עבודת עבודה חלק ב· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
עבודה זרה · דף מד:
שם ע"ב גמ' והא אמר רבב"ח אר' יוחנן בכל מקום מותר להרהר חוץ מבית המרחץ וכו'. עיין במהרש"א מה שהקשה אמאי לא פריך מגופי' שהרי אמר בעצמו אין משיבין במרחץ ותירץ וי"ל דמה שאמר אין משיבין במרחץ היינו אין דרך להשיב במרחץ ייע"ש, ודבריו תמוהים א"כ השתא נמי מה פריך הא אמר רבב"ח בכל מקום מותר להרהר וכו' מה קושיא דלמא באמת מה שאמר אין משיבין במרחץ הוי כוונתו כן דא"ד להשיב במרחץ ודחיי קמדחי לי' ולא הוי כוונתו כלל דאסור להשיב במרחץ, וצ"ע, שוב ראיתי בת"ח שהרגיש בפירוש המהרש"א ודחאו מה"ט גופא כדברינו, ודברי המהרש"א תמוהים, ובמהר"ם לובלין הקשה מ"ט לא פריך מגוף המשנה דאם מותר להשיב הי"ל להשיב גוף הטעם ובע"כ מכח דאין משיבים במרחץ וא"כ הו"ל להקשות מגוף המשנה, ותירץ דמה דמשיב דרך קצרה הוי רק כמו הרהור לבד ולכך פריך מרבב"ח דאמר אף הרהור אסור וכן הביא בשם הר"ן וכן הוא באמת בהר"ן מ"ש אין משיבים במרחץ הוי רק כמו הרהור, וק"ל א"כ מה פריך השתא הרי מצינו כיוצא בזה בפ"ק דפסחים גבי בודקין אור לי"ד ובתוך המועד דפריך דר"י אדר"י למה שם גזר דלמא אתי למיכל מיני' והתם לא גזר ומשני הוא עצמו מחזיר עליו לשרפו מיכל קאכיל מיני' ומצינו כיוצא בזה בכמה דוכתא, א"כ ה"נ נימא דודאי מה"ת מותר להרהר בד"ת במרחץ ובה"כ רק רבנן אסרו להרהר מכח גזירה דאם יהי' מהרהר ובא נמי לומר בפה וזה אסור מה"ת וא"כ תינח בשאר הרהור אבל להשיב אין משיבין במרחץ כיון דהוי רק כמו הרהור א"כ מה"ת מותר בלא"ה וגזירה לא שייך בזה דהרי הוא עצמו משיב אין משיבין במרחץ ואיך יטעה ש לומר בזה ד"ת ממש שהרי אומר בפירוש אין משיבין במרחץ. וצ"ע בזה. ודו"ק.
שם בגמ', וכי אמר נעשה מרחץ נוי לאפרודיטו מאי הוי והא תניא האומר בית זה לעכו"ם וכו' ק"ל מה פריך הרי קיי"ל דע"ז של ישראל אינה אסורה עד שתיעבד ושל נכרי אסורה מיד וא"כ נימא דהך ברייתא מיירי מישראל וכמ"ד דע"ז של ישראל אינה אסורה עד שתעבד ולכך גם באומר בית זה לעכו"ם אינו נאסר בהזמנה, רק דהוי ס"ד נהי דגוף ע"ז אינה אסורה מיד היינו דליכא ע"ז בעולם אך אם יש כבר עיקר ע"ז בעולם הוי ס"ד דאף במזמין לה איזה דבר נאסר מיד לכך קמ"ל דסוף דינה כתחלת דינה ואינו נאסר בהזמנה ודיבור כמו גוף הע"ז אבל בע"ז של נכרי כיון דגוף ע"ז נאסר מיד ממילא גם באומר בית זה לעכו"ם נאסר מיד ולכך אם הוי אומרים נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי הוי אסור, ומהו פריך, וצ"ע.
שם בתוס' ד"ה וכי נעשה מרחץ וכו', מ"מ מדרבנן יש לו לאסור להנות משום איסור נוי וכו') קשה לי א"כ עדיין הוי תשובה גנובה שהרי אף אם הוי מרחן נוי ע"ז מ"מ אינו נהנה מן המרחץ לבד רק מן המים וכדומה וא"כ הוי זוז"ג ואף לר' יוסי לקמן דמחמיר בזוז"ג אינו רק לכתחילה אבל בדיעבד מותר כמ"ש לקמן דף מ"ח ע"ב דמודה ר"י שאם נטע והרכיב האילן שהוא מותר ואינו אוסר רק לכתחלה א"כ תינח באם האיסור גופו הוי מה"ת החמירו רבנן אף בזוז"ג אבל באם מה"ת מותר בלא"ה רק מדרבנן הוי ראוי לאסור מכח נוי א"כ אם הוי זוז"ג ודאי דראוי להתיר אף לכתחלה דהוי תקנתא לתקנתא דלא עבדינן. וצ"ע.