עבודת עבודה חלק ב· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
השמטות · דף סב:
שם ע"ב איבעיא להו שכרו לסתם וכו' קשה לי' מה מבעיא לי' לפשוט מן המשנה מדנקט השוכר את הפועל לעשות עמו בי"נ ולמה לא קמ"ל רבותא דאפילו בסתם יינם אסור ובע"כ דבסתם יינם מותר בהנאה והנר לכאורה הי' אפשר לפרש דכוונת האיבעיא הוי כך דמספקא לי' אם שכרו לשפוך יי"נ ולמעט בתפלה אם אסיר אי לא ואם נימא דלמעט בתפלה נמי אסור י"ל דלעולם שכרו לסתם יינם נמי אסור רק למעט בתפלה בסתם יינם זה מיתר וא"כ י"ל דבמשנה נקט סתם לעשות עמו ביי"נ היינו באיזה אופן שיהי' אפילו למעט בתפלה לכך נקט יי"נ והוי איבעיא שלו חדא מגו חדא אי נימא דסתם יינם נמי אסור ובע"כ מה דנקט במשנה יי"נ היינו דביי"נ ממש אפילו למעט בתפלה אסור או דלמא סתם יינם מיתר לגמרי וממילא נקט יי"נ כפשוטו ולמעט בתפלה אפי' ביי"נ ממש מותר ור"ח דס"ל דבסתם יינם נמי אסור יסבור באמת ביי"נ ממש אפילו למעט בתפלה אסור ור"נ דס"ל לקמן דלמעט בתפלה שרי יסבור דלא כר"ח רק ס"ל סתם יינם מותר שכרו לגמרי אך א"כ תקשה על הפוסקים הלכתא אהלכתא דפסקו דלמעט בתפלה מותר ופסקו דבסתם יינם שכרו אסור ונשאר קושייתינו למה לא נקט במשנה רביתא יותר וצע"ג.