עבודת עבודה חלק א· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
זרה · דף כח:
גמרא, א"ל לכ"ע שרי ולדידך אסיר וכי מדידי הוא דמר שמואל הוא מזה יש לה כוח דמה דאמרינן ביו"ד סי' ומ"ב בחכם שאסר שיכול המורה השני לישא וליתן עמו עד שיחזור מהוראתו דמשמע דאם חוזר בו מהוראתו מהני מ"מ היינו רק לגבי אחרים אבל האוסר בעצמו לא מהני לו חזרתו ולגבי' נפשי' שייך חד"א וכיון דשוי' נפשי' חד"א אסור לו לעולם ולגבי עצמו לא מהני חזרתו ולכך אמר לכ"ע שרי ולדידך אסור וי"ל בזה מ"ש וכי מדידי הוא דמר שמואל הוא ואם רצה לומר לו שהוא דמר שמואל הי' לו לומר כן תיכף ולמה המתין עד עכשיו ולכך נראה כך די"ל דמה דאין המורה בעצמו רשאי לחזור לגבי' נפשי' היינו רק בטעה בשיקול הדעת דבזה יש סברא דשוי' אנפשי' חד"א וכמו דבלי חזרת המורה אין חברו רשאי להתיר אפילו לאחרים מכח שוי' אנפשי' חד"א וה"ה אפילו אם המורה חוזר בו שמותר לאחרים עכ"פ לגבי נפשי' שוי' חד"א אבל בטעה בדבר משנה כיין דיכול השני להתיר בלי חזרתו כלל ולא אמרינן בזה שוי' חד"א לכך גם גוף המורה יכול לחזור בו ומותר אף הוא עצמו להנות ממנו ולפ"ז הרי אמרינן בפ"ג דסנהדרין דאפילו אם טעה בדרב ושמואל נמי הוי טועה בדבר משנה ייע"ש וז"ש לו ר"י לכ"ע שרי ולדידך אסור דשוית אנפשך חד"א אך אימתי הוי חד"א היינו וכי דידי הוא דבזמן דהוי דידי כפי דעתך הו' שייך לומר דאף דלכ"ע שרי לדידך אסור אבל לפי האמת דמר שמואל הוא וא"כ לא טעית בשקול הדעת רק בדבר משנה בזה אף לדידך שרי כן הי' נראה לומר מיהו לפי האמת קשה לי דאיך שלח לו לדידך אסור בשלמא בשאר מיני אסורין שייך לומר דאף אם מותרין מן הדין והאוסר רצה לחזור בו ג"כ מ"מ כיון דאסרו שוי' עלי' חד"א אבל בזה כיון דעיקר טעם האוסר דהוי ס"ל דאין זה סכנת נפשות ור"י דמתיר הוא דס"ל דיש בו סכנת נפשות וא"כ כיון דלפי האמת יודע ר"י דיש בזה סכנת נפשות מה בכך דשוי' חד"א סוף סוף אין לך איסור שעומד בפני פ"נ רק שלשה ולא יותר ולו יהא דשוי' על נפשי' אלף אסורין מ"מ כיון דלפי האמת פ"נ הוא יש להתירו ואיך אמר לכ"ע שרי ולדידך אסור ובע"כ מוכח דלא אמרו כן לאמת רק דרך קנתור בעלמא וא"כ שיב אין מזה ראי' די"ל דאם המורה חוזר בו אף בטעה בשקול הדעת מותר אף הוא עצמו ועדיין צ"ע בזה לדינא כעת ואפשר לומר עוד דמה ששלח לו ר"ש לר"י שרי או אסור הרי ידע דר"י שרי ומה זו שאלה אך שאלתו הוי אם הוי דין זה מדר"י לבדו ואסור לו דשוי' אנפשי' חד"א או הוי משמואל וכדומה והוי טועה בדבר משנה ומותר אף לגבי' נפשי' ושלח לו ר"י כנ"ל דלדידך אסור אם הוי דידי אך אם הוי דברי שמואל אף לדידך מותר ודו"ק: