה לזה. אך כוונת הש"ס הוי כך דהס"ד הוי ס"ל כיון דחיטין לסולת הוי שינוי ה"ה נמי שינוי באם גופי' הוי שינוי גם בנעבד כמו בגזילה וא"כ הוי קשה לו אם מן הסברא מותר בע"ח להדיוט ומן הבקר להוציא הנעבד אתיא בע"כ רק לאסור השינוי דלגופי' נלמד מאתנן א"כ מנ"ל דגם הולד נאסרין דלמא לא גלי קרא רק לאסיר האם דלא הוי שינוי גדול כל כך אבל לאסור הולדות לא שמענו ויהי' הולדות מותרין ומנ"ל דגם הולדות אסורין ובע"כ דלאו מן הבקר שמענו לאסור השינוי בנעבד בו עבירה רק דהוי ס"ד לאסרו אף להדיוט ואצטריך מן הבקר להתיר להדיוט כדעת הת"ח הנ"ל וא"כ בע"כ שינוי בנעבדה בו עבירה מסברא הוא נאסר וכיון דמסברא ידעינן זה דגם שינוי אסיר בנעבד בו עבירה מה"ט גם במחובר כיון דנעבד בו עבירה אסור אף בשינוי ולכך פשיט מזה לזה ולכך דוחה הש"ס דלעולם להתיר להדיוט לא צריך קרא ובע"כ מן הבקר אתי לאסור השינוי דמסברא הי' מותר השינוי אף בנעבד בו עבירה. ואין להקשות א"כ דלמא אתיא רק לאסור האם ולא הולד זה אינו דלאסור האם לא צריך קרא דלא הוי שינוי כלל באם גופו גבי איסור מזבח והיינו דאיני דומה לחיטים ועשאן סולת דגבי האם מעיקרא בהמה והשתא בהמה ודשא הוא דאחיזא באפה שמונע הולד מלצאת. ולגבי האם א"ש מאוד לשון זה דמעיקרא בהמה והשתא בהמה ולכך אין זה שינוי רק גבי גזילה ולא גבי אסורי מזבח אבל חיטים ועשאן סול הוי שינוי יותר וס"ל דהוי שינוי גם לאסורי מזבח ולכך שוב אין ראי' מהתם דכיון דלאם לא צריך לאסור שוב י"ל דמן הבקר ילפינן לאסור השינוי דגבי ולד דלהוא עצמו לא צריך דנלמד מאתנן ולהדיוט להתיר מסברא ידעינן ולא אצטריך רק לאסור השינוי ולשינוי דאם מסברא הוי ידעינן דלא הוי שינוי ובע"כ אתי רק לולדות ולכך ילפינן מיניהו לכל אלו שהם נעבדו בהם עבירה והם בע"ח אבל מחובר דגריעי מבע"ח הדרינן לסברתינו די"ל בשינוי גדול כגון חיטים לסולת הוי שינוי בנעבד דמחובר, כן נראה כוונת הסוגיא והוא עצה עצה עמוקה בעזר"הי אבל שינוי דולדות ודאי עדיפי מחיטים לסולת. ודו"ק היטב.

ובפשיטות הוי אפשר לישב קושיתם עפ"י מה שכתבו לעיל דמדאורייתא פשיטא לי' דמותר בשינוי דמחובר רק מדרבנן קמיבעי' לי' וא"כ י"ל דגם ל"ב נמי רק מדרבנן מיירי וא"כ בע"כ ס"ל דמה דקאמר דעיברו ובסוף נרבעו ד"ה אסורין היינו נמי רק מדרבנן והיינו בע"כ דגזרינן הולד אטו האם כיון דבאם נמי הוי שינוי לגבי גזילה רק בכאן לא הוי שינוי וא"כ יש לחוש שאתי למטעי אם נתיר הולד מכח דשינוי מותר באלו יתירו גם האם לכך גזרו הא אטו הא. ולפי"ז פשיט דהכא נמי יש לגזור הסולת אטו החיטים דהוי נמי שינוי כל דהוא ממחובר לתלוש כגון קצירה ועימור כמ"ש רש"י כאן יע"ש ולכך יש לגזור סולת אטו חיטים. ולכך דוחה הש"ס שפיר דבשלמא התם שפיר גזרינן הא אטו הא מכח דכיון דהולד מעיקרא בהמה והשתא בהמה שפיר מחליף אטו האם אבל הכא בין סולת לחיטים לא מחליף לא שייך למגזר הא אטו הא וא"כ א"ש דודאי מדאורייתא הוי טפי שינוי בולדות מבחיטים לסולת והתם ב"ש בדאורייתא מיירי אבל כאן מיירי לענין גזירה דרבנן לפי מראות עין לאחלופי הא אטו הא שפיר י"ל דטפי יש לגזור בולד אטו האם כיון דולד נמי מעיקרא בהמה והשתא בהמה, משא"כ בין סולת לחיטים לא מחליף. וא"ש. ודו"ק היטיב. ועיימ"ש בזה בעזרה"י בתשובה לאו"ח ה"ל ק"ש סי' פ"ג בשנת תר"ג ל"ק הרובשוב. ובישוב הגירסא המשתחוה לחיטים שמחק רש"י יע"ש מ"ש בזה דבר נכון בעזרה"י.

בגמ' דף מ"ז ע"א ותפשוט לי' מדתנן כסהו הרוח וכו'. לכאורה הוי קשה לי לפי דעת הריטב"א בסוכה שכתב דהא דחיישינן למה"ב היינו רק בלולב דבא לרצות משא"כ בשאר מצות יעיי"ש א"כ קשה מאי פריך ותפשוט הרי י"ל דבשאר מצות דאינן לרצות לא קפדינן על דיחוי רק בלולב דבא לרצות מיבעי' לי' אם יש דיחוי או לא. מיהו זה לק"מ באמת די"ל דוקא לענין מה"ב שייך לחלק בין אם בא לרצות או לא דאם בא לרצות אז כיון דהוי בעבירה נעשה סנגוריא קטיגוריא כמ"ש במדרש פ' אמור אבל לענין דיחוי אין סברא לחלק בין בא לרצות או לא. מיהו את זה קשה לי הרי לעיל מוכח דהיכי דנעבדה בו עבירה לא מהני שינוי ובהני דלא נעבד בהם עצמן עבירה ודאי מה שינוי וכמ"ש כל זה בת"ח לעיל. וא"כ אם לענין שינוי יש חילוק בין נעבד בהם עבירה או לא א"כ גם לענין דיחוי נאמר כן דבשלמא בכסהו הרוח דלא נעבד בהם עבירה לכך אין דיחוי אצל מצות אבל באשירה שביטלה שנעבד בו עבירה י"ל דבזה יש דיחוי ובודאי גרע דיחוי משינוי דהשינוי הוי דבר חדש והדיחוי הוא עצמו שהי' תחלה וא"כ אם בנעבד בו עבירה לא מהני שינוי מכ"ש דראוי לומר בי' דיחוי. ומאי פריך. וצ"ע בזה. שם גמ' היינו בעי' דרמב"ח עיין פירש"י דהני תרתי בעיי בעי רמב"ח לעיל וכו' קשה לי אכתי י"ל דמיבעי' לי' באת"ל דמכשירי קרבן כקרבן וגם את"ל יש שינוי בנעבד מ"מ י"ל היינו אם הוי כל חד באפי נפשי' דמכשירי קרבן הוי כקרבן הוי רק בדין נעבד עצמו ולא בשינוי וכן מה דיש נעבד במחובר היינו רק בקרבן עצמו ולא במכשירי קרבן אבל בהצטרף תרווייהו יחד דהוי מכשירי קרבן ושינוי י"ל דלעולם לא הוי מכשירי קרבן כקרבן לענין שינוי דנהי דמכשירי קרבן כקרבן היינו לענין נעבד עצמו אבל לענין שינוי י"ל דלא הוי מכשירי קרבן כקרבן ולכך מיבעי' לי' אם הוי תרוויהו יחד שינוי וגם מכשירי קרבן אם כשר או לא. וצ"ע. ועוד תמי' לי יותר דמה פריך דהרי י"ל לעולם בתכלת דכהנים מיבעי' לי' ואף דכבר מיבעי' לי' לרמב"ח כן גבי מזבח י"ל שאני ושאני בגדי כהנים דאף את"ל דמכשירי קרבן כקרבן מ"מ י"ל בבגדי כהונה כיון דבלא"ה היי דכלאים וא"כ כיון דאשתרי אשתרי דכיון דהותר תכלת אף דהוי כלאים לכך אשתרי לגמרי אף דהוי נעבד ג"כ וכדאמרינן כן בזבחים דף ל"ג דאמרינן הואיל ואשתרי אשתרי וכן הוא ביבמות פ"ק דף וא"ו דגם לענין היתר עריות הוי ס"ד לומר כן כיון דהותר אשת אח הותר נמי שאר ערוה א"כ ה"נ דלמא מספקא לי' כיון דהותר כלאים לגבייהו היתר נמי נעבד ומה דלא מיבעי' לי' במשתחוה לצמר עצמו י"ל דבזה פשיטא לי' ודאי דמאיס לגבוה ולענין מאיס לא שייך לומר כיון דאשתרי אשתרי דזה שייך רק לענין אסורין בזה פ שייך לומר כיון דאשתרי לחד איסורא אשתרי לאידך אבל לענין מאיס לא מהני כן דכלאים אינו מאיס ונעבד מאיס אך במשתחוה לבע"ח דהוא עצמו מותר להדיוט ואינו נעבד ממש גם הוי שינוי לענין הצמר י"ל דמאיס ודאי לא שייך בזה כיון דהוי שינוי רק נהי דאינו מאיס מ"מ לענין דינא אסור הוא כמי הוא עצמו ולא מהני שינוי בנעבד לגבוה אך בזה כיון דאינו מאיס ואין בו רק איסור מדינא בזה י"ל דבבגדי כהונה כיון דאשתרי כלאים י"ל כיון דאשתרי אשתרי וכן תקשה לאידך לישנא דקאמר אי כלאים דציצית היינו בעי' דר"ל קשה נמי נימא דמיבעי' לי באת"ל ד לולבו אסור למצוה י"ל לציצית מותר מכח כיון דאשתרי אשת וצ"ע בזה.

שם גמ' ותיבעי' לי' ספל להדיוט קשה לי מהו פריך הרי דעת רש"י ותוס' לעיל דף מ"ה דמחובר אינו נקרא ע"ז כלל ולא חל כלל שם ע"ז עלי' וא"כ נימא דכיון דבע"ח עדיפא לאסור ממחובר כמ"ש התוס' לעיל ד"ה יש נעבד במחובר דס"ל לש"ס לחלק בין בע"ח למחובר א"כ בע"ח תפס בי' טפי ע"ז ממחובר וא"כ נימא דס"ל הך מ"ד לחלק דגבי מחובר לא נקרא כלל שם ע"ז עלי' אבל בע"ח נהי דלא נאסרו מ"מ חל עליהם שם ע"ז וא"כ י"ל דבספל להדיוט לא מיבעי' לי' אם למיא קא סגיד או לבב בואה קסגיד די"ל דכיון דאם הי' סגיד למיא הוי תלוש והוי ע"ז ממש ונאסר אף להדיוט ואם הוי לבבואה שלו הוי רק משתחוה לבע"ח ולא נאסר להדיוט לכך כיון דהוא רוצה להשתחות לע"ז א"כ ניחא לי' במה דתפס בי' ע"ז טפי ולכך מסתבר טפי ודאי דלמיא קסגיד ולא לבבואה שלו. אך במעיין לגבוה שפיר מיבעי' לי' אם למיא קסגיד או לבבואה כיון דאם הי' משתחוה למיא הוי למחובר ולא הוי נקרא ע"ז כלל אבל אם משתחוה לבבואה שלו משתחוה ה לבע"ח וחל עכ"פ שם ע"ז עליו וכיון דניחא לי' בע"ז מכוין למה דהוי תפיס בי' שם ע"ז ולכך מיבעי' לי' רק כה"ג. וצ"ע.

תוכן העניינים

עבודת עבודה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה