קונטרס ליקוטי אליהו - בעניני "קדושת השם" · סימן יב
סעיף א'
1. הרי שהיה צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודה, ולא הטיל בו דל"ת, מה הדין ?
תשובה : אסור למוחקו מפני מראית העין אלא לקודרו. [וכן כתב בקוי"ע אות נ"ג, והוסיף שלמנהגנו שקולפים יקלוף אותו. אך עיין בביאור הסופר ד"ה אלא, שכתב שכנראה שגם לרב קסת הסופר אפשר לקלוף כאן ע"ש הטעם. ועיין במשנת הסופר ס"ק א' שכתב שהרבה פוסקים התירו למחוק (וכמובא בביאור הסופר ד"ה נראה) והמקילים יש להם על מה שיסמוכו].
סעיף ב'
2. היה צריך לכתוב יהודה וגם נתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דל"ת, מה הדין ?
תשובה : יתלה את הדל"ת [מסכת סופרים פ"ה ה"ב הגהות מיימון בשם רבנו שמחה וכן פסק מרן בסעיף י"ב], וכעת שלא נהגו לתלות, אם כן לאחר שתלה יגרוד את הה"א ויכתוב "ד"ה", ואח"כ יגרוד את הדל"ת התלויה [אמנם עיין בקוי"ע אות ע"ז בשם האוניה דיונה שכתב למה להרבות מחיקות יתר בס"ת, אלא ימחוק את הה"א ויכתוב ד"ה (וכן משמע מהרב קס"ה בסעיף ו'), וכן כתב במשנת הסופר ס"ק ג' ששאר האחרונים התירו למחוק הה"א ולהשלים את הדל"ת, וכן בביאור הסופר ד"ה יתלה, נשאר בצ"ע בדברי הקס"ה ע"ש].
3. מה הדין בתיבת "ליהודים" במגילה, שנמצא אות ה"א מיותר, ונמצא שם הויה כתוב באמצע ?
תשובה : מותר למוחקו, ולכתחלה ימחוק תחלה את הה"א, כי אם ימחוק תחלה את האותיות די"ם, כשימחוק את הה"א נראה כמוחק השם. לשכ"ה סק ב'. [ובקוי"ע סי' תרצ"א אות כ"ט כתב שיכול למחוק רגל הה"א והדל"ת וימשוך הגג ויהיה דל"ת ארוך, ומי שחוכך בזה להחמיר יכול לגרור תיבה זו של ליהודים וישים מטלית במקומה ויכתוב תיבת ליהודים כתיקונה ע"ש ושם הזכיר גם כן שאם רוצה יכול למחוק תחילה הה"א ואח"כ אותיות די"ם וכמו שכתב הקס"ה כאן].
4. מה הדין במקרה הנ"ל, אם מחק תחילה את האותיות די"ם ?
תשובה : מ"מ מותר למחוק את הה"א, וכן אם נזכר אחר שכתב את הה"א יכול מיד למוחקו או לקודרו, לשכ"ה ס"ק ב' [וכן כתב בקוי"ע סי' תרצ"א אות כ"ט, ועיין בילקוט הסופר סעיף ב' ובמקורות ס"ק א' שכתב שנ"ל שאפשר להקל לכתחלה למחוק ולא צריך לקדור].
סעיף ג'
5. נתכוין לכתוב את השם, וכתבו במקום שהיה צריך לכתוב יהודה, מה הדין ?
תשובה : אסור לתלות את הדל"ת שבזה שתולה הוי מוחק השם, וצריך לקודרו [וכן פסק בקוי"ע אות ע"ו. ועיין במשנת הסופר ס"ק ד' שהביא מחלוקת אחרונים אם בתליית הדלת הוי כמוחק ממש ע"ש].
6. מה הדין במקרה הנ"ל, אם נזכר אחר שכתב אות י' ואות ה', ורוצה להשלים עליו תיבת יהודה ?
תשובה : אסור כיון שגם אותיות י"ה אינן נמחקין [שם].
7. במקרה הנ"ל אם בדיעבד עבר והשלים, מה הדין ?
תשובה : אסור לקיימו אלא צריך לקודרו. ועיין לשכ"ה ס"ק ג'. [ועיין במשנת הסופר ס"ק ה' שכתב שהטעם שאסור לקיימו שאם יקיימו יקראו אותו בתורת תיבת חול ומורידו מקדושתו, ועוד יש לחוש שמא אחר זמן יבואו למוחקו שלא ידעו שהוא נתקדש].
סעיף ד'
8. היה צריך לכתוב את השם וקדשו, וטעה וכתב יהודה, מה הדין ?
תשובה : עושה מן הדל"ת ה"א ומוחק את הה"א האחרונה. [מסכת סופרים פ"ה ה"ב הגהות מיימון פ"א אות מ' בשם רבנו שמחה וכן פסק מרן בשו"ע סעיף י"ב, ועיין במשנת הסופר ס"ק ו' מחלוקת אחרונים בהסבר הלכה זו יש אומרים שדוקא אם בשעת כתיבת הדל"ת כתבה על מנת לתלות בה רגל רק ששכח וכתב ה"א אחרת רק אז מועיל לעשות מן הדל"ת אות ה"א, אבל אם בשעת כתיבת הדל"ת טעה בדעתו וכתבה לשם יהודה לא מועיל לקדשה ע"י גמר כתיבת הרגל, כיון שהחלק הראשון של האות לא נכתב לשם קדושת השם, אך יש אומרים שמועיל הגמר לשמה, ועיין עוד בזה בביאור הסופר ד"ה עושה מן הדל"ת ה"א].
9. במקרה הנ"ל מה יעשה קודם ?
תשובה : יש אומרים שמתחלה יעשה מן הדל"ת ה"א ואח"כ ימחוק הה"א אחרונה, ויש אומרים דלא שנא [וכן הביא בקוי"ע אות פ'. ובמשנת הסופר סק ח' כתב שכדעה השניה פסק הבנ"י. ועיין בביאור הסופר ד"ה ומוחק, לענין אם רוצה להשאיר את הה"א השניה ולמחוק את רגלה הימנית ולחבר את גגה לדל"ת ועי"ז יעשה ה"א ארוכה שלדעת המק"מ אינו רשאי לעשות כן אך הרה"ג יעקב מאיר שטרן שליט"א פלפל בדבריו ומסיק שנ"ל שבדיעבד אין להחמיר, ואם ירצה לרווחא דמלתא יכול להעביר קולמוס לשמה, וע"ש טעמו].
סעיף ה'
10. מה הדין אם נמצא בס"ת במקום שצריך להיות השם, כתוב יהודה, ולא ידוע אם הסופר קדשו ?
תשובה : יש להחמיר מספק, שמא קדשו או שמא לא קדשו, ויקדור או יחליף את היריעה [מחשש שאם קדשו אם כן אותיות י"ה אינן נמחקין. וכן פסק בקוי"ע אות ע"ט, והוסיף שלמנהגנו יקלוף אותו ועיין במשנת הסופר ס"ק י' שאף שבשו"ת זכרון יוסף הקל בזה להכשיר, מ"מ פסק הרב להחמיר מספק ולא מועיל לעשות מן הדל"ת ה"א ולומר שקידושו וגימורו באים כאחד, כי כלל זה אומרים רק כשידע בשעת כתיבת השם שזהו שמו של הקב"ה אלא ששכח לקדשו אז יכול לקדשו קודם גימורו, אך אם לא ידע שהוא כותב את השם, ואפילו כתבו סתמא, לא אמרינן קידושו וגימורו באים כאחד, וכמו שכתב הרב בחקירה י"ג וכמובא במשנת הסופר ס"ק י"א].
סעיף ו'
11. מה הדין במקום שצריך להיות כתוב יהודה נמצא כתוב שם הויה ואין הסופר לפנינו ?
תשובה : יתלה את הדל"ת או ימחוק את הה"א ויכתוב ד"ה [והטעם כתב הרב בחקירה סימן י"ג בסוף הקס"ה, שהיות והשמיט אות וזה דבר מצוי שמשמיטים אות אז אנו תולים שמסתמה היתה דעתו לכתוב יהודה. והוסיף שם שעדיף מתחלה לתלות הדל"ת ואח"כ ימחוק ויכתוב דל"ת ה"א, וכן כתב במשנת הסופר ס"ק י"ג. ועיין בביאור הסופר ד"ה או, מה שהוסיף בזה].
12. אם במקום שצריך להיות כתוב יהיה, נמצא כתוב שם הויה ואין הסופר לפנינו?
תשובה : נראה להחמיר [הרב קס"ה בחקירה סימן י"ג שכיון שהוסיף אות יש לחוש שמא קדשו, והוסיף במשנת הסופר ס"ק י"ד שאם ידוע שכתבו לשם חול לכו"ע יכול למוחקו וכן כתב בחקירה י"ג, וכן כתב בקול יעקב אות נ"ה שאם כתב שלא במתכוין מותר למוחקו לצורך תיקון ע"ש].
סעיף ז'
13. מה הדין אם טעה והוסיף אות בשם כגון שכתב בשם הויה אות ה"א ראשונה כפולה ?
תשובה : מותר למחוק את הכפולה וגם את האותיות שלאחריה כי הופסקה הקדושה מכאן ואילך [וכתב במשנת הסופר ס"ק ט"ז שהרב פוסק כהבנ"י ודלא כהרמ"ע שהחמיר בזה, וכן בביאור הסופר ד"ה מותר, השיג על הרמ"ע ע"ש. אמנם עיין בקוי"ע אות ל"ד שהסכים עם הרמ"ע היות ולא ידוע איזה אות נתקדש ואיזה לא ע"ש. ועיין בביאור הסופר ד"ה מותר, שכתב להקשות על דברי הרמ"ע ונשאר בצע"ג ע"ש. ומ"מ הוסיף במשנת הסופר ס"ק י"ז שהאותיות שלפניה אסור למוחקן כיון שהחלק הראשון של השם הוא כראוי].
14. ומה הדין אם הוסיף בראש השם, כגון שכתב שתי יודי"ן או הוסיף בשם השם כגון שהכפיל את הה"א האחרונה פעמיים ?
תשובה : מוחק את היו"ד הראשונה וכן את הה"א האחרונה והשם נשאר בקדושתו [וכתב במשנת הסופר סק י"ח שבזה גם לרמ"ע מותר וכן העלה בקול יעקב אות ל"ד ועיין בביאור הסופר ד"ה ואם הוסיף, לענין אותיות השם שכתובות כהוגן רק שכתב לפניהם אות או אותיות שמוציאים אותם ממשמעות שם קודש, כגון שהיה צריך לכתוב שם י"ה וכתב לפניו אות ה"א ונעשה "היה", אם יש איסור מחיקה בטרם שמחק ה"א הראשונה, ע"ש].
סעיף ח'
15. אם כתב שם אדנות מלא בוא"ו האם מותר למחוק הוא"ו ?
תשובה : כן ימחוק את הוא"ו וימשוך את הדל"ת לקרבה אל הנו"ן [וכן כתב בקוי"ע אות פ"ד. ועיין בביאור הסופר ד"ה כי, שהעלה שאף שע"י מחיקת הוא"ו נראית התיבה כשני תיבות מ"מ שרי, ואין בזה משום מחיקת השם ע"ש].
16. במקרה הנ"ל, האם מועיל למחוק את רגל הוא"ו ולחבר ראשה עם הדל"ת ?
תשובה : כן יכול, אך כיון שאפשר למחוק את כל הוא"ו יש להחמיר כן לכתחלה. לשכ"ה ס"ק ה'. [ובביאור הסופר ד"ה יגרוד, כתב שדברי הרב צ"ע, והעלה שאף לכתחלה רשאי לעשות כן ואין ספק בדבר וכתב כן במשנת הסופר ס"ק כ', ודין זה אף אם נמצא כן בס"ת שתולים שמסתמא קדשו הסופר רק שטעה ובמקום חולם הוסיף וא"ו שהרי לא משתנה בזה הקריאה כן כתב הרב בחקירה י"ג שבסוף ספר קס"ה ע"ש].
17. כשמושך את הדל"ת לקרבה לנו"ן האם צריך לעשות זאת לשם קדושת השם?
תשובה : פשוט שצריך לעשות זאת לשם קדושת השם לשכ"ה ס"ק ו' [אמנם עיין בביאור הסופר ד"ה וימשוך, שדן ופלפל בדבר ודעתו נוטה שלא צריך לעשות זאת לשמה ע"ש וכן כתב בבה"ל סי' ל"ט וביריעות שלמה פרק ה' ס' י"א].
18. האם תיקון הנ"ל מועיל אף בתו"מ ?
תשובה : הרב בלשכ"ה ס"ק ד' כתב שלא הוי שלא כסדרן ומותר (ואמנם אין כלל בתו"מ שם אדנות) [אך עיין בהגהות חת"ס שסובר שהיות ואדון עם וא"ו פירושו אדון בעלמא וכעת שמוחק הוא"ו ורוצה לעשות אותו שם קודש הוי שלא כסדרן. ועיין בביאור הסופר ד"ה מלא, שכתב שנראה שהחת"ס כתב זאת רק בשם קודש, אך לא בשאר תיבות ואף שמשמעותם משתנה ע"י המחיקה, אך ע"ש שעדיין נשאר בצ"ע בדברי החת"ס].
19. שם שנראה כחלוק לשתי תיבות, האם מותר לחתוך באמצע במקום הפנוי ולקרב אותם ולתת מטלית מבחוץ ?
תשובה : העלה בלשכ"ה ס"ק ו' לאסור [שיש חשש שיפול המטלית ואז יחלק השם והוי כמו מחיקה, ועוד משום תעשה מן העשוי, ולפ"ז גם בשאר תיבות אין לעשות כן ע"ש].
20. אם כתב שם אדנות מלא עם וא"ו, האם מותר למחוק גם את ה"ני" ?
תשובה : העלה בלשכ"ה ס"ק ד' שיכול למחוק את ה"ני" [כיון שה"ני" כתובים על תנאי שאם ימחוק את הוא"ו ויקריבם יתקדשו ואם עדיין לא הקריבם לא נתקדשו, והוסיף בביאור הסופר בסעיף ז' בד"ה מופסקת, שמ"מ לאחר שמחק את הוא"ו יכול לצרף את ה"ני" לשם כיון שמ"מ הקדושה עדיין קימת].
21. אם כתב הויה עם וא"ו כפולה מה יעשה ?
תשובה : ימחוק את הוא"ו השניה ויעבה קצת את הוא"ו הראשונה ואת הה"א האחרונה [ועיין בסעיף ז' בביאור הסופר ד"ה מופסקת, שהביא פוסקים שסוברים שאף יכול למחוק את הה"א האחרונה ולעשות מהוא"ו השניה אות ה"א ע"ש].
סעיף ט'
22. מה הדין אם חיסר אות אחת מן השם כגון שכתב "אלקם" חסר יו"ד ?
תשובה : אין עוד קדושה על מה שכתוב אח"כ [וכן כתב בקוי"ע אות ל"ז].
23. מה יעשה במקרה הנ"ל ?
תשובה : היות ואין קדושה על המ"ם ימחוק את המ"ם ויכתוב י"ם [וכן כתב בקוי"ע אות ל"ז, וכן כתבו שאר אחרונים משנת הסופר ס"ק כ"ב, והוסיף שה"ה בשם הויה כששכח את הוא"ו וכתב יה"ה רשאי למחוק את הה"א האחרונה ולכתוב ו"ה].
24. מה הדין אם נמצא כן בס"ת שם אלקם חסר יו"ד ואין הסופר לפנינו ?
תשובה : העלה הרב בחקירה י"ג שאפשר להשאיר את האותיות אל"ה וימחוק המ"ם ולסיים את השם [משום שיש לסמוך אחזקה דהואיל שכאן צריך להכתב שם אלקים מסתמה קידשו אלא שבשעת כתיבה השמיט איזה אות ותלינן במצוי, כן העתיק בקצרה במשנת הסופר ס"ק כ"ג. ועיין עוד בחקירה שם ובמשנת הסופר שם שאם נמצא במקום אלקים אליהם, או במקום שם הויה נמצא יהיה, הדין שונה ע"ש].
25. מה הדין אם טעה וכתב אלקנו חסר יו"ד ?
תשובה : מותר למחוק אותיות נ"ו ולכתוב ינ"ו. [וכן כתב בקוי"ע אות ל"ז. ודלא כט"ז ביור"ד סימן רע"ו ס"ק ז' שהחמיר לכתחלה לסלק את היריעה ואם א"א יקדור, דהרב כאן פסק כרוב הפוסקים שהתירו למחוק הנ"ו וה"ה באלקיך אלקיכם ואלקיהם, משנת הסופר ס"ק כ"ד. וע”ש עוד מה שהוסיף בזה. ובס"ק כ"ה כתב שאם אפשר לגרור הנו"ן לבד ויכתוב במקומה יו"ד ומהוא"ו לעשות נו"ן ולכתוב אח"כ וא"ו יעשה כן כדי למעט במחיקה, וע"ש עוד].
26. מה הדין אם נמצא שם אלקים או אלקינו חסר ה"א וכתב אלים או אלינו ?
תשובה : העלה הרב שבמקרה הראשון ימחוק את המ"ם, ויעשה (לשם קדושת השם) מן היו"ד ה"א ואח"כ יכתוב י"ם [וכן העלה הרב בחקירה י"ד (ב), ובקוי"ע אות ל"ח כתב שמותר לקלוף אותיות י"ם ולכתוב הי"ם במקומה] וכן במקרה השני ימחוק אותיות נ"ו ויעשה מן היו"ד ה"א ואח"כ יכתוב ינ"ו [ועיין בביאור הסופר ד"ה וכתב, שהסכים עם הרב שמותר ויכול לעשות מן היו"ד ה"א ואין בזה חשש, ואדרבה אסור למחוק את היו"ד היות ונעשית טפל לאל, אמנם במשנת הסופק כ"ז כתב שיש מקילים למחוק גם את היו"ד, אך למעשה כתב שכדי לנהוג כעצת הרב לעשות מן היו"ד ה"א, ומ"מ בתיבת "האלקים" שהשמיט הה"א בזה מותר למחוק היו"ד משום שלתיבת "האל" אין מקום שתהיה היו"ד נטפלת לו. ובביאור הסופר ד"ה מן, כתב שמ"מ האותיות אל לכו"ע אסור למוחקם שזה נכתב כדין והוי שם ממש, ותמה שם בצע"ג על האגרות משה סימן קע"א שכתב אחרת ע"ש].
סעיף י'
27. אם נמצא שם "אלה" חסר וא"ו, מה הדין ?
תשובה : אין לו תקנה אלא לגנוז היריעה או לקדור. [ט"ז סימן רע"ו ס"ק ז' בסופו וכן כתב בקוי"ע אות ל"ז ולמנהגינו קולפים אותו, והחידוש בדין זה שהיות ולפעמים זה כתוב מלא ולפעמים חסר לא אומרים שהיות ולפעמים הוא חסר אם כן נכשיר כאן, דכיון שכאן צריך להיות מלא, קפידא יש בדבר, ט"ז ומובא במשנת הסופר ס"ק כ"ח, וע"ש שהביא מחלוקת אם מותר לתלות הוא"ו, והוסיף עוד שה"ה אם במקום חסר כתב מלא עם וא"ו, גם כן אין להכשיר, וע"ש מה הדין בשם "אלה" שספק קודש].
סעיף י"א
28. מה הדין אם היה צריך לכתוב אלקיכם, ושכח לכתוב הכ"ף ונמצא כתוב אלקים ?
תשובה : נראה שאסור למחוק המ"ם ולכתוב כ"ם. [וכן פסק בקוי"ע אות ל"ז. וטעם הספק כתב בלשכ"ה ס"ק ח' שאפשר לומר שהיות ונתכוין לכתוב אלקיכם ולא אלקים וטעה ויצא לו אלקים הוי כדין נתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא נתן בו דל"ת שמותרין למוחקו, ואף שכאן התכוין לכתוב אלקיכם מ"מ האותיות כ"ם היו צריכים להיות נטפל לשם אלקי ואם כן כעת המ"ם לבדה אין לה שיכות לשם "אלקי" אף שיש לה שיכות להיותה מעיקר שם אלקים אבל לזה לא היתה כוונתו, או שנאמר היות והוא נתכוין לכתוב שם וגם נמצא שם, אף שהוא לא נתכוין לשם זה, מ"מ קדוש יאמר לו ואסור למוחקו. ועיין בביאור הסופר ד"ה ונמצא, שתמה לכאורה מה ההוה מינא להקל בזה ופשוט שאסור למוחקו ואפילו חיוב מלקות מן התורה יש בזה ע"ש היטב. ובמשנת הסופר ס"ק כ"ט כתב שה"ה אם היה צריך לכתוב אלהיהם שהוא שם קודש וטעה והשמיט את הה"א שאסור למוחקו].
סעיף י"ב
29. מה יעשה אם נמצא יו"ד של השם גדולה יותר מן הראוי עד שנראית כרי"ש קטנה לתינוק ?
תשובה : נראה שמותר בין לגרודה כולה ולכתוב מחדש יו"ד (רק יזהר בגרידתו שלא תהא בשם פעם צורת יו"ד עליה) ובין לתקן אותו בדיו לשם קדושת השם עד שתקבל צורת יו"ד. [וכן כתב בקוי"ע אות ע"ב אך שם כתב בשם הדב"ש שעדיף לכתחלה לתקן אותה בדיו מאשר למוחקה וכן הובאו דבריו בירעות שלמה פרק ו' הערה 5 ע"ש. ועיין בביאור הסופר ד"ה הן, שכתב שהקה"ס לא חילק ואדרבה הקדים שאפשר למחוק, כי ס"ל שהיות שמצד הדין אין איסור מחיקה בזה אם כן מצד הנוי עדיף שימחוק ויעשה יו"ד קטנה מאשר יוסיף דיו ותצא יו"ד רבתי, משא"כ ביו"ד שנראית כחי"ת (לקמן) שם באמת הקדים הרב שיוסיף דיו כיון שסגי בזה שמאריך קצת את רגלה והיו"ד עדיין תראה יפה, לכן עדיף לעשות כן מאשר למחוק. והנה בטעם הדבר שמהני לתקן ועי"ז יוכשר שם השם עיין בלשכ"ה ס"ק ט' שהוכיח שהיות וכל האותיות נכתבו בכוונה לשם קדושת השם רק צורת האות לא יצא כדבעי לכן שפיר שרי להשלימו ועי"ז מתקדש כל השם ע"ש באורך, ובמשנת הסופר ס"ק ל'. ועיין בביאור הסופר ד"ה והתינוק, שכתב שמשמעות דברי הקס"ה שאף שלנו נראה כרי"ש, מ"מ כדי להקל שיהיה מותר למחוק בעינן שגם לתינוק יראה כאות רי"ש ע"ש].
30. וכן מה הדין אם נמצא יו"ד של השם שהעוקצים שלה ארוכים והתינוק קוראה חי"ת ?
תשובה : אם אפשר לתקנה בדיו יתקנה, ואם בא לגרדו צריך לגורדו באופן שבשום פעם לא יהיה עליה צורת יו"ד. [וכן כתב בקוי"ע אות ע"ג. ועיין בביאור הסופר ד"ה וכל, שכתב שכל זה מעיקר הדין, אך הרוצה לצאת ידי חובת הזוה"ק שס"ל שאף בס"ת בעינן לכתוב השם כסדרן אם כן אם האות נשתנית בודאות מצורתה עדיף למחוק את כל האותיות מהקלקול ואילך ולכותבם מחדש, אך כל זה דווקא בנתקלקלה האות בשעת הכתיבה (ואף שבזה גם יש מחמירים, מ"מ כדי לחוש לדעת הזוה"ק יש להקל) אך אם נתקלקלה אחר שכתב שם השם אסור למחוק שאר אותיות השם ויש בזה חשש איסור תורה, ורק את אותה אות שנתקלקלה יתקן ע"ש].
31. מה הדין אם יו"ד האל"ף העליונה בשם השם נגע כולו בגג האל"ף ?
תשובה : העלה הרב בחקירה ה' שאם נדבק כל היו"ד בגג האל"ף שיגרוד את גג האל"ף עם היו"ד התחתונה, ואת העליונה יכול להשאיר (והיינו בסתם כתיבה שכותבים תחילה היו"ד העליונה) והוסיף הרב שם עוד תקנה שראה באליה רבה שיוסיף דיו להרחיב את היו"ד למעלה לצד שמאל שאע"ג שהרגל יהיה עב יותר מן הראוי אין בכך כלום [וכן העלה בקוי"ע אות ע"ד כהאליה רבה, ובאות ע"ה ציין לעיין בסימן ל"ב אות ק"ד - ק"ה שאם א"א בהוספת דיו וצריך לגרוד היו"ד ולכתוב מחדש, שאפשר לגרוד היו"ד ולכתובה מחדש ע"ש. ועיין במשנת הסופר ס"ק ל"א שכתב שנחלקו בזה האחרונים אם מותר למחוק שלא"ר אסור מכיון שהעולם קורים אותו אל"ף יש בו חשש מחיקת השם, ולחת"ס מותר (אם א"א להוסיף דיו), ובביאור הסופר ד"ה אם, האריך בזה הרב לדחות את דברי החת"ס והעלה לחוש לדברי הא"ר, ובפרט היכא שנעשה אחרי הכתיבה, ואם א"א להוסיף לו ראש ע"י דיו יש לקלוף את השם כולו, או לגרום למחוק את האל"ף ע"י קטן, אך מ"מ אין למחות במקילים ע"ש].
32. מה הדין אם נדבק יו"ד האלף רק בקוצה השמאלי (של ר"ת) לגג האל"ף ?
תשובה : העלה הרב בחקירה ה' להתיר לגרוד ולהפריד את נגיעת העוקץ לגג האל"ף [וכן העלה במשנת הסופר ס"ק ל"א בסופו. ובשער הציון ס"ק נ"ג כתב שאף אם לא נגע העוקץ דר"ת אלא קוצו של היו"ד עצמו נגע (ע"ש בסוף הספר בציור מס' 292) אף שבאות אל"ף כתב הרב שם שכה"ג פסול ולא מועיל להפרידו, מ"מ לענין מחיקת השם אין להקל למוחקו].
סעיף י"ג
33. אם הכ"ף סופית בשם אלקיך גגה רחב יותר מדאי (ונראית כרי"ש גדולה) מה יעשה ?
תשובה : אם יכול למשוך את הרגל עד שיהיה כפלים כגגה שפיר דמי ואם לאו, יכול לגרוד מן הגג (ואיך גורד עיין לקמן בשאלה הבאה) [וכן כתב בקוי"ע אות פ"ה. וכתב בביאור הלכה בסי' ל"ב ס' י"ח ד"ה "ורי"ש", שבשם השם לא יגרד את כל הכ"ף, ואף שבעלמא גורד את כל הכ"ף מ"מ הכ"ף של שם יש להקל דדי במחיקת הגג, כיון שמעיקר הדין סגי בזה יש למעט במחיקה, וכן כתב ביריעות שלמה פי"ב הערה 34 ע"ש. והוסיף במשנת הסופר ס"ק ל"ג שאם אינו יכול למשוך כפליים כגגה אע"פ שיכול למשוך שיהיה יותר ארוך מגגה ותינוק יקראנה כ"ף, מ"מ לא יעשה כן אף שבדיעבד כ"ף כזו כשרה, מ"מ לכתחלה אין לעשות כן שהרי יש פוסקים שכפלת הרגל מגגו לעיכובא, על כן עדיף למחוק ולעשות כ"ף הכשר כהלכה לכתחלה].
34. כיצד גורד מן הגג ?
תשובה : מתחיל לגרוד ממקום הסמוך לרגל, ולא יתחיל את הגרידה מקצה הגג השמאלי [וכן כתב בקוי"ע אות פ"ה וביאר במשנת הסופר ס"ק ל"ד שהכוונה שיגרוד בצד הרגל שיעשנה כראש וא"ו שבזה ביטל צורתו ויכול שוב לגומרו כהלכה, שאם יתחיל מקצה השמאלי כשיגרור קצת מרוחבו יוצר צורת כ"ף, ואם כן אסור להמשיך לבטלו תו מצורתו, ולהניחו כך גם לא יכול שהרי נעשה הכ"ף ע"י חק תוכות, על כן צריך להתחיל הגרידה מצד ימין].
סעיף י"ד
35. דיו שנטפה על אות מן השם או שנפסל האות ע"י נקב או קרע וצריכים לגרוד קצתו, או כשא"א קצתו ורוצה לגרוד כולו מה הדין ?
תשובה : מותר לגרדו או למוחקו כדי לתקן השם דאין זה דרך מחיקה אלא דרך תיקון. (מסכת סופרים פ"ה ה"ז ומובא ברמ"א סעיף י"א) [ועיין במשנת הסופר ס"ק ל"ז שכתב שלדעת הרב, רק אם נתקלקל לגמרי השם רק אז מותר למוחקו לצורך תיקון אך אם לא נפסל אלא נטשטש קצת ורוצה לתקנו יותר בהידור מ"מ אסור (ובשער הציון ס"ק נ"ט כתב שיש אומרים שאסור מן התורה ויש אומרים שרק מדרבנן) ואף שיש מקילים בזה וכמו שכתב בביאור הסופר ד"ה דיו, מ"מ להלכה כתבו האחרונים שאף שעושה לתקן את השם אין להתיר רק היכא שנפסל צורתו. ועיין עוד שם בביאור הסופר שכתב בשם השלטי גיבורים שהמוחק שם שנשפך עליו דיו ולא ניכר השם, שלא לצורך תיקון, עובר איסור דרבנן. ועיין ביריעות שלמה פרק ג' הערה 25 בענין סופר שנטף דם מחוטמו על אות מאותיות השם ע"ש].
36. מה שכתב בהגהת ברוך שאמר שאם נשפך דיו על השם, מותר ללקוק בלשונו וכו' מה כוונתו ?
תשובה : ביאר הרב בלשכ"ה ס"ק י' דמיירי שגם הדיו שנשפך וגם השם עדיין לחים וכשלוקק בלשונו מוחק הכל יחד והוי מתקן, אך לא איירי שהשם יבש דא"כ מה יעזור ללקק הדיו הרי עדיין הוי חק תוכות.
סעיף ט"ו
37. אם נדבקה אות לחברתה בשם השם, מה הדין ?
תשובה : יכול לגרוד ביניהן (אם אין בו משום חק תוכות) ויזהר בכל מה שאפשר לגרוד רק הדיבוק ולא באות עצמו. [מרן באורח חיים סימן ל"ב סעיף כ"ו וביו"ד סימן רע"ו סעיף י"א ומקורו ברא"ש בתשובה ובמרדכי בשם ר"י ובטור. וכתב במשנת הסופר ס"ק ל"ט שאם א"א בענין אחר וחייב לגרוד גם מקצת האות יש להקל גם בזה כיון שהאותיות נשארים בצורתם והוא עושה כדי לתקן. ועיין עוד בביאור הסופר ד"ה ויזהר].
38. האם דין הנ"ל עוסק רק כשנדבק בשעת כתיבה או אף אחר כתיבה ?
תשובה : כתב הרב בלשכ"ה ס"ק י"א שדין זה עוסק בין בנגיעה בשעת כתיבה ובין אחר כתיבה. [וכן העלה במשנת הסופר ס"ק ל"ח בשם שו"ת שבט הלוי חלק ו' סימן קנ"ב וכן כתב בקוי"ע אות ס"ז שכן מנהג בגדאד, וכן העלה ביריעות שלמה פרק ט' הערה 7. אך דעת המשנ"ב ס"ק קכ"ו כדעת הנודע ביהודה שהלכה זאת מיירי דוקא שנדבק בשעת כתיבה ולא אחר כתיבה (שחוששים לתירוץ ב' של הב"י ואסור לגרוד ביניהן). וכתב במשנת הסופר ס"ק ל"ח שאף מי שרוצה להחמיר כדעת המשנ"ב היינו דוקא היכא שהדיו הזה שצריך לגרדו נכתב לשם קדושה כגון שאחר שגמר לכתוב את השם רצה לעשות איזה תיקון ליפותו ועי"כ נדבקו האותיות, אבל אם נפל טיפת דיו בין האותיות בזה ודאי שרי לגרור הטיפה ההיא שהרי זה לא נתקדש ואין בזה איסור מחיקה. וכן אם יש ספק מתי נעשה הנגיעה אם בשעת כתיבה או אח"כ כתב בבה"ל בסעיף כ"ו ד"ה אם, שיש להקל להפרידו (מפני שיש ס"ס, ספק נעשה בשעת כתיבה, ושמא הלכה כתירוץ א' של הב"י שנגיעה פוסלת אף שנעשה אח"כ)].
39. כשגורד ומפריד, האם צריך לחזור ולהעביר בקולמוס על השם לקדשו ?
תשובה : לא, אינו צריך. [טור יו"ד סימן רע"ו סעיף י"א ומקורו בתשובת הרא"ש כלל ג' סי' י"א וכן כתב בקוי"ע אות ס"ט. ובמשנת הסופר ס"ק מ' כתב שמשמע מהרב שאם רוצה רשאי להעביר בקולמוס, ועיין בלשכ"ה סימן י"א ס"ק ב' בשם התשב"ץ ובביאור הסופר שם. ולענין שם שדי שכותבים אחר המזוזה שנדבקו זה בזה עיין בביאור הסופר ד"ה יכול, מה שכתב בזה, וכן ביריעות שלמה פרק ו' הערה 50].
סעיף ט"ז
40. אם נמצא נקב בצד אות מן השם באופן שנפסל, מה יעשה ?
תשובה : יגרוד מן האות לעשותו מוקף גויל ואח"כ ידביק טלאי מאחורי הקלף שלא יראה הנקב. [ולא הוי כמוחק השם כיון שעד עתה לא היה כשר וכעת הוא מכשירו והוי מתקן, הרב קסת הסופר ובחקירה י"ד. ועיין במשנת הסופר ס"ק מ"א שכתב שגם דין זה תלוי במחלוקת, שלמשנ"ב בשם הנוב"י אין להתיר לגרוד מעט מהאות כיון שאין הפסול ודאי, שהרי לתירוץ א' של הב"י דוקא בנגיעת דיו יש לפסול מוקף גויל וכן הביאו בקוי"ע סימן רע"ד אות ח'. אבל לדעת הלשכ"ה בחקירה י"ד שגם בכה"ג יש להתיר. וכן הביא מחלוקת זו ביריעות שלמה פרק ט' הערה 7 ע"ש, ומ"מ הוסיף במשנת הסופר שכל זה אמור אם הנקב נעשה קודם הכתיבה אבל אם נעשה אחר הכתיבה כיון שמדינא אין צריך לגרוד כלל, אין להקל בזה. ועיין בביאור הסופר ד"ה נמצא, שהסתפק מה הדין אם יש לנו ספק מתי נעשה הנקב אם יכול לגרוד לעשותו מוקף גויל, וע"ש צדדי הספק].
41. האם יש להדביק הטלאי דוקא אחר הגרידה או אפשר גם קודם ?
תשובה : יש לגרד ואח"כ ידביק טלאי, אך אם הדביק טלאי קודם, מ"מ יכול גם לגרוד ולעשותו מוקף גויל. לשכ"ה ס"ק י"ב [והטעם כדי לכתחלה לחוש לדעת הט"ז שסובר שבהנחת הטלאי הוי מוקף גויל ותו א"א לדעתו לגרד, לכן יש להדביק הטלאי אחר הגרידה, אך בדיעבד לא קי"ל כהט"ז בזה. והטעם שצריך להניח טלאי לא שזה חובה אלא מפני הנוי שגנאי שיש נקב על יד האות, משנת סופר ס"ק מ"ב].
סעיף י"ז
42. ה"א של השם שכרעה נדבקה לגגה דיבוק עב קצת וניכר לכל שהיא חי"ת, מה יעשה ?
תשובה : מותר לגרוד הרגל ולתקנו (וכיצד יתקן עיין לקמן) [רמ"א סעיף י"א, שכיון שבטל ממנה צורתו אין בו איסור מחיקה, ומקורו בב"י בשם ר"י אסכנדרני, ומובא גם כן בקס"ה בחקירה ט"ו].
43. בשאלה הנ"ל, כיצד מתקן ?
תשובה : יתחיל לגרוד את הרגל מלמטה למעלה ויכתוב אותו מחדש לשם קדושת השם [שאם יגרוד מלמעלה למטה מיד שיפריד קצת תקבל צורת ה"א ושוב אסור יהיה למחוק עוד והוי חק תוכות. וכן כתב בקול יעקב אות ע'. ועיין במשנת הסופר ס"ק מ"ה ובביאור הסופר ד"ה מותר, שהעלה שעדיף טפי לגרוד את כל הה"א ויתחיל מרגל ימין, וכל זה כדי לחוש לדעת הרשב"א ע"ש, אך מ"מ הנוהג לגרוד רק את כל הרגל השמאלי מלמטה למעלה יש לו על מה לסמוך].
44. בדין הנ"ל, האם יש חילוק בין שעת כתיבה ובין אחר כתיבה ?
תשובה : אין הבדל.
45. אם הרבה ההי"ן דבוקות כך, מה הדין ?
תשובה : כתב הרב בחקירה ט"ו שהש"ך בסימן רע"ו סק י"ב כתב שאסור לגורדן ולתקנן משום דמחזי כמנומר, אבל הרמ"ע ועוד פוסקים מתירים, לכן הסומך עליהם להקל בתיקון הס"ת שלא להצריכו גניזה לא הפסיד [וכתב במשנת הסופר ס"ק מ"ו שהמק"מ ס"ק צ"א השיג עליו ופסק כהש"ך לאסור, והוסיף בביאור הסופר ד"ה ואם הרבה, שדוקא במנומר בשמות הקדושים יש לאסור שהוא בזיון גדול, אך מנומר דשאר תיבות חול לא מחמירים בדיעבד, ומ"מ אם עבר ותיקנו אין לפוסלו בדיעבד שאף לש"ך זה רק לכתחלה ע"ש].
סעיף י"ח
46. אם לא נדבקו ממש אלא מעט, ועדיין נראית כמו ה"א מה הדין ?
תשובה : בזה יש חילוק שאם נעשה בשעת כתיבה מותר לגורדו בדרך הנזכר (בשאלה 43) אבל אם נדבק אחר כתיבה מעט, כיון שהיה השם כשר וגם עתה נראית כמו ה"א יש להסתפק אם מותר לגורדו כיון שכל העולם קורא אותה ה"א הוי כמוחק השם. [הנה ברמ"א בשם ר"י אסכנדרני בסעיף י"א לא חילק בין שעת כתיבה ובין אחר כתיבה, והסתפק תמיד, אך הרב קס"ה בחקירה ט"ו הכריע שבשעת כתיבה יכול למחקו בדרך הנ"ל, אך לאחר כתיבה נשאר בצ"ע. ועיין במשנת הסופר ס"ק מ"ח שדעת רוב האחרונים לפסוק כהרמ"א שהיות וסוף סוף נראית כה"א יש להסתפק אם מותר למוחקו (ובביאור הסופר ד"ה אלא, כתב שיש שאוסרים כן מהתורה ויש שמדרבנן) ובפרט שיש פוסקים שלדעתם תליית רגל הה"א אינו לעיכובא, ואף שאין אנו מורים כן, מ"מ לענין מחיקת השם יש לחוש להם, על כן למעשה קשה להקל נגד הרמ"א והעומדים בשיטתו אלא יש לקודרו או לקולפו לנוהגים לקלוף, או לכה"פ למוחקו ע"י קטן בדרך גרמא. ועיין עוד באורך בביאור הסופר ד"ה שאם, וד"ה מותר, מה שכתב בזה].