אור ברסלב
ספר קול אליהו קונטרס ליקוטי אליהו - בעניני "קדושת השם" › סימן י"א

ספר קול אליהו

קונטרס ליקוטי אליהו - בעניני "קדושת השם" · סימן י"א

סימן י

סעיף א'

1. מנין לומדים שאסור למחוק את שם השם ?

תשובה : שנאמר לגבי עכו"ם "ואבדתם את שמם מן המקום ההוא" "לא תעשון כן לה' אלקיכם". (דברים פרשת ראה פרק י"ב פסוקים ג'- ד' דברי ר"ש במסכת סופרים פ"ה ה"ו מכות דף כ"ב. ובספרי פרשת ראה, וברמב"ם פרק ו' הלכות יסודי התורה הלכה ב'].).

2. האם עובר בלאו מן התורה גם במחיקת אות משם השם ?

תשובה : כן, וחייב מלקות.[עיין לקמן בקס"ה ס' ג' ומה שנכתוב שם]

3. מה הדין אם נמחק מקצת השם מאליו, האם מותר למחוק השאר ?

תשובה : אסור [וכן כתב בקוי"ע אות ס"ו, ומשנת הסופר ס"ק ב' שכן נקטו האחרונים, ושם ביאר הטעם שהיות ונגמר השם פעם אחת כהלכתו וחל עליו קדושתו לכן אסור למחוק השאר ואפשר שאף לוקה מן התורה, אך מ"מ הוסיף בשער הציון ס"ק ה' שאם נשאר רק חצי אות אף לבני יונה אין בו איסור תורה רק דרבנן, אך עיין בביאור הסופר ד"ה אסור, שמהרדב"ז לא משמע כך ע"ש].

4. האם מותר למחוק שם ע"י גרמא, ומנין זה נלמד ?

תשובה : מותר מן התורה שנאמר "לא תעשון" עשיה אסור הא גרמא שרי (שבת ק"כ:) לשכ"ה ס"ק א'. [ועיין במשנת הסופר ס"ק א' שלדעת הרבה פוסקים אפילו מדרבנן שרי כשהוא לצורך מצוה וא"א בענין אחר, ואפילו הוא כתוב על דבר שאינו עומד להמחק, שער הציון ס"ק א' אבל שלא לצורך ודאי אסור לגרום למחיקת השם].

5. ס"ת ישן שהכתב ישן והולך להמחק האם מותר לעבור על מקומות המחיקה בדיו ?

תשובה : כן, ואין איסור בזה לא משום מנומר ולא מוחק ה' לשכ"ה ס"ק ב' [וכן כתבו בקוי"ע אות ק"ד ובילקוט הסופר, ועיין משנ"ב ס"ק קכ"ח בשם החת"ס ביו"ד סי' רנ"ו. ועיין בביאור הסופר ד"ה למוחק, שדן בדברי החת"ס יו"ד סי' רס"ו והעלה שאם לא הוי ודאי שע"י העברת הקולמוס ימחק השם יש להתיר ואפילו איכא חשש קרוב מ"מ כיון שאינו פסיק רישא ממש שרי וכו' אבל היכא שהוא פסיק רישא, למעשה קשה להקל בזה, ואף שעושה לצורך תיקון וע"ש באורך בזה].

סעיף ב'

6. מה הדין שם שכתבו בטעות שלא במקומו ?

תשובה : אם ידע שזה שמו של הקב"ה אסור למוחקו [וכן כתב בקוי"ע אות מ"ט ובביאור הסופר ד"ה שנכתב ע"ש וביריעות שלמה ו' הערה 8. והוסיף במשנת הסופר ס"ק ד' שה"ה אם כתב הויה במקום אדנות וכן שאר שמות זה במקום זה, אסור למחוק].

7. מה הדין שם שכתבו שלא לשם קדושה ?

תשובה : אם ידע שזה שמו של הקב"ה אסור למוחקו [עיין במשנת הסופר ס"ק י' שהביא מחלוקת הפוסקים בהבנת הש"ך לגבי שם שכתבו סתמא בלי כוונה כלל והעלה להלכה שאסור למוחקו ובפרט שרגילים הסופרים לומר בתחילת הכתיבה שהוא כותב כל האזכרות שבו לשם קדושה ע"ש וכן כתב הקול יעקב].

8. מה הדין שם שנעשה ע"י חק תוכות ?

תשובה : אם ידע שזה שמו של הקב"ה אסור למוחקו [וכן כתב בקוי"ע אות נ' ואות ע'. ובמשנת הסופר ס"ק ו' הביא פלוגתא בזה אך העלה למעשה לחוש למחמירים ועיין בלשכ"ה ס"ק ד' שאם עשה שם ע"י חק תוכות בס"ת של אדם אחר גם כן נפסל הס"ת ולא אומרים בזה אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ועיין עוד בביאור הסופר ד"ה ואפילו].

9. מה הדין שם שכתבו בכתב נכרי כגון EIL ?

תשובה : אם ידע שזהו שמו של הקב"ה אסור למוחקו [וכן כתב בקוי"ע אות מ"ו].

10. מה הדין שם שנכתב בלשון גויים כגון "גאט" ?

תשובה : מותר למוחקו מדינא, ורק בכתב גויים וקוראים אותו כמו לשון הקודש כגון EIL אסור לשכ"ה ס"ק ה' [וכן דעת המשנת הסופר ס"ק ז' שמותר למוחקו אך דוקא לצורך אבל שלא לצורך אסור ועיין בביאור הסופר ד"ה אלא בכתב נכרי, שכתב הטעם שמותר למחוק לצורך, שהרי אין בני אדם יכולים להוסיף על שמותיו הקדושים, שרק בשמותיו ממש שגילה לנו יתב"ש ע"י תורתו שאלו הן שמותיו בהם יש איסור מחיקה אף שנכתב בכתב העמים. אמנם בקול יעקב אות מ"ח כתב שהמלא"ש אסר אף בכה"ג למוחקו אך ציין לעיין בלשכ"ה].

11. מה הדין שם שנעשה ע"י תפירה או אריגה או מיני צבעונים ?

תשובה : אם ידע שזה שמו של הקב"ה אסור למוחקו. [וכן כתב בקוי"ע אות מ"ו מ"ז].

12. שם שנכתב על נייר או כלים מה דינו לענין מחיקה ?

תשובה : אם ידע שזה שמו של הקב"ה אסור למוחקו שזה נכלל בדברי הקס"ה "ועל כל דבר שיהיה". [משנת הסופר ס"ק ט' והוסיף שהכותב על דבר שלא מתקיים כגון על עלה ירק או בדבר שאינו מתקיים כמו מי פירות אסור למוחקו מדרבנן].

13. מה הטעם אסור לכתוב שם על גבי עור בהמה טמאה וכרעי המטה או על עור אדם ?

תשובה : הטעם ע"ג עור בהמה טמאה וכרעי המטה מפני בזיון השם, וע"ג עור אדם מפני שאדם עתיד להרקב, לשכ"ה ס"ק ו'.

14. מה הדין בדיעבד אם עבר וכתב על הדברים הנ"ל ?

תשובה : אם עבר וכתב אסור למוחקו והמוחקו לוקה לשכ"ה ס"ק ו'.

15. מה הדין אם הכותב את שם השם היה קטן ?

תשובה : אם ידע שזהו שמו של הקב"ה המקלקלו עובר בלאו לשכ"ה ס"ק ז'. ובחקירה י"א שבסוף הקס"ה [אמנם עיין בביאור הסופר ד"ה שהכותבו, שפלפל בדברי הלשכ"ה והביא מתוס' בחולין דף י"ב: שלא משמע כן אלא שקטן אין לו שום מחשבה והוי כמתעסק בעלמא, ומ"מ משמעות דבריו נראה שהניח דין זה בצ"ע ע"ש].

16. מה הדין שם שכתבו ולא ידע שזה שמו של הקב"ה ?

תשובה : מדברי הקס"ה כאן סעיף ב' משמע שמותר למוחקו שכתב "שהכותב וכו' ידע שזהו שמו של הקב"ה" וכו' ומשמע אם לא ידע מותר למוחקו [אך עיין בבאור הסופר ד"ה שזהו שמו, שהקשה על הרב מלקמן סימן י"ב סעיף א' שכתב שאסור למוחקו, וע"ש שתירץ שבפרק י"ב מדובר שכתבו במקום שצ"ל השם שאז שייך הטעם של מראית העין. וכן ביריעות שלמה פרק ו' הערה 8 כתב בשם הגר"מ מאזוז שליט"א שרק בתרתי לרעותא מותר למוחקו לצורך וכגון שלא כיון לשם וזה לא מקומו אך אם לא כיון לשם אך שם מקומו אסור למוחקו מפני מראית העין ע"ש ועוד תירץ בביאור הסופר שכאן הקס"ה מיירי מדין תורה שאין איסור, ולקמן בסימן י"ב מיירי שאסור מדרבנן. ועיין עוד בשו"ת יביע אומר ח"ג סי' י"ד אות ו' (וח"ד סי' כ' אות ו' וסי' כ"א אות א-ג) שאין להקל למחוק את השם שנכתב שלא בכוונת קדושתו אולם בהצטרפות עוד ספק יש להורות להקל, ילקוט יוסף שבסוף ספר לדוד אמת עמ' 51 סעיף מ"א והעתיקם ביריעות שלמה שם].

17. שם הויה שהיו"ד נעשה ע"י ח"ת. האם אפשר לתקן ע" שיאריך היו"ד לוא"ו ואח"כ ימחוק כל הוא"ו ?

תשובה : אסור. דבהפיכת היו"ד לוא"ו עובר על איסור מחיקת השם. ואם עבר על האיסור ועשה מהיו"ד וא"ו מותר למחוק הוא"ו ולעשות יו"ד חדשה. לשכ"ה ס"ק ד'. [ובמקלקל שם השם אין הבדל בין אם מקלקל בגרידה בסכין או ע"י קולמוס, או שמאבדו בכל אופן שיהיה חייב, משנת הסופר ס"ק י"א].

סעיף ג'

18. מה הדין אם חתך אות שלמה משם ה' ?

תשובה : גם כן הוי בכלל מחיקת השם ואסור מהתורה [וכן כתב בקוי"ע אות ל"א ואות צ"א, ועיין במשנת הסופר ס"ק י"ב וכן בביאור הסופר ד"ה שחותך, שדעת החת"ס שהוי אסור רק מדרבנן ועיין במשנת הסופר ס"ק י"ג וכן בביה"ל ד"ה אם, כיצד יעשה אומן ישראל שמתקן סידור בלוי ומוכרח להניח נייר עם דבק ופוגע בשמות שאינם נמחקים].

סעיף ד'

19. מה הדין למחוק נקודה דקה כל שהוא מהשם, ומה הדוגמא ?

תשובה : גם כן אסור, כגון נו"ן או כ"ף פשוטה שדבוקה לאות אחת מן השם המכוון תחתיה, וכשהוא גורד יזהר שלא תגע הסכין בנקודה האחרונה הדבוקה לשם [וכן כתב בקוי"ע אות ל"ב ובמשנ"ב ס"ק קכ"ז].

20. איזה איסור עובר מי שמוחק מקצת מן השם ?

תשובה : לרמ"ע עובר משום חצי שיעור שאסור מן התורה. ולנוב"י תנינא אסור מדרבנן דלא גרע מהנטפלין. לשכ"ה ס"ק ט' [ועיין במשנת הסופר ס"ק י"ד שהביא את שיטת המהר"ל מפראג שהתיר למחוק מקצת מהאות כדי ליפות את שם השם כיון שהאות נשאר בצורתו, אך להלכה הסיק הרב לאסור למחוק אפילו מקצת משם ה' לצורך ליפות, אך עיין בסוף ביאור הסופר בסעיף ד' בד"ה נקודה, שכתב שהיינו דוקא שרוצה לגרור מה שנכתב לשם קדושה אבל אם אחר כתיבת איזה אות נטשטש מעט ונשאר עדיין בצורתו בזה שרי ליפות ולגרור מקום הטשטוש ויזהר שלא יפגע באות, דהואיל והטשטוש לא נכתב בכוונה לא חל עליו איסור מחיקה ע"ש. ולענין שמות ה' שיש מעל גגי האותיות כעין מקל או תג באמצע הגג, וכן לענין תגים של שעטנ"ז ג"ץ, וכן לענין עוקץ היו"ד אם מותר למוחקו עיין כל זה בביאור הסופר ד"ה נקודה וד"ה אסור למחוק, מה שכתב בזה].

21. האם מותר למחוק מקצת מהנטפלין ?

תשובה : הרב בלשכ"ה ס"ק ט' מסתפק בזה כי אולי נטפל לנטפל לא שמענו ומותר וצ"ע. [אמנם עיין במשנת הסופר ס”ק כ"ו שהביא שיש אוסרים ויש מתירים ע"ש].

22. אם עדיין לא השלים את האות ורוצה למוחקו לצורך תיקון מה הדין (כגון שכתב אות ה' אחרונה של שם השם ועדיין לא הטיל בה את הרגל) ?

תשובה : מותר למוחקו היות ולא גמר האות לשכ"ה ס"ק ט'. [אמנם עיין במשנת הסופר ס"ק ט"ו שהביא שהמק"מ אוסר בזה ואפילו במקצת מהנטפל כגון שהתחיל ראש נו"ן מאלוקינו, אסור למוחקו, ומ"מ הסיק שאם התחיל לכתוב בטעות אות כ"ף שחשב שיש לכתוב אלקיכם ובאמת צריך להיות אלקינו שרשאי למחוק את התחלת הכ"ף, ובצורך גדול יש לסמוך בזה על הלשכ"ה ע"ש].

23. מה הדין אם נטף שעוה על שם ה', מה יעשה ?

תשובה : לא יקלוף בציפורן פן יתקלף קצת מן אותיות ה' עמו אלא יחמם היטב את הגויל מבחוץ נגד הנטיפה ויוסר בלי דיבוק מן הכתב [אמנם עיין בקוי"ע אות י"ט בשם שו"ת שמש צדקה שהתיר בשעוה עבה להעבירה מעט מעט באזמיל בלי שום חשש מחיקה ע"ש. ובמשנת הסופר ס"ק י"ז הביא שיש אומרים שיסיר את השעוה בציפורן לאט במתינות ולא יחמם, דע"י החימום יקפוץ הדיו מהאזכרות ועיין במשנת הסופר ס"ק ט"ז שה"ה אם נפל שאר עפר וחול וכדומה על אחד מאותיות השם שאסור להעבירם משום מחיקה].

סעיף ה'

24. מה הם עשרה שמות הקדושים ?

תשובה : הויה, אדנות, אל, אלוה, אלהי, אלהים, שדי, צבאות, יה, אהיה. [ובספר יריעות שלמה פרק ו' סעיף ה' כתב 14 שמות ע"ש, עיין מרן בסימן רע"ו סעיף ט' שהזכיר שבעה שמות (על פי גירסת הרמב"ם פרק ו' הלכות יסודי התורה הלכה ב' ומקורו במסכת שבועות ל"ה:) הויה, אדנות, אל, אלוה, אלקים, שדי, צבאות, ויש מוסיפים אהיה אשר אהיה, וכן כתב בהלכה ברורה סי' ל"ב ס' צ"ט, ועיין שם בגר"א אות י"ט שאע"ג שבגמ' ובירושלמי מונה הרבה שמות, בכללם אינם אלא שבעה. והנה לענין "אהיה אשר אהיה" כתב בקוי"ע אות מ"ב שהמנהג לקדש רק תיבת "אהיה" ותיבת "אשר" אין מקדשים אבל הירא את דבר ה' יקדש כל השלוש תיבות יחד ויאמר "הרני כותב שם אהיה אשר אהיה" לשם קדושתו, וכן הסכים הגאון ר' יוסף חיים זצ"ל].

25. מה הדין בשאר כינוים שמשבחים בהם את השם כגון הגבור והנורא ?

תשובה : מותר למוחקו לצורך תיקון [ברייתא בשבועת העדות ל"ה: ורמב"ם פרק ו' הלכות יסודי התורה הלכה ה' וכן כתב בקוי"ע אות נ"ו שרק לצורך תיקון מותר, וכן במשנת הסופר ס"ק י"ט כתב שאף שם בר"ת כגון הקב"ה ראוי להדר להתרחק ממחיקתו כמה שאפשר, וכן בכותב אות ה' לרמז השם ע"ש ועיין עוד בסעיף ב' בביאור הסופר ד"ה אלא בכתב. ולענין כתיבת שם ה' בגיר ע"ג לוח בת"ת עיין לקמן בהערה 31].

סעיף ו'

26. כתב אל מאלהים או י"ה משם הויה מה הדין ?

תשובה : אינם נמחקים, כיון שהן שמות במקום אחר. [ברייתא שם ורמב"ם שם הלכה ד' מרן סימן רע"ו סעיף י' וכתב במשנת הסופר ס"ק כ' שאם טעה ובמקום אל כתב אלקים או במקום יה כתב שם הויה שאסור למחוק אותיות "הים" וכן אותיות "וה" ולהשאיר הנצרך ע"ש].

27. אם טעה ובמקום לכתוב אלקים חשב שצריך לכתוב שם הויה והתחיל לכתוב יה מה דינו ?

תשובה : אסור למוחקו לשכ"ה ס"ק י"א [וכן להפך אם כתב אל במקום שם הויה, משנת הסופר ס"ק כ'].

28. מה הדין אם כתב י - ה - ו, האם מותר למחוק הוא"ו ?

תשובה : גם כן אסור דהוא"ו הוא יותר מהנטפלין לשם מאחוריו. לשכ"ה ס"ק י"ב. [וכן כתב בקוי"ע אות נ"ז ושארית יוסף סימן ל"ב סעיף כ"ח. ובמשנת הסופר ס"ק כ"א הוסיף שאף אם היה צריך לכתוב י - ה בלבד והוסיף הוא"ו אסור למוחקו כיון שראוי להשלים עליו את השם ויש אומרים שאפילו רק התחיל ראש הוא"ו על דעת לגמור ו- ה אסור למחוק היות שהתחיל ע"ש].

29. מה הדין אם כתב ש"ד משדי או צ"ב מצבאות ?

תשובה : נמחק, ולאו דוקא צ"ב אלא אף אם הוסיף עוד, כל זמן שלא גמר את השם נמחק [ברייתא שם ורמב"ם שם הלכה ד' ומרן סימן רע"ו סעיף י' וכן כתב בקוי"ע אות ס'].

30. כתב א"ד מאדנות או א"ה מאהיה מה הדין ?

תשובה : יש אומרים שנמחק (כן גירסתנו בשבועות לה.). ויש אומרים שאינו נמחק (כן גירסת ר"ח בתוספות שם), ויש להחמיר. [שתי הדעות מובאות ברמ"א בסעיף י', ועיין בקוי"ע אות ס"א, וכן במשנת הסופר ס"ק כ"ג שהביאו דעות בזה, אך להלכה פסק בקוי"ע כהרב קסת הסופר והרמ"א].

31. השם שכתוב בסידורים ב' יודין ווא"ו על גביהן האם מותר למוחקו ?

תשובה : מותר למוחקו לצורך גדול [רמ"א סעיף י', אמנם ברמ"א כתב "ב' יודי"ן ואחת על גביהן", ובשיורי ברכה ס"ק ד' כתב שיש ט"ס ברמ"א וצ"ל "ב' יודי"ן ווא"ו על גביהן" שביחד גמטריא שם הויה. וכמבואר בדרכי משה ס"ק ה' בשם מהרא"י סי' קע"א. והטעם שאסור למוחקו שלא לצורך גדול, שכיון שהוא התחלת השם המיוחד אולי יש להחמיר בו ביותר, תרומת הדשן סימן קע"א. והוסיף בקוי"ע אות ס"ב - ס"ג שאף אם כתב אות י' לסימן שם או ג' יודי"ן או ה' לסימן שם יש גם להחמיר מלמוחקו כי אם לצורך גדול, ועיין במשנת הסופר ס"ק כ"ד ובביאור הסופר ד"ה ב' יודין. וכן ד"ה לצורך גדול שהאריך לענין אות ה' לסימן של שם השם, והעלה שמדינא נראה להקל למוחקו שזה קל יותר מאות י', אך מ"מ ודאי שראוי להתרחק מזה ולהזהר היכא דאפשר, ומ"מ בת"ת שכותבים על הלוח פסוקים עם אות ה' מותר למוחקו, דהוי לצורך, אך המחמיר לכתוב אות ד' במקום ה' תבוא עליו ברכה].

32. כתב י"ה משם הויה, דאסור למוחקו האם האיסור מן התורה ?

תשובה : כן אסור מהתורה, לשכ"ה ס"ק י"ג. [ולענין אם כתב "ו"ה" משם הויה ודעתו להוסיף עליו "י"ה" לדעת הבני יונה רשאי למוחקו אך יש מחמירים בזה כיון שהוא מקצת שם המפורש אבל אם כתב יו"ד ווא"ו או ה"א ה"א שאינם שתי אותיות על הסדר או ה"א וא"ו שהם באמצע השם ואינם לא ראש ולא סוף אין בהם קדושת השם, משא"כ "וה" הם חצי השם האחרון לפיכך יש בהם קדושת השם, משנת הסופר ס"ק כ"ג].

סעיף ז'

33. האם מותר למחוק אותיות הנטפלות לשם לפניו ולאחוריו ?

תשובה : לפניו מותר, לאחריו אסור [ברייתא בשבועות ל"ה: כאחרים, רמב"ם פרק ו' הלכות יסודי התורה הלכה ב'- ג' ומרן סימן רע"ו סעיף ט' וט"ז ס"ק ו' וכן כתב בקוי"ע אות ל"ג] והאיסור מדרבנן לשכ"ה ס"ק ט"ו. [ובמשנת הסופר ס"ק כ"ז כתב שלדעת הלבוש אסור מן התורה, אך רוב האחרונים הסכימו שהוי רק מדרבנן ע"ש ובס"ק כ"ו הוסיף שאף אם כתב הנטפל לאחריו מתחילה ואח"כ כתב השם לפניו גם כן אסור למחוק].

34.אם אחר שכתב את השם הטפיל אותיות לפניו מה הדין ?

תשובה : גם כן מותר למוחקם, לשכ"ה ס"ק י"ד [וכן כתב בקוי"ע אות ל"ג ובמשנת הסופר ס"ק כ"ה].

35. אותיות הנטפלות לשם לאחריהן שנעשו ע"י חק תוכות האם מותר למוחקם ?

תשובה : גם כן אסור למוחקן, לשכ"ה ס"ק ט"ו, והטעם דכל דתקון רבנן כעין דאוריתא תקון ע"ש.

36. אותיות הנטפלות לשם לאחריו, שנכתב שלא במקומו, כגון שהיה צריך לכתוב אלקים וכתב אלקיך, מה הדין ?

תשובה : אסור גם כן למוחקן היות וזה שייך לשם במקום אחר, ורק אם אין שיכות כלל לשם כגון שהטפיל אות ק' או פ' מותר למוחקן. [ועיין במשנת הסופר ס"ק כ"ח שכתב שאעפ"י שישנם פוסקים שמתירים למחוק את הנטפל בטעות מ"מ פסק הרב קס"ה כרוב הפוסקים המחמירים בזה, אמנם עיין בקוי"ע אות ל"ה - ל"ו שהעלה להקל כהחת"ס שמותר לקלוף הנטפל ובטעות וע"ש טעמו ועיין לקמן שאלה 53 שכן דעת הביאור הסופר בסעיף י"ב בד"ה או לקלוף, שאין לפקפק על המקילים עכ"פ בקליפה ע"ש].

37. אם נמחק השם ונשארו הנטפלין, האם מותר למחוק הנטפלין ?

תשובה : מותר, לשכ"ה ס"ק ט"ו, דכיון דאזלא כתב, אזלא קדושתו ע"ש [אמנם עיין במשנת הסופר ס"ק כ"ו שיש מחמירים בזה].

38. מה הדין אם במקום לכתוב אלקים כתב אלקיכם האם מותר מהאות כ"ף לעשות ם' ולמחוק ה-ם' השני?

תשובה : לדעת בעל עבודת הגרשוני מותר, אך לדעת הבני יונה אסור, שבזה שעושה מן הכ' ם' הרי הוא מוחק את ה-ם' האחרונה. לשכ"ה ס"ק י"ז [ועיין בביאור הסופר ד"ה צריך, שפלפל בהסבר דברי הבני יונה שהאם כוונתו שבזה שמוסיף דיו באות כ' לעשותו ם' הוי כמוחק לכ"ף או שע"י עשייתו מהכ"ף ם' נחשב לו כמחיקה לה-ם' האחרונה וע"ש שנפ"מ אם במקום אלקינו כתב אלקיו אם מותר לעשות מהו' נו' ע"ש. ועיין עוד במשנת הסופר ס"ק כ"ט שהרבה פוסקים פסקו כדעת עבודת הגרשוני וכן בקוי"ע אות ל"ח פסק כדעת בעל עבודת הגרשוני ולפ"ז ה"ה אם טעה וכתב אלקינו במקום אלקים יכול לעשות מהנ"ו מ"ם סופית, משנת סופר שם].

39. מה הדין אם במקום לכתוב אלקיכם כתב אלקיך האם מותר לעשות מהכ' סופית כ' קטנה ?

תשובה : דעת הרב בלשכ"ה ס"ק י"ז כדעת שו"ת מעיל צדקה שאסר בזה מכמה טעמים ע"ש. [אמנם במשנת הסופר ס"ק כ"ט כתב שהמק"מ הוכיח שזה כשר לכו"ע. ועיין בביאור הסופר ד"ה צריך, מה שהאריך בזה וביאר בנושא זה].

40. כנ"ל בשאלה 39, האם מותר לכתוב אות מ' סתומה רחוק קצת, ואח"כ לעשות כ' גדולה מהכף הפשוטה ?

תשובה : לדעת הרב שואל ומשיב מותר אך דעת הרב בלשכ"ה ס"ק י"ז לאסור בזה ע"ש טעמו.

סעיף ח'

41. האם מותר לקדור (לחתוך) את השם שלם עם הקלף מן היריעה ?

תשובה : כתב הרב שגדולי הראשונים (רא"ש בתשובה כלל ג' ובנו ר' יהודה בתשובה כמובא בב"י) אסרו מפני שאין זאת כבוד השם והצריכו לגנוז היריעה, אך כעת נוהגים בהרבה מקומות לקדור את השם עם איזה תיבות (היינו עם שתי תיבות משנת הסופר ס"ק ל"ו) או הפסוק כולו ומניחין מטלית תחתיו וכותבים על המטלית את החסרון, ויש להם על מה שיסמוכו [ועיין במשנת הסופר ס"ק ל"ז שיש ראיה לנוהגים כן ממסכת סופרים פרק ה' ע"ש. ועיין עוד בביאור הסופר ד"ה גדולי הראשונים, שעמד על הלשון שכתב הרב "גדולי הראשונים" שאין זה כי אם הרא"ש ובן הרא"ש ר' יהודה. וברא"ש זה לא מוכרח, וגם דברי בן הרא"ש צריך לדחוק כדי לישבו עם מסכת סופרים הנ"ל, ומאידך הב"י הביא בשם הר"י אסכנדרני שהרמב"ם פסק בתשובה להקל וכן בבדק הבית הביא כן בשם התשב"ץ ע"ש].

42. לנוהגים לקדור את השם (כנ"ל) מתי מותר ומתי לא ?

תשובה : בטעות ביתרון השם בין שכתב את השם שני פעמים בין שכתב שם שאין כאן מקומו (וכן כשכתב בטעות שם אדנות במקום שם הויה או להיפך משנת הסופר ס"ק ל"ה) אז מותר לקודרו, אך בשביל טעות אחר ששכח שאר תיבות וצריך להכניסן בין השמות ואין לו מקום אסור לקדור. [ובמשנת הסופר ס"ק ל"ח כתב שה"ה אם טעה בפרשיות שעשה במקום פתוחה סתומה או להיפך דאסור לקדור].

43. אם אירע קילקול באות מן השם ויש ספק אם השם כשר או לא האם מותר לקדור את השם ?

תשובה : מותר (היות ויש ספק ספקא בזה שמא הוא פסול ומותר אפילו למוחקו ואת"ל כשר שמא כהפוסקים שאפילו שם כשר מותר לקודרו) לשכ"ה ס"ק י"ח [וכן הסכים במשנת הסופר ס"ק ל"ח, והוסיף שה"ה אם לא נכתב לשמה שמותר].

44. האם העצה שכתב הרב שנות חיים לחתוך בצדדי השם ולעשות סדק וכו' נכון להלכה ?

תשובה : הרב בלשכ"ה ס"ק י"ח לא מסכים עם זה ע"ש טעמו.

סעיף ט'

45. אם כתב את השם כפול את מה קודר ?

תשובה : את השם השני, כי הראשון כדין נכתב, וה"ה בשאר תיבות כפולות [כרבנן במסכת סופרים פ"ה ה"א כמובא בלשכ"ה סי' ד' ס"ק ז' וכן כתב בקוי"ע אות פ"א].

46. מה הדין אם עבר וקדר את השם הראשון ?

תשובה : כשר, היות וגם השני נכתב לשם קדושת השם [וכן כתב בקוי"ע אות פ"א].

47. מה הדין אם כתב את השם הראשון למטה בעמוד, והשני למעלה, את מי קודר ?

תשובה : קודר את השני בכל מצב, לשכ"ה ס"ק כ' (חזר בו ממה שכתב במהדורא קמא).

48. אם לא כתב תיבות של חול אחר שם השם, האם מותר לכתוב עוד תיבות כדי שיהיה מותר לקדור את השם ?

תשובה : כתב הרב בלשכ"ה ס"ק כ' בסופו שודאי שאין נכון לכתוב במכוון אדעתא לקודרן עם השם אלא יקדור את השם השני לבדו בכה"ג [אמנם עיין במשנת הסופר ס"ק מ' שיש חולקים על זה].

סעיף י'

49. היכן גונזים את שם השם ?

תשובה : במקום המשומר שלא יבא ח"ו לידי בזיון, ויש לגונזו בכלי זכוכית ודלא כהנוהגים לדובקו בדלתי ארון הקודש [וכן כתב בקוי"ע אות פ"ב]

סעיף י"א

50. האם מותר לקלוף את השם ?

תשובה : דעת הרב שאסור לקלוף את השם בכל מקום, כי חיישינן שמא ח"ו יגע בשם ויבא לידי מחיקה, ואף אם הוא אומן זריז אסור [ועיין במשנת הסופר ס"ק מ"ג הטעם שאף לאומן אסור. ובס"ק מ"ד כתב שאף בקלף עב מאוד אסור. והנה עיין בקוי"ע אות כ"ח שכתב שמנהג בגדאד להקל לקלוף את שם השם, וכן במשנת הסופר ס"ק מ"ד כתב שיש מקילים בזה בהרבה מקומות ויש להם על מה שיסמוכו, וכן פסק ביריעות שלמה פרק ט"ו הערה 34 שכן מנהג הספרדים בכל מושבותיהם, ועיין שאלה 51].

51. לדעת קה"ס אם עבר וקלף, בענין שנשאר תחתית הקלף מה מותר לכתוב שם?

תשובה : מותר לכתוב רק שם ה' בלבד ולא תיבה אחרת כיון שהשם קנה מקומו [אמנם עיין בקוי"ע אות כ"ח שכתב שגם בזה מנהג בגדאד להקל ולקלוף כדי לכתוב עליו תיבה אחרת וכן מנהג הספרדים כמ"ש ביריעות שלמה פרק ט"ו הערה 34, אך עיין במשנת הסופר ס"ק מ"ה שהסכמת האחרונים כקס"ה וכן עיין באורך בביאור הסופר ד"ה אסור בכל מקום, שהעיר על המקורות של הקוי"ע בזה, והעלה שאין להקל ולכתוב תיבה של חול במקום הקילוף ע"ש. ועיין עוד שם בסוף, שכתב כמה עצות לנוהגים להתיר לקלוף את השם, כדי לכתוב תיבה של חול. וכן מה שהתיר בקוי"ע לקלוף את שם השם אף אם חיסר רק תיבה של חול, עיין בביאור הסופר הנ"ל שהעלה שרק אם יש טעות בשם עצמו או שכתב השם פעמים, רק אז מותר לקלוף לנוהגים לקלוף, אך מ"מ כתב שהמקילים בשעת הדחק והפסד רב יש להם על מה שיסמוכו וכ"ז כשאינו כותב תיבת חול על מקום הקליפה ע"ש ועיין עוד בביאור הסופר ד"ה אסור לכתוב, מה שכתב בזה ובשער הציון שם ס"ק צ"ב].

סעיף י"ב

53. האם מותר לקלוף קצת מאותיות השם או מן הנטפלות לאחריו ?

תשובה : פשיטא שאסור שזה הוי כאילו מחקן.[וכן כתב בקוי"ע אות צ"א, וכתב במשנת הסופר ס"ק מ"ו שלדעת הקס"ה אפילו בנטפל בטעות אסור לקולפו, אבל בתשובת החת"ס סימן נ"ה פסק שמותר לקלוף את האותיות שנטפלו כאן בטעות וכן כתב בביאור הסופר ד"ה או לקלוף, שאין לפקפק על המקילים עכ"פ בקליפה ועיין לעיל בשאלה 36 שכן דעת הקוי"ע].

סעיף י"ג

54. האם מותר לכתוב שם על המטלית ?

תשובה : יש אוסרים שמא במשך הזמן יפרד ויפול המטלית ויבא השם לידי בזיון ויש מתירים (ועכ"פ יש לדבק, תחלה את המטלית ואח"כ לכתוב עליו) [וכן הביא מחלוקת זו בקול יעקב סי' ר"פ אות י"ד וכתב במשנת הסופר ס"ק מ"ח שהרב קס"ה לא הכריע בענין זה, ומ"מ גם לאוסרים אם כבר הדביק וכתב על המטלית לא פסל, אך עיין ביריעות שלמה פרק ט' ס' כ"ב שהמנהג פשוט להתיר].

55. האם מותר לכתוב את שם השם עם שאר תיבות על המטלית ?

תשובה : בזה התיר הרב בלשכ"ה ס"ק כ"ג, וכמו שמתירים לקדור השם עם שאר תיבות. [וכן כתב במשנת הסופר ס"ק מ"ח].

56. האם מותר לכתוב חצי השם על המטלית וחצי על היריעה ?

תשובה : לכו"ע אסור [ובלשכ"ה ס"ק כ"ד כתב כמה טעמים: א. מפני שזה גנאי ביותר. ב. שאם יתפרד חצי השם מן המטלית הוי מחיקה והכותב כך הוא גרם לזה וכתב במשנת הסופר ס"ק מ"ט שכן כתבו שאר אחרונים].

סעיף י"ד

57. שם של קודש האם מותר לשנותו לחול כגון שהיה צריך לכתוב "ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי" ושכח ולא כתב "אל יוסף", ולאחר שכתב את השם "אל" לשם קדושה, נזכר שדילג שתי תיבות אל יוסף, האם מותר להמשיך לכתוב יוסף ואז המילה אל תהיה חול, ומה הטעם ?

תשובה : אסור לשנותו לחול. א) שהיות וכוונתו היתה לשם השם אם כן כעת שקוראו לשם חול הוי כמחיקה (עיין שער הציון במשנת הסופר ס"ק צ"ו) ב) שאפשר שעי"ז יבא ח"ו לידי מחיקה כי הדורות הבאים לא ידעו שהיה זה שם קודש. לשכ"ה ס"ק כ"ה בשם הא"ר והלבוש ע"ש [וכן כתב בקוי"ע אות פ"ג, אמנם עיין במשנת הסופר ס"ק נ"ב וכן בביאור הסופר ד"ה אסור, שכתב שלדעת הרמ"א בסימן רע"ו סעיף ב' מותר לעשות כן כיון שתיבת אל לא נתקדש ע"ש].

58. בשאלה הנ"ל האם יש עיצה לתקן לדעת הקס"ה ?

תשובה : יש עיצה לגרוד את התיבות שלפני התיבה "אל" ויכניס שם את התיבות "אל יוסף". [כן כתב במשנת הסופר ס"ק נ"ב. ובשער הציון ס"ק צ"ח כתב לדעת הרב קס"ה אם לא עשה כן אלא כתב אחריו "יוסף" יש לקודרו או לקולפו דהוי כמו שקידש תיבת חול שפסק הרב לקמן סעיף ט"ז לקודרו, והוסיף שם שאם יש ספק אם קידש תיבת אל אף שעדיין לא נכתב שאר תיבות שרי לכתוב תיבת יוסף ואין להחמיר במקום ספק, ויש מפקפקים בזה, ועיין שער הציון ס"ק ק'].

סעיף ט"ו

59. מה הדין בסופר שטעה בפסוק "ויאמר ה' אלקים אל הנחש" דילג את התיבה "אלקים" ונסתפק אח"כ מה היתה כוונתו כשכתב אל, אם לתיבת אל שזה חול או כוונתו היתה לכתוב את השם וטעה אחרי שכתב אל והשלים "הנחש" ואסור למוחקו ?

תשובה : הורה המורה שמספק יקדור (או יקלוף לנוהגים לקלוף, משנת הסופר ס"ק נ"ה) תיבת אל ויכתוב מחדש את שם הקודש. [וכן כתב בקוי"ע אות פ"ו]

60. האם הדין הנ"ל רק כשהסופר עצמו נסתפק בזה או אף אם נמצא כן בס"ת ?

תשובה : דין זה דוקא אם הסופר מסתפק בזה אבל אם נמצא כן בס"ת יש להתיר למחוק תיבת "אל" ולכתוב תיבת אלקים לשם קדושה שאנו תולים שהסופר לא קדשו, לשכ"ה ס"ק כ"ז. [וכן כתב במשנת הסופר ס"ק נ"ג ובקוי"ע אות פ"ו].

61. מה הדין אם טעה ובמקום לכתוב "ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי" כתב "ויאמר יעקב אל שדי" והחסיר "אל יוסף" וספק לנו אם המלה אל קודש או חול?

תשובה : תלוי אם הסופר בר אוריין תולין שהתכוון לקודש שאז יש לזה משמעות ואם כן או יתלה תיבת "אל יוסף" בין התיבה "יעקב" ובין התיבה "אל" או יקלוף איזה תיבות מקודם כדי להכניסם שם, אך אם הסופר לא בר אוריין, יקדור תיבת "אל" עם תיבות שלפניו וידביק מטלית ויכתוב החסר, לשכ"ה ס"ק כ"ו [קוי"ע אות פ"ז וכעין זה במשנת הסופר ס"ק נ"א].

סעיף ט"ז

62. מה הדין אם עבר וקידש שם שאינו קודש ?

תשובה : בין שקדשו בשוגג ובין במזיד אסור במחיקה וצריכים לקודרו מן היריעה. עיין חקירה י"ב שבסוף הקס"ה שמקור דין זה במסכת סופרים פרק ה' הלכה ה' [ועיין במשנת הסופר ס"ק נ"ז שכתב שבפוסקים יש ג' שיטות בזה. דעת הרמ"א בסימן רע"ו סעיף ב' כדעת התשב"ץ ח"א סימן קע"ז כמובא בב"י ששם חול לא נתפס בקדושה ובכל גוונא הס"ת כשר (ועיין במשנת הסופר בסימן י' ס"ק ט"ז שהביא מחלוקת בשיטת הרמ"א שהס"ת כשר, או מיירי אף שכתב במזיד דוקא או רק בשוגג ע"ש, ובחקירה סימן י"ב.) דעת הט"ז בגליון שרק שם חול שמורה על ע"ז כגון "אלהים אחרים" בזה לא חל קדושה והס"ת כשר, משא"כ בסתם תיבת חול כמו "עד האלהים יבא דבר" וכדו' בזה חל קדושה וצריכים לקודרו, ושיטה שלישית זה כשיטת הקס"ה. ובקוי"ע אות ה' כתב שלמנהגנו שקולפים יקלוף מן היריעה וכן העלה בירעות שלמה פרק ו' סעיף ח' וע"ש בהערה 23 שכתב, שאם מסופק אם קדשו נראה שאין צריך לקולפו. ובהלכה ברורה סי' ל"ב ס' ק"א כתב שבתו"מ טעון גניזה, ע"ש בבירור הלכה ס"ק צ'. ובביאור הסופר ד"ה וצריכים, כתב שמי שמיקל כאן לכתוב תיבת חול אחר שקילף יש לו על מה שיסמוך ע"ש, והגר"מ מאזוז שליט"א כתב שמועיל להתנות בתחילת הכתיבה שאם יקדש שם "אלהים אחרים" שלא תחול הקדושה, וממילא אם ישכח ויקדש שם זה לא יצטרך לקולפו מספק ספיקא, (עלון יד רפאל מס' 6)].

63. מה הדין אם במקום שצריך להיות לאלהיהם חול נמצא כתוב לאלהים ?

תשובה : מותר לגרוד את ה-ם' ולכתוב "הם" עיין בהערה. [דכיון שלא כתב הסופר טעות בפועל רק השמיט את הה' והוא דבר המצוי להשמיט אות מחמת שכחה תלינן בזה שהתכוין לשם חול ונשמט לו אות, אבל אם קידשו הסופר ובכוונה השמיט אות ה' וכתבו לשם אלהים, פשוט שאסור למוחקו, קס"ה בחקירה י"ג ומשנת הסופר ס"ק נ"ט].

סעיף י"ז

64. האם מותר לכתוב שם שלא בספר ?

תשובה : אסור לכתחלה משום שיכול לבא לידי בזיון (רמ"א סימן רע"ו סעיף י"ג) ולכן נזהרים שלא לכתוב שם באיגרת.

65. מה הדין לכתוב תיבת שלום באיגרת ?

תשובה : יש נזהרים שלא לגמור כתיבתו (כן כתב מהרי"ל בשם התשב"ץ ומובא ברמ"א סימן רע"ו סעיף י"ג משנ"ב סימן פ"ד ס"ק ו') אמנם בקס"ה כתב שרוב העולם לא נזהרים בזה. [וכן כתב בט"ז ס"ק ט"ז וכן כתב בברכ"י ס"ק מ"א שבגלילותיו אין נזהרים בזה כלל. ועיין במשנת הסופר ס"ק ס"א שהביא שיטות הפוסקים והסברם בדין זה. ועיין עוד בקוי"ע אות ק"א בשם הרדב"ז שמה שיש להזהר היינו בזמן שאילת שלום שבאותה שעה מתכוין לתת שלום לחבירו מאת בעל השלום אבל אם בא לכתוב שיש שלום בעולם או בין פלוני לפלוני שהוא סיפור דברים אין צריך להזהר].

66. האם מותר לכתוב למנצח בצורת המנורה ולשים בסידורים ?

תשובה : עיין בלשכ"ה ס"ק כ"ח שהביא בשם בעל התב"ש שהתרעם על זה מאוד לפי שעל הרוב אינם משתמרים כראוי ומגיעים לידי בזיון ע"ש. אך לתלותם לפני העמוד בקיר שרי [וכן כתב בקוי"ע אות צ"ב ובמשנ"ב סימן א' ס"ק ד' ושם הוסיף שעכ"פ כשתולין לפני העמוד, יתלהו תחת טבלה של זכוכית שלא יהיה חשש מחיקת ה' ע"י הנרות הקבועים בעמוד].

67. האם מותר לרקום שמות ע"ג מפות של חלות שבת ?

תשובה : אסור מפני שנזרקין וכן עשויים להתכבס וקרוב להיות מחיקת השמות ח"ו, לשכ"ה ס"ק כ"ח [וכן כתב בקוי"ע אות צ"ב, ועיין בשער הציון ס"ק קי"ט במשנת הסופר שכתב שמשמעות הלשכ"ה משמע שיש רק חשש בזיון, אבל האמת שאסור בכלל להשתמש בזה כמו כל כלי שחקוק עליו השם].

68. מה הדין לרשום בבית הכנסת את התאריך למעלה מן ארון הקודש למספר השנה "אלקי צבאות" ?

תשובה : כתב הנוב"ת שאינו נכון לעשות כן כי זה דרך בזיון. לשכ"ה סוף ס"ק כ"ח [וכן כתב בקוי"ע אות צ"ג].

סעיף י"ח

69. מה עושים בכלי שכתוב או חקוק עליו שם ?

תשובה : קוצץ מקום השם וגונזו (גמ' שבת פרק במה אשה ס"א: וכן פסק מר"ן סימן רע"ו סעיף י"ג) [והוסיף בקוי"ע אות פ"ט שיש מתירים להשתמש בכלי אחר שקצץ, והוסיף במשנת הסופר ס"ק ס"ג וס"ה שקודם לכן אסור הכלי בשימוש. ואפלו בקופות צדקה שיש שם פסוקים עם שמות אסור להשתמש בהם, ילקוט הסופר, ואפילו בכלי מכובד אין להניח שם השם שם, ועיין עוד בביאור הסופר ד"ה או חקוק, שדן לגבי מטבעות שכתוב עליו שם בן ד' אותיות שנעשו ע"י גויים או יהודים. ובד"ה וגונזו, דן לענין בית מזוזה שכתוב עליו שם שדי אם יש חשש מחיקה ע"י שמנשקים ביד ע"ש].

תוכן העניינים

ספר קול אליהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה