אור ברסלב
עבודת עבודה חלק א זרה › דף כט.

עבודת עבודה חלק א· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

זרה · דף כט.

דף כח:

גמרא ה"ד אי ברה"ר למ"ל מראה אי ברה"י כי רואה במראה מה הוי קשה לי מהו פריך הרי קיי"ל ביו"ד סי' קנ"ז דאסור לישראל לשנות נפשו במלבושיו וכדומה שיסברו שהוא נכרי אבל במקום חשש סכנה מותר לשנות מלבושיו באופן שיסברו שהוא נכרי ועיין שם בש"ך ס"ק י"ט דאפילו הוא מכניס עצמו בכונה לסכנה מותר בזה וא"כ י"ל כיון דאסור לישראל לראות במראה כמ"ש התוס' כאן והפוסקים וא"כ נימא דהברייתא מיירי שאין הנכרי מכירו שהוא ישראל רק שחושש הישראל פן יעלה הנכרי על דעתו שהוא ישראל ויהרגנו לכך רואה במראה ואז סוגר הנכרי דודאי ככרי הוא שאם הי' ישראל לא הוי רואה במראה ולא יהרגנו וקמ"ל הברייתא דלא נימא דוקא בלבישת בגדי נכרים בענין שאין הלבישה איסור מצד עצמו רק במה שמדמה עצמו לנכרי זה מותר במקום סכנה אבל לראות במראה שהוי איסור מצד עצמו אינו רשאי לראות אף להנצל מסכנה ובפרט במקום שמכניס עצמו לסכנה או דהוי ס"ד דאומדנא זו של ראיית המראה לאו אומדנא מעלייא הוא לגבי נכרי שיסמוך הנכרי על כך שהוא נכרי ואכתי איכ' חשש ש"ד פן יהרגנו ויהי' אסור להסתפר כה"ג אדם לכך לכך קמ"ל דלא כן הוא רק שמותר לו לראות במראה ויטעה הנכרי בכך לומר דודאי נכרי הוא שישראל אינו מסתפר במראה ומותר לו לעשות כן וזה הוי אומדנא מעלייא לגבי הנכרי ולא יהרגנו ומהו פריך וצ"ע בזה:

והנה לשון הרא"ש בסוגיא זו צ"ע ג"כ למעיין בו שמתחלה כתב לפום גמרא דילן משמע שיהא אסור לראות במראה ובשבת וכו' משמע דס"ל דבסוגיא זו משמע דאסור לראות במראה וכוונתו נראה מדמשני באדם חשוב וכו' ומה ראיה מן המראה שהוא אדם חשוב ובע"כ ה"ט דבלא"ה הוי אסור לישראל לראות במראה רק לאדם חשוב התירו כמ"ש התוספות בשם הירושלמי ולכך ממילא כשרואה הנכרי שמסתפר במראה מוכיח דאדם חשוב הוא דבלא"ה לא הותר לו להסתפר במראה וא"כ מוכיח הרא"ש מתחלתו מסוגיא זו דאסור לראות במראה ואח"כ בסוף דבריו כשרוצה לדחות ראיות המורים להיתר כתב והך דשמעתין משום שהוא מסתפר מן הנכרי התירו ומה קשה לו מהך דשמעתין הרי אדרבא בפתח דבריו הביא ראיה משמעתין לאיסור ולכך לולי דמסתפינא הייתי מגי' בהרא"ש שצריך להיות בתחלה להיפוך ונחסר בו תיבת לא וכן צ"ל לפום גמרא דילן לא משמע שיהי' אסור לראות במראה וא"כ אדרבא כתב תחלה דמסוגיא דילן לא משמע איסורא רק היתרא והיינו אף דלאדם חשוב מותר לראות במראה מ"מ הרי לפי האמת משמע דאינו אדם חשוב רק שהנכרי נדמה לו שהוא חשוב וכיון דאינו חשוב איך רואה במראה ובע"כ שמותר לראות במראה ואח"כ דוחה דלעולם אסור לראות במראה רק כיון דמסתפר מן הנכרי במקום סכנה התירו כדי שידמה הנכרי שהוא חשוב כן נראה דעת הרא"ש ויש בו ט"ס וחסר בו תיבת לא ודו"ק:

תוספ,'. ד"ה אבל לא בינו לבינו וכו' קשה לי מי דחקם לכך הרי יש לומר דמיירי באשה ונכריות דלא שייך באשה חשש ש"ד דאשה כלי זיינה עלי' כדקאמר לעיל ומשום עריות נמי ליכא דהרי גם המספרת הוי אשה לכך קמ"ל דאעפ"כ להסתפר אסור דבזה לא מהני ווה שכלי זיינה עלי' כמו דברפואה לא חלקו בין איש לאשה ואף לאשה אסור להתרפאות מן הנכרי וה"ה בזה ואפשר דקושייתם הוי רק למ"ד לעיל דלא ס"ל אשה כלי זיינה עלי' איך נפרש להך משנה וצ"ע. תוס' ד"ה המסתפר מנכרי וכו' והלכה למעשה דאסור להסתפר מנכרי אא"כ רואה ואפילו ברה"ר וכו הנה בהג"א בסוגיא זו ראיתי שכתב וזה לשונו ובירושלמי איתא שאין להסתפר מן הנכרי עכ"ל והוא תמוה למה לו להביא ראי' מן הירושלמי הרי זה מפורש במשנה וסוגיא דילן דאסור להסתפר מן הנכרי ואפשר דכוונתו אפילו ברה"ר דלפום סוגיא דילן הוי אפשר לומר דהלכה כחכמים דברה"ר מותר לכך כתב דבירושלמי מוכח דאף ברה"ר אין להסתפר וכדעת התוס' כאן אך לא ידעתי מנ"ל כן מהירושלמי ועוד הי' אפשר לומר דט"ס הוא בהג"א וחסר הסיפא דאבל מסתפרין מן הכותי והיינו הירושלמי שהביאו התוס' והרא"ש דמכותי מותר להסתפר ולכך קמ"ל הג"א בשם הירושלמי דין זה דמנכרי אסור להסתפר ומכותי מותר וצ"ע כעת בזה להבין דבריו:

תוכן העניינים

עבודת עבודה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה