עבודת עבודה חלק ב· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
השמטות · דף סד.
דף ס"ד ע"א גמרא ודלמא התם שאני כיון דדעתי' לאיגיורי ודאי בטלה ועיין בתוס' מה שהקשו בשם הרב מוהר"א דתינח ע"ז מה יעשו ביי"נ וכו' והנה לכאורה אין הבנה לקושייתם דהרי י"ל דהש"ס פריך מנ"ל שהי' שם יי"נ דלמא לא הי' שם רק ע"ז ובשלמא לדחות שלא הי' גם ע"ז זה א"א דא"כ למה אמר זבינו מה דאית לכו והדר איגיירי אבל זה י"ל שפיר דלא הי' שם רק ע"ז ולכך אמר להם לזבון מקודם ויי"נ לא הי' שם אך י"ל דהוי קשה למה אמר סתם זבינו מה דאית לכו הו"ל לומר זבינו ע"ז ומדאמר כל מה דאית לכו משמע דלא ידע מה יש להם רק על הספק הי' חושש אולי יש להם ע"ז וא"כ הו"ל לחוש שמא יש גם יי"נ כן צריך לפרש כוונתם. וליישב קושייתם נראה דהנה דעת ר"ת דהיכי דמשך הנכרי תחלה הע"ז ואח"כ לקח דמים מותרין הדמים וקשה א"כ מה ראי' מייתי הכא הרי י"ל דהוא נתן להם עצה לזבוני ליתן תחלה הע"ז ואח"כ ליקח הדמים ולכך מותרין הדמים מיהו כשיתגיירו תחלה עכ"פ הדמים אסורין למוכר עצמו וכמ"ש בש"ע סי' קל"ב וקמ"ד וגם עכ"פ לכתחלה אסור לי למוכרם דהוי נהנה מאיסורי הנאה לכך אמר להם למכור תחלה ומהו פריך ובע"כ מוכח כאידך דעה בסי' קמ"ד דבעינן דוקא שימכרם הנכרי לאחר תחלה הא לא מכרם תחנה אסורין הדמים וא"כ כאן איך נתן להם עצה לזבוני כל מה דאית להו דלמא לא ימכרם הנכרי השני ומוכח שפיר דהדמים מותרין ולפ"ז א"ש דהנה בה"פ סי' תס"ז הביא המג"א שם דברי הכ"מ דמעט מעט מותר למכרו ק"פ שמן הסתם לביתו הוא צריך ומן הסתם יכלה ק"פ וע"ש וא"כ ה"נ ויתיישבו בזה דברי הש"ע דבסי' קל"ב כתב סתם דאם משך הנכרי היין תחלה הדמים מותרין ולא התנה שימכרם לאחר ובסי' קמ"ד התנה שימכור הנכרי לאחר ולפי הנ"ל א"ש דביי"נ כיין די"ל דהנכרי קונה לשתיי' וי"ל דכבר שתאו אין צריך שידע דהנכרי מכרו לאחר רק בלא"ה מיתר דיכול לתלות דקנאו לביתו וכבר שתאו אבל בט"ז דהקונה הנכרי קונה לעבדו ומן הסתם הוא קיים ואין תקנה רק אם מכרו לאחר וזה לא שכיח ואין לתלות בספק לכך לא תלינן רק בידוע שמכרו הנכרי השני ודו"ק. ועכ"פ בזה מיושב הסוגייא כאן דמיי"ב לא קשה די"ל הכוונה דאמר להם למכור לנכרי מעט מעט ובודאי קונה לביתו לשתיי' וכבר יהי' כלה קודם שיקח הממון ולכך מותרין הדמים אבל מע"ז פריך שפיר דבזה כיון דקונה לעבדו מן הסתם הוא קיים ואיך מותרין הדמים ולמכור הקונה לאחר זה לא שכיח ואין ביד המוכר לכך הוצרך לומר דבטלה ודו"ק היטב. וזה ראי' לדעת הי"א דבעינן שלא יהי' היין בעין ולהמתירין קשה טובא כנ"ל. שם ודלמא ש"ה דדעתי' לאיגיורי מסתמא בטלה קשה לי הרי לקמן דף זה ע"ב קאמר שם רב נחמן דפלח מבטל דלא פלח לא מבטל וא"כ כיון דדעתי' לאיגיורי הרי לא פלח ואיך יכול לבטל ודוחק לומר דוקא גר תושב שקיבל עליו לפני ג' זה א"י לבטל אבל כל שלא קיבל גרות יכול לבטל אף דלא פלח דהלשון של ר"נ לא משמע כן דא"כ הי"ל לומר נכרי מבטל ולא גר תושב מבטל ומדקאמר דפלח מבטל דלא פלח לא מבטל משמע דרק בפלח תליא מלתא וקשה כנ"ל וצ"ע.