עבודת עבודה חלק ב· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
השמטות · דף סג:
דף ס"ג ע"ב גמרא ועוד חנוני שאין מקיפו מי לא משתעבד והאמר רבא האומר לחבירו תן מנה לפלוני ייקנו כל נכסאי לך קנה מדין ערב וכו' קשה לי טובא מהי פריך התם מיירי דהמתחייב חייב אומר להמניה כן לכך נתחייב מדין ערב אבל כאן הרי הבעה"ב אינו אומר כלום להמוכר רק להפועלים אומר צאי יאכלו ואני פורע א"כ כיון דלא ציוה כן להמלוה והמלוה לא שמע ממנו במה נשתעבד ואין לומר מכח שליחות דהפועלים הם שלוחין דבעה"ב ואם הם אומרים להחנוני הוי כאלו הוא אמר כן אך ז"א דמהו פריך דלמא מיירי דהפועלים הם נכרים ואין שליחות לנכרי והרי רש"י פירוש כן דמיירי בע"ה או בפועלים נכרים וא"כ נימא דמיירי בפועלים נכרים ומהו פריך ונראה דמזה יהי' ראי' ברורה לדעת המח"א הובא בשעה"מ ה' תרומות דבשכר יש שליחות לנכרי דהוי כפועל דידו כיד בעה"ב והארכנו בכמה דוכתא בעה"י ליישב דבריי והנה מכאן יהי' ראי' כיון דאמר האומר לחמריו ולפועליו ולי יהא דהוי בנכרי כיון דהוי פועל יש לו שליחות וא"כ נשתעבד מדין ערב ויש להסביר עוד יותר דהרי קשה מה דתנא בברייתא האומר לחמריו ולפועליו ותרתי למה לי מה לי זה אי זה והנה לפי דברינו א"ש דהנה מה דפועל ידו כיד בעה"ב היינו אם שכרו לעשות לו כל מלאכה שיהי' אבל אם שכרו רק לדבר אחד אז לשאר דברים לא הוי כידי וכן מוכח בפירש"י פ"ק דב"מ גבי מציאת פיעל לעצמו יע"ש וא"כ ה"נ החמרין אין נשכרין רק לחמורים ולא לד"א א"כ להיות שלוחין שיתן להם החניני והבעה"ב ישתעבד לו על זה אינן נשכרין ואין ידם כיד בעה"ב אבל פועלים הוי הנשכרין לעשות כל מלאכה שירצה והם שפיר הוי שלוחין אף להתחייב על ידן דידן כיד בעה"ב ולכך נקט רבותא לא מבעיא החמרין דאין ידם כיד בעה"ב דמותר לומר צאו ואכלו ואני פורע אך בזה לבדו נמי לא ניחא דהרי התוס' כתבו ברפ"ב דקדושין דבשני דבורים לא שייך לא זו אף זו וא"כ כיון דתנא פועלים למ"ל עוד החמרין דנקט ולכך נראה דהחמרין מיירי בישראל ופועליו מיירי בנכרי ולכך חד מחברי' לא אתי לכך קמ"ל תרוייהו דנכרי מישראל לא הוי ידעינן די"ל בשכר גרע דהוי כידו ממש ועדיף משליח ובפועליו לבד אין די די"ל דנכרי אין לו דין שליחות אף בשכר אבל בישראל אסור לכך נקט תרוייהו הן חמרין ישראל הן פועלים נכרים אף דיש דין שליחות מ"מ מותר לומר צאו ואני פורע ושפיר הש"ס והאמר רבא וכו' ומזה ראי' ברורה לדעת המח"א ודוק היטב.