אור ברסלב
ספר קול אליהו קונטרס ליקוטי אליהו - בעניני "קדושת השם"

ספר קול אליהו

קונטרס ליקוטי אליהו - בעניני "קדושת השם"

מקצת דרשות וסיפורי חיזוק בענין תפילין

שער

שאלות ותשובות בקצרה על ספר קסת הסופר ולשכת הסופר סימנים י' – י"א – י"ב

עם מקורות מהש"ס והראשונים והטוש"ע ונושאי כליו

ובצירוף דעת שאר גדולי האחרונים ואחרוני זמננו בקצרה

וכן מצורף צילום מ"קסת הסופר" בסימנים הנ"ל, כדי להקל על הלומדים, והערות חשובות לסופרים

לוקט בחסד ה' עלי

אליהו שמואל

בני ברק תשס"א

[ הערת המו"ל של המהדורה האלקטרונית של הספר - כאן מופיעים בספר המודפס עוד אוסף נכבד של מודעות הכרת הטוב לנדיבים ומסייעים וכן מודעות הקדשה לרפואת ולעילוי נשמת וכו' שמחמת עיצובם השונה יש לנו בעיה טכנית להכניסם במהדורה אלקטרונית זו ואתכם הסליחה]

פתיחה

יתברך הבורא וישתבח היוצר על רוב רחמיו וחסדיו הגדולים שעשה עמדי מעודי ועד היום הזה ואשר זיכני לחבר קונטרס שאלות ותשובות חזרה בלשון קלה וברורה בענין קדושת השם על הספר הקדוש "קסת הסופר" וכן על "לשכת הסופר" של הרה"ג הרב שלמה גאנצפריד זצ"ל, בסימנים י' - יא' - יב'. והנה השאלות והתשובות הם על כל סעיף וסעיף בקסת הסופר ובלשכת הסופר. וכן השתדלתי להביא בקצרה בסוגריים מרובעות מקור לכל תשובה ותשובה מהגמ' והראשונים והב"י והשו"ע ונושאי כליו, וכן צינתי במקומות שדעת "הקול יעקב" לחלוק או להסכים עם דברי "הקסת הסופר", וכן את דעת המשנ"ב במקומות שדיבר בענין זה בסימן ל"ב וכן את ההערות של משנ"ב "איש מצליח", וכן כמעט בכל תשובה ותשובה כתבתי בקצרה את דברי הרה"ג הרב יעקב מאיר שטרן שליט"א מספרו החשוב "משנת הסופר" "וביאור הסופר", הן בהסבר דבריו בפירוש דברי הקסת הסופר והן במקום שמביא פוסקים שחולקים, ומה דעתו בזה, וכן ציינתי הרבה פעמים לעיין בנקודות חשובות שהרב מפלפל בזה בארוכה בביאור הסופר, וכן כתבתי גם כן את דברי הרה"ג שלמה מועלם שליט"א מספרו החשוב "יריעות שלמה" במקומות שדיבר בענין זה.

והנה מטרת הקונטרס הזה היות ובזמן שנבחנו במשמרת סת"ם על הלכות ספרות חזרנו על סימן ל"ב ול"ו במשנ"ב, בחוברת הקדושה שהוציאו משמרת סת"ם שהיה לנו לעזר רב לחזרה למבחן אך כשלמדנו את ההלכות על קדושת השם מספר "קסת הסופר" לא היה לנו חומר חזרה, לכן חברתי לעצמי בסייעתא דשמיא באותו זמן שאלות ותשובות בקצרה לאחר הלימוד בספר "קסת הסופר" וב"לשכת הסופר", וחזרנו בזה אני וחברי הרב יעקב טרב שליט"א ונהננו מזה מאוד, ותוך כדי החזרה הציע לי חברי להוציא קונטרס זה לאור, וחשבתי שבלי נדר ובסייעתא דשמיא לאחר שנסיים את המבחנים אשתדל להוציא חוברת זו.

וחוברת זו יכולה לעזור הן לנבחנים לחזור על החומר לאחר שלמדו את הספר קסת הסופר בפנים (ולכן כתבנו את השאלות והתשובות שהם על קסת הסופר ולשכת הסופר בלבד, בכתב מחוזק) והן לסופרים ותיקים שרוצים לרענן את מה שלמדו ולראות את דעת שאר הפוסקים בענין זה, וכתבתי מקור לכל ספר וספר שהבאתי שע"י כך יוכלו לעיין בספרים בפנים ולראות את ההלכה בכל דין ודין וכמובא בסוגריים מרובעות בקונטרס.

ואמנם ודאי שאין לעיין רק בחוברת זאת ומשם לגשת למבחן, אלא חובה קודם כל ללמוד את הספר קסת הסופר בפנים ואח"כ בשביל שיהיה קל לחזור למבחן יעזור קונטרס זה וכמשלים ומחזק את הלימוד, וכן ה"ה בהערות שבסוגריים כל זה כדי לעזור לנבחנים החדשים ולסופרים הותיקים לדעת מה דעת שאר הפוסקים בענין זה אם חולקים או מסכימים והיכן מקור דבריהם כדי לעיין שם ואח"כ להכריע את ההלכה שהיות והדברים מובאים בקצרה לכן ודאי שאין לפסוק מקונטרס זה עד שיעיינו קודם היטב במקור הדברים.

ואם המעיין ימצא שלא כוונתי ח"ו אל האמת אבקשהו שידון אותי לכף זכות ואם אפשר שיודיעני ואשתדל לתקן הדבר בלי נדר בעתיד.

וכאן המקום להודות ולברך את כל התורמים בחוברת זו בבריאות והצלחה ברוחניות ובגשמיות לעבודת ה' יתברך ובפרט את מתפללי ביהכנ"ס "ר' יוסף קארו" ברמת אלחנן שבראשם עומד הדיין המפורסם הרה"ג שמעון מלכה שליט"א אשר מוסר שיעורים כסדרם כל יום ובשבת, וכן את הגבאי המסור שמעשיו לשם שמים ר' בנימין אביעזר הי"ו שעזר רבות במימון חוברת זו [ושאר התורמים, מובאים בתחילת החוברת].

וכמו כן הנני ניצב לברך ולהודות למר אבי ומרת אמי הי"ו שגידלוני וחינכוני ועזרו לי ועוזרים לי עד היום שה' ישלח להם רפוא"ש לאורך ימים מתוך בריאות ושלוה, וכן לאחי ואחיותי ובפרט לאחי הגדול ר' יעקב הי"ו שיזכו כולם לבריאות ושלוה ובנים ובנות וכל טוב, ישלם ה' פעלם על כל מה שעוזרים לנו. ובכלל הברכה וההודאה למר חמי וחמותי הי"ו שגם כן עזרו לנו ועוזרים לנו, שיזכו גם כן לאריכות ימים מתוך שלוה ובריאות ולשמוח מן הנכדים והנינים ויזכו כולם לראות את משיח צדקנו בקרוב. וכאן המקום להודות לרה"ג שלמה מועלם שליט"א מחבר הספר "יריעות שלמה" שהקדיש מזמנו היקר לעבור ולעיין בחוברת, והוסיף כמה הערות, פתח דבר וכן נתן לי את הרשות להעתיק מספרו הערות חשובות לסופרים, יהי רצון שיזכה להגדיל תורה ולהאדירה מתוך בריאות ונחת הוא וכל יוצאי חלציו אמן.

וחובה נעימה לי להודות לראש הכולל טוב הלב ואשר נותן שמחה לאברכים הרה"ג עזריאל כהן שליט"א אשר זכיתי להסתופף בכולל שלו "אוצר החיים", שיזכה לאריכות ימים ושנים מתוך שלוה ונחת וימשיך לתת שמחה לאברכי הכולל עד ביאת גואל צדק אמן. וכן ברכה לכל האברכים החשובים שיזכו להגדיל תורה, וכן לישיבת "תורה והוראה" בת"א שזכיתי ללמוד שם רבות בשנים ובראשם מזכה הרבים עוז ומגדול הרה"ג אליהו שרים שליט"א שה' ישלח לו ולרבנית רפוא"ש, וכן הנני להודות לבנו הרה"ג מתתיהו שרים שליט"א שמשתדל ועושה הרבה בעניני הישיבה ואשר עזר לי והשתדל עבורי בזמן היותי בישיבה ובכולל, וכן לדיין הגדול והמפורסם הרה"ג שלמה עמר שליט"א אב ב"ד בפ"ת וחבר הרבנות הראשית לישראל ומחבר הספרים החשובים "שמע שלמה" אשר זיכנו כל שבוע ושבוע לשמוע שיעורים כסדרם בכולל במשך כמה שנים ואשר הקדיש מזמנו היקר לתת הסכמה לחוברת זו על אף טרדותיו בעניני הקודש ימלא ה' משאלות לבו לטובה מתוך שלוה ונחת אמן. וכן לראש הכולל הרה"ג מיכאל אבו שליט"א ולכל הרבנים הגאונים שליט"א שלימדוני, ולחברי הכולל שלמדו עימי, ובפרט להרב אביגדור גרנשטיין שליט"א שזכינו ללמוד ביחד בחברותא רבות בשנים, וזכינו לגדול יחד בתורה ויראת שמים שיזכה לבריאות וכל טוב ברוחניות ובגשמיות אמן.

וכן לא אשכח מלהודות להרה"ג יצחק אביטן שליט"א מנהל הת"ת החשוב "כנור דוד" בכל אשר עזר והשתדל עבורי. וכן לרב אהרון דוכאן שליט"א שיזכה בקרוב לזרע של קימא. וכן לכל צוות הרבנים ימלא ה' משאלות לבם לטובה אמן.

וכן תודתי נתונה לרב יעקב טרב שליט"א שתרם מזמנו היקר לעבור עימי על החוברת שאלה שאלה והעיר הערותיו בטוב טעם ימלא ה' משאלות לבו לטובה, וכן לשכני הרב חננאל י'. שליט"א שהשתדל לעבור על החוברת ולהאיר עיני בכמה מקומות, וכן להרב יעקב זנדני שליט"א, ולהרב משה קורט שליט"א שעזר בהוצאת החוברת לדפוס, ולרב ניסים מיכאלי שליט"א שעזר לנו בכל עניני המבחנים ובהסכמות לחוברת, ישלם ה' שכרם ושיזכו לבנים ובנות וכל טוב אמן.

וכמו כן אשגר ברכתי לכבוד זוגתי נוות ביתי יפית תליט"א העומדת לעזרתי כל השנים ובמסירות רבה מסייעת לי בעבודת הקודש ובהוצאת חוברת זו, יה"ר שתשרה שכינה במעשה ידינו לראות את כל יוצאי חלצנו גדולים לשם ולתהילה ולתפארת ומאירים בתורה ויראת שמים אמן.

ובצאתי אפרוש כפי אל ה' בתפלה ותחנונים שלא אכשל בדבר הלכה ואזכה לישב בבית ה', כל ימי חיי בנועם ה' ולא תמוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם ונזכה במהרה להתגלות כבוד ה' עלינו בביאת גואל צדק בב"א.

תוכן הענינים

סימן י' - בענין קדושת ה' וכתיבתו, ובו י"ח סעיפים ו - 46 שאלות ותשובות.

סימן י"א - בענין איסור מחיקת ה', ובו י"ח סעיפים ו - 69 שאלות ותשובות.

סימן י"ב - בענין הטועה בשם או שאירע בו איזה קלקול איך לתקן, ובו י"ח סעיפים ו - 69 שאלות ותשובות.

שים לב !

כשכתבנו מרן וכן קול יעקב ולא ציינו באיזה סימן, הכוונה לסימן רע"ו ביור"ד, אלא אם כן צויין אחרת במפורש.

שמות המחברים וראשי תיבות העיקריים בחוברת זו

קס"ה - קסת הסופר

> לרב שלמה גאנצפריד זצ"ל

לשכ"ה לשכת הסופר

קוי"ע - קול יעקב לרב יעקב חיים סופר זצ"ל

משנ"ב - משנה ברורה

> לרב ישראל מאיר הכהן זצ"ל

בה"ל - ביאור הלכה

משנת הסופר, ביאור הסופר, ושער הציון, לרב יעקב מאיר שטרן שליט"א

יריעות שלמה - לרב שלמה מועלם שליט"א

הלכה ברורה

בירור הלכה

סימן י

סעיף א'

1. האם צריך לקדש שם מן השמות הקדושים והטהורים שאינם נמחקים, כל פעם לפני שכותבו, או מספיק בתחילת הכתיבה ?

תשובה : צריך לקדש כל פעם לפני שכותבו ולא מספיק בתחילת הכתיבה. [רא"ש הלכות ס"ת סי' ג' וסמ"ג סי' כ"ה ותרומה סי' קצ"ב ונפסק במרן סימן ל"ב סעיף י"ט ןכ"כ קוי"ע סימן רע"ו אות ד' ובהלכה ברורה סי' ל"ב ס' פ"ט, ועיין ביאור הלכה בסימן ל"ב ד"ה בתחילת, שאף בדיעבד יש לפסול, וכן הסכים במשנת הסופר ס"ק א' ויריעות שלמה פרק ו' סעיף א' ובהלכה ברורה שם, ועיין בלשכ"ה ס"ק א' שכתב ולא סגי שיקדש כל השמות בהתחלת הכתיבה, וכוונתו לאפוקי משיטת הט"ז ביו"ד סימן רע"ד ס"ק א' שהעלה שבדיעבד מהני אם קידש בתחילת הכתיבה במקרה ששכח לקדש בשעת כתיבת השם, (אך עיין בביאור הסופר ד"ה לשם קדושת ס"ת, שהביא מחלוקת באחרונים בהסבר דברי הט"ז), ומ"מ להלכה כתב בביה"ל שם לסמוך על הט"ז במקרה שנסתפק אם קידש את השם אמנם בהלכה ברורה שם ס' צ"א פסק לסמוך על הט"ז בדיעבד כשידע עכ"פ שכותב שם השם וכמו"ש באור התורה אלול תשס"א סי' ק"מ וכן דעת הגר"מ מאזוז שליט"א שם].

2. אם נתקלקל האות או מקצת האות או אפילו קוצה של יוד המעכב נתקלקל ובא לתקנו האם צריך לקדשו מתחילה ?

תשובה : צריך לקדשו [וכן כתב בקוי"ע אות ד', יריעות שלמה שם. עיין בביאור הסופר ד"ה לשם קדושת השם, בדין בעל מגיה שבא לתקן שם בס"ת או תיקון המעכב בשמות שבתפלין, צריך שיקדש גם לשם קדושת ס"ת או תפילין, וגם לשם קדושת ה'. וכן כתב בהלכה ברורה סי' ל"ב ס' צ"ח. ואם כתב חצי אות שלא לשמה וגמר האות לשמה כשר. יריעות שלמה פרק ה' ס' ה'].

3. מה הדין אם נתשטשו האותיות ומעביר עליהם הקולמוס לחזקם שלא ימחקו יותר ?

תשובה : תלוי, אם גם אחר שנתשטשו עדיין היה כשר כשמעביר קולמוס אין צריך להעביר לשם קדושת השם, אך אם לא נשאר רק רושם אדמומית פשוט שצריך לעשות זאת לשם קדושת השם. [לשכ"ה אות ד' (א') וכן כתב במשנת הסופר ס"ק ד', ועיין שאלה הבאה]

4. אם נתשטשו האותיות אך עדיין כשרות וחשב שאין זה שם קדש אלא שם חול והעביר עליו קולמוס מה הדין ?

תשובה : יש להחמיר ולומר שנפסל בזה השם [לשכ"ה אות ד' (א'), אמנם עיין במשנת הסופר אות ד' שציין שיש מקילים, וכן דעת מרן דהעיקר כתב התחתון וכמו"ש ביריעות שלמה פרק ה' סעיף י"ג, ונכון עכ"פ להעביר עליו בקולמוס שוב לשמה וכמו"ש בבה"ל ד"ה ואינה, ס' י"ז כן כתבו במשנת הסופר ס"ק ד' ובהלכה ברורה ס' צ"ד].

5. מה המקור לדין שצריך לקדש את השמות קודם כתיבתן ?

תשובה : בגמ' בגיטין נ"ד: דס"ת שלא נכתבו האזכרות לשמן הוא פסול ואינו שוה כלום [רא"ש הלכות ס"ת סימן ד' כמובא בב"י ולשכ"ה ס"ק ב' ועיין במשנת הסופר בהקדמה לסימן י' ובבירור הלכה סי' ל"ב ס"ק ע"ו שהביאו פלוגתא בזה אי הוי מדאוריתא או דרבנן. ועיין ביה"ל בסעיף י"ט ד"ה בתחילת. ועיין בביאור הסופר ד"ה שאינם, שצריך לקדש כל שמות שאינם נמחקים ולא רק בשם הויה ע"ש ועיין בב"י סי' רע"ו שמשמע שרק לכתחלה בענין לכתוב שאר שמות לשמה וכן כתב בחידושי רעק"א אך בשו"ע ס' ב' פסק במפורש שאם לא קידשם אף בדיעבד פסול הגהת הטור החדש ס"ק ח'. ועיין בביאור הלכה סימן ל"ב סעיף י"ט בד"ה בתחלת, שכתב שאם יש לו ספק באיזה שם אם קידש או לא ויודע שבתחילת הכתיבה אמר "וכל האזכרות שבו לשם קדושת ה'" שיש להקל. אמנם עיין בקוי"ע בסימן רע"ד אות ד' שכתב שהנכון שלא יאמר בתחילת הכתיבה כנ"ל, כדי שיהיה זריז וישים אל ליבו בכל פעם לקדש את ה', אך במשנ"ב איש מצליח סעיף יט' הערה 2 כתבו שאדרבה עדיף לאומרו להועיל היכא שנסתפק אם קידש או לא, וציינו לעיין בהערות שבסוף המשנ"ב איש מצליח שביארו זאת יותר, וכן העלה ביריעות שלמה פרק ו' סעי' ד' ובהלכה ברורה סי' ל"ב ס' צ"א, ומ"מ הוסיף במשנת הסופר ס"ק א', שבמקרה כזה שהתנה קודם הכתיבה ואח"כ הסתפק אם קידש, נכון שיעבור עליו שוב בקולמוס לקדשו ע"ש].

6. אותיות הנטפלות לה' לפניו האם צריכים קידוש ? (כגון ששכח מלקדש את השם עד לאחר שכתב הנטפל)

תשובה : לא [לשכ"ה ס"ק ג' יריעות שלמה פרק ו' סעיף ח'].

7. אותיות הנטפלות לה' לאחריו האם צריכים לקדשן ? (וכגון שעבר והפסיק קודם שכתבם וחזר וכתבם סתם או שנמחקו וכתבן בלא קידוש).

תשובה : החת"ס בסימן רע"ד כתב שצריך לקדשן אך בלשכ"ה ס"ק ג' מסתפק בזה ונשאר בצ"ע. [לשכ"ה ס"ק ג'].

סעיף ב'

8. צריך לכתוב אלקים וטעה וחשב שצריך לכתוב אלקינו, וכשנזכר מן הטעות רוצה לעשות מן "הנו" מ"ם סתומה, מותר או אסור ?

תשובה : אסור היות ו"הנו" לא נתקדשו ואע"פ שהם אותיות הנטפלות לה' (וכ"ש סתם מילה בעלמא שאסור לעשותה תשלום לשם ה')

[אמנם עיין במשנת הסופר ס"ק ה' שכתב שכמה פוסקים מקילים בזה ע"ש. ועי' סי' י"א שאלה 38 מה שכתבנו ועיין עוד בזה בבירור הלכה סי' ל"ב ס"ק פ"ו, ועיין לעיל הערה 5].

סעיף ג'

9. כיצד מקדש ?

תשובה : אומר קודם כתיבתו "הנני כותב לשם קדושת ה'" [אמנם בקוי"ע אות ל"ט כתב לומר כך "הנני כותב שם פלוני ברוך הוא לשם קדושתו" ואם כותב שם הויה יאמר "הנני כותב שם הגדול הויה ברוך הוא לשם קדושתו" ועיין יריעות שלמה פרק ו' סעיף ו' שכתב שתי השיטות ובהלכה ברורה סי' ל"ב ס' ק' העלה שאין צריך לפרש איזה שם כותב].

10. האם מספיק לחשוב לשם קדושת ה' ?

תשובה : יש אומרים שמספיק (דומיא דתרומה שניטלת רק במחשבה בלא דיבור, משנת הסופר אות ז') ויש לסמוך על זה בדיעבד. [עיין בהערה]

[ועיין במשנת הסופר ס"ק ט' שכתב שמסתימת דברי הקסת הסופר משמע שאף אם בתחילת הכתיבה קידש במחשבה וגם בכתיבת ה' קידש במחשבה מ"מ מועיל בדיעבד וכן משמע בלשכ"ה ס"ק ד' אך הרבה פוסקים הסכימו שאין להקל אפילו בדיעבד ורק אם עכ"פ הוציא בפיו בתחילת הכתיבה שהוא כותב לשם קדושת ס"ת או תפילין, ואף שלא הזכיר בתחילה קדושת האזכרות סגי, דמ"מ הזכיר לשם קדושה, רמ"א סימן ל"ב סעיף י"ט, וכן העלה בקוי"ע אות ב' שכן דעת הגרי"ח שאם חשב בליבו סגי כיון שהוציא בפיו קודם כתיבה וכן כתב במשנ"ב ס"ק צ"ח וכן במשנ"ב איש מצליח סימן ל"ב סעיף י"ט בהערה 5 בשם הקוי"ע ויריעות שלמה פרק ו' סעיף ג' ובהלכה ברורה סי' ל"ב ס' צ' כתב להקל במקום צורך גדול, ועיין עוד בביאור הסופר ד"ה ויש לסמוך. ועיין במשנת הסופר ס"ק ח' ובבירור הלכה סי' ל"ב ס"ק ע"ו שהביאו מחלוקת אחרונים בהגדרת הלשמה בקדושת השם, האם סגי לחשוב שהוא כותב שמו יתברך או צריך דוקא לחשוב לכותבו לשם קדושה, ומס"ק י' משמע שדעת המשנת הסופר שלא מהני רק לדעת שהוא כותב שם השם, אך מ"מ אם אמר מתחלה וכל האזכרות שבו לשם קדושה יש להכשיר בדיעבד אם חשב שכותב שם ה' ועיין עוד בזה בבירור הלכה סי' ל"ב ס"ק ע"ו].

סעיף ד'

11. כשלא חשב לשם ה' שפסול, האם מועיל לעבור עליו בקולמוס לשם קדושה?

תשובה : לא מועיל [בדק הבית וש"ך ס"ק ב' וכן העלו בקוי"ע אות ג' ובמשנ"ב ס"ק צ"ב דאנן קי"ל כתב על גבי כתב לא מקרי כתיבה עכ"פ להקל וכמו שכתב במשנת הסופר ס"ק י"ב וכן העלה בהלכה ברורה סי' ל"ב ס' צ"ד ועיין בביאור הסופר ד"ה לא מהני, שכתב שכן לא מהני להוסיף דיו לשמה סביב האות משום שהאות החיצון מתבטל לאות הפסול שכתב מתחלה, וכן באות ה"א משם השם שנדבק לגגה ונראית כחי"ת וגרר את הנגיעה ונעשה ה"א לא מהני להוסיף מעט במשך אורכו של הרגל השמאלי לשמה כיון שמתבטל התוספת לגבי האות הפסולה שנפסלה משום חק תוכות. ועיין בביאור הסופר ד"ה הרי זה, שכתב להסתפק לגבי סופרים שמקדשים בפיהם אך ליבם בל עימם ולא התכוין כלל למה שאמר, אך עיין ביריעות שלמה פרק ו' הערה 2 שכתב בשם הגר"מ מאזוז שליט"א שאין לחוש לזה ואין מקום להסתפק בזה, שכיון שאמר לשם קדושת השם נתכוין בדיוק למה שהוא אומר שאם היה חולם ומחשב בענינים אחרים, איך נזכר פתאום לומר כנ"ל בשעה שראה את השם, וע"ש עוד].

12. שם אחד ששכח לקדשו ואינו יודע איזה הוא, מה דין הס"ת ?

תשובה : נפסל כל הס"ת [יריעות שלמה פרק ו' סעיף א' וכתב במשנת הסופר ס"ק י"ג שלא שייך לומר בזה שיתבטל כמו בשאר איסורים שבתורה שהרי יריעה ואותיות התורה הם חשובי ולא בטלי, ועוד ששם שנכתב שלא לשמה הוי כאילו לא נכתב כלל וחסר השם במקום ההוא וכו' ע"ש. וה"ה בשם שספק אם קדשו ולא יודע היכן הוא נפסל כל הס"ת, ובשער הציון ס"ק כ"ב ציין את דברי הבה"ל בסימן ל"ב סעיף י"ט שאם קידש מתחילה כל האזכרות וכעת מסתפק אם קידש מהני מכח ס"ס. ולענין שם שמסופק אם קידשו אותו, האם מועיל לעבור בקולמוס לשמה, יש אומרים שמהני לעבור עליו לקדשו משום ספק ספיקא ויש חולקים, ומהקס"ה בסימן י"ב סעיף ה' משמע להחמיר כן כתב במשנת הסופר ס"ק י"ב (ושער הציון ס"ק י"ט) אמנם בשער הציון ס"ק כ"ב משמע שדעת הרה"ג יעקב שטרן שליט"א להקל בהוספת דיו לשמה בשמות שמסופקים אם קדשם ע"ש].

סעיף ה'

13. היה כותב ב' או ג' שמות האם צריך לקדש כל שם ?

תשובה : לכתחלה צריך לקדש כל שם ובדיעבד סגי בקדושה אחת לכולם אם לא הפסיק ביניהם [ובקוי"ע אות י' כתב: "שטוב לקדש כל שם ושם בפני עצמו וכן נהגו בבגדאד" וכן כתבו במשנ"ב איש מצליח סעיף י"ט בהערה מס' 3 בשם הקוי"ע וכן כתב ביריעות שלמה פרק ו' סעיף י"ט, אמנם במשנ"ב ס"ק צ"ז כתב "די בקידוש אחד", ומשמע אף לכתחלה וכן כתב במשנת הסופר ס"ק י"ד שכן דעת המק"מ ס"ק כ"ו וכן העלה בהלכה ברורה סי' ל"ב ס' ק"ב].

סעיף ו'

14. מהו הטעם שאסור לקדש שם שהוא חול כגון "לא יהיה לך אלהים אחרים" ?

תשובה : כי הוי כמקדיש בעלי מומים למזבח [וכן כתב ברמ"א ביו"ד סימן רע"ו סעיף ב' וכמובא בב"י בשם התשב"ץ ח"א סי' קע"ז. ובהלכה ברורה סי' ל"ב ס' ק"א. ולעניין תיקון עיין לקמן סימן י"א שאלה 62].

15. מה הדין לקדש שם שאינו מורה על אלילים כגון "יש לאל ידי" ?

תשובה : גם כן אסור לקדש. [וכן כתב בקוי"ע אות ה'].

סעיף ז'

16. שמות שמסתפקין בהם, מה צריך לעשות ?

תשובה : צריכים ללכת אחר הכרעת רבותינו בזה, ואם גם לרבותינו אין הכרעה, יקדש בתנאי כדלקמן [ועיין בקוי"ע אות מ"א - מ"ה שאסף את כל השמות שהם קודש והשמות שהם חול והשמות שיש להסתפק בהם ע"ש].

17. כיצד מתנה ?

תשובה : אומר "הנני כותב לשם קדושת השם אם הוא קודש". [אמנם בקוי"ע אות ל"ט כתב לעשות תנאי כפול "הנני כותב שם פלוני אם הוא קודש הריני כותב אותו לשם קדושתו, ואם הוא חול הריני כותב אותו כשאר אותיות שבס"ת", (ובדיעבד שלא עשה תנאי כפול אין חשש משנת הסופר ס"ק י"ח ויריעות שלמה פרק ו' סעיף ז' והלכה ברורה סי' ל"ב ס' ק"א) ואם שכח וקידשו כשר מספק ספיקא, כן כתבו ביריעות שלמה שם הערה 21 ובהלכה ברורה שם ואם לא קידשו כלל ג"כ יש להכשיר אם בתחילה קידש את האזכרות, וכמ"ש ביריעות שלמה שם הערה 21].

18. הרב יד שאול נתן עיצה שבשמות שמסתפקים בהם יכתוב בתחילה בלי לקדש ואח"כ יעבור עם קולמוס פעם שניה ויקדשם, האם זה נכון להלכה ?

תשובה : דעת הקה"ס שלא מהני אלא יעשה תנאי [לשכ"ה ס"ק ה' ועיין עוד בזה בבירור הלכה סי' ל"ב ס"ק פ"ח].

סעיף ח'

19. אם שכח לקדש בתחלה ונזכר קודם שהשלים את השם האם יכול לקדש ?

תשובה : תלוי אם בעת הכתיבה ידע שכותב את השם מהני, אך אם כתב בסתם שלא ידע שזהו שם קודש תו לא מצי לקדשו. עיין חקירה ט' בסוף הקס"ה [ובמשנת הסופר ס"ק כ' כתב שאם גמר את השם ורק את הנטפלים לא סיים לא מועיל אז לקדשם אמנם בהלכה ברורה סי' ל"ב ס' צ"ה, כתב שרק בשאר שמות הקודש מלבד שם הויה מועיל בדיעבד אם קידש קודם שסיים כתיבתו ע"ש].

סעיף ט'

20. מה הם שני הטעמים שצריך להניח אות אחת לפני שכותב שם השם ?

תשובה : א) מפני שחיישינן שמא יהיה על הקולמוס ריבוי דיו או שער ולא יצא הכתב מיושר (מסכת סופרים פ"ה ה"ו ופירוש הרא"ש הלכות ס"ת סימן י' ומרן סעיף ד').

ב) מפני שצריך לקדש את הדיו (וזה נעשה ע"י שכותבים עם הדיו איזה דבר קודש, ברוך שאמר מ"א סי' ל"ב ס"ק כ"ב) וכן כתבו האחרונים. [וכשטובל בדיו, ימתין מלקדש עד שיכתוב האות כדי שלא יהיה הפסק בין הקידוש לכתיבת השם, אך בנטפלים לשם יכול לקדש גם קודם כתיבתו משום שהוא מחובר לשם, משנת הסופר ס"ק כ"א. ועיין במשנ"ב סימן ל"ב ס"ק ק"ז שכל דין זה של קידוש הדיו הוי רק לכתחלה ואינו מעכב כמו עצם קידוש השם, וכן כתבו במשנת הסופר ס"ק כ"ב, ובהלכה ברורה סי' ל"ב ס' ק"ה, ועיין עוד בביאור הסופר ד"ה שצריך].

21. מה הנפק"מ בין הטעמים ?

תשובה : כתב במשנת הסופר (שער הציון ס"ק כ"ט) בשם המק"מ ס"ק ל' שנפק"מ אם טבל הקולמוס לכתוב בו דבר חול וכתב דבר חול ונשאר דיו בקולמוס, לטעם א' יכול לכתוב בו את השם ולטעם ב' לא יכול לכתוב בו את השם].

22. אם לא הניח אות לפני השם וטבל הקולמוס מה יעשה ?

תשובה : יחפש אות או תג שצריכים דיו וימלאם ואח"כ יכתוב את השם. [ב"י בשם מצאתי כתוב, רמ"א סעיף ד' וכן כתב במשנ"ב ס"ק ק"ז, ויריעות שלמה פרק ו' ס' י"ב ובהלכה ברורה סי' ל"ב ס' ק"ה].

23. במקרה שלא הניח אות לפני השם האם מותר לכתוב בדיו (שמוכן לכתוב בו את השם) אות אחרת של חול על איזה מקום אחר ואח"כ לכתוב את השם ?

תשובה : אסור מפני שדיו זו מוכנת להשם (ש"ך ס"ק ה') [וכן כתב בקוי"ע אות י"ב ויריעות שלמה פרק ו' ס' י"ב, ובהלכה ברורה סי' ל"ב ס' ק"ה ובמשנת הסופר ס"ק כ"ג כתב שכן כתבו שאר האחרונים].

24. בס"ת שאין צריך להקפיד בדין של כסדרן האם מותר לכתוב מלה שאחר שם ה' כדי לנסות את הקולמוס ואח"כ יכתוב שם השם ?

תשובה : אסור. [א) מפני בזיון וגנאי לאותיות שמנסה עליהן בקולמוס, שכעת שכותב שלא כסדרן מוכחא מלתא שלנסות הקולמוס עושה והוי גנאי ב) יש במילה שמנסה עליה חשש שלא לשמה לשכ"ה ס"ק ו' (וע"ש שהביא ראיה לטעם השני אך בביאור הסופר ד"ה יחפש, דחה טעם זה ע"ש)].

סעיף י'

25. אם באמצע כתיבת השם כלתה לו הדיו מה יעשה ?

תשובה : יטבול באותיות שלפני ה' שהם לחים עדיין וישלימו. [ב"י בשם הגהות מיימון פ"ב הלכות תפילין בשם סמ"ק וכן כתב בקוי"ע אות י"ג ובמשנ"ב ס"ק ק"ז, ויריעות שלמה פרק ו' ס' י"ג ובהלכה ברורה סי' ל"ב ס' ק"ה].

26. האם מותר להטביל באותיות השם או בנטפלות לה' לפניו ?

תשובה : בנטפלות לה' לפניו מותר, (או אם עדיין לא כתב מן השם רק האותיות שהן נמחקין כמובא בקס"ה סימן י"א סעיף ו') אך באותיות השם עצמן אסור. לשכ"ה ס"ק ז'. [וכן כתב בקוי"ע אות י"ג אלא אם כן יצא לו הרבה דיו בכתיבת השם, שאז מותר לו לקחת קצת מהדיו כדי שלא יפסל שם השם וכן כתבו במשנ"ב איש מצליח סעיף י"ט הערה 1 בשם הקוי"ע, ובהלכה ברורה סי' ל"ב ס' ק"ה, אך במשנ"ב ס"ק ק"ז הביא שיש מקילין לטבול בהשם עצמו, וביריעות שלמה פרק ו' ס' י"ד כתב שטוב להחמיר בזה].

27. אם אין לו אותיות לחות כלל מה יעשה ?

תשובה : היות וזה שעת הדחק יטבול בדיו שבכלי, רק שידקדק שלא לקחת רק מעט דיו (משום חשש קילקול) לגמור את השם אבל לא יכתוב אות אחר תחלה דזה הוי הפסק, לשכ"ה ס"ק ז'. [וכן כתב בקוי"ע אות י"ד ויריעות שלמה פרק ו' ס' י"ד ובהלכה ברורה סי' ל"ב ס' ק"ה ובשער הציון ס"ק רפ"ב אמנם במשנ"ב ס"ק ק"ז כתב שיטבול בכלי ויחפש אות או תג שצריכים דיו ועיין במשנת הסופר ס"ק כ"ד].

סעיף י"א

28. קודם שיכתוב את השם מה צריך לעשות ?

תשובה : יכין לבו, ואם צריך לרוק או לנקות חוטמו יעשה זאת מקודם וינקה את ידיו ויקדש את השם ויכתוב בכונה זכה וצלולה. [וכן כתב בקוי"ע אות ט"ז ויריעות שלמה פרק ו' ס' י', ועיין משנת הסופר ס"ק כ"ו שכתב שאף שקידשו בפיו קודם כתיבתו מ"מ יש לכוין במחשבתו במשך כתיבת השם שהוא כותבו לשם קדושת שמו יתברך, ועיין בשער הציון ס"ק ל"ח שמ"מ אין זה לעכובא וכמו שכתב בחזון איש סי' ו' ס"ק י"ג שכיון שקידש קודם הכתיבה חל בזה הקדושה ואף אם הוא טרוד במחשבות זרות לית לן בה, ועיין עוד בענין זה בביאור הסופר ד"ה כל, בסוף הסעיף. ובביאור הסופר ד"ה בכונה כתב לענין חילוק השם על פי הזוהר אין הבדל בין כתב הב"י לכתב האר"י שבשניהם צריך לעשות כן, אך מ"מ דעת קס"ה בחקירה י' שלא פסקו כהזוהר בזה כיון שבעינן גם חילוק וגם לכוין אל הרמזים ולא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול ורק מי שיכול לכוין לסודות הנירמזים הוא יעשה כן, אך דעת הרב קול יעקב אות ו' שגם מי שאינו יודע לכוין, לפחות יזהר לכתוב השם בחילוק אותיות כדי שלא תבא לו קללת הזוה"ק וכן נוהגים בבגדאד ע"ש וכן כתב בהלכה ברורה סי' ל"ב ס' ק"ג שכן יש סופרים מהשרידים אשר ה' קורא שנוהגים כן, ודעת הגר"מ מאזוז שליט"א (עלון יד רפאל מס' 1) שאין ללמד לסופרים לכתוב השם בחילוק אותיות ושכן כתב בשו"ת פאת שדך ושב ואל תעשה עדיף וכן כתב בהלכה ברורה שם שכן מנהג רבים מהסופרים].

29. אם מלך ישראל שואל בשלומו באמצע כתיבת השם מה הדין ?

תשובה : אסור להפסיק [מסכת סופרים פ"ה ה"ו, וירושלמי פרק אין עומדין ברכות ה"א ונפסק בשו"ע סימן רע"ו סעיף ג', וכן כתב בקוי"ע אות ז' שדינו כתפלת י"ח ושאסור להפסיק לקדיש וקדושה ע"ש. וכן כתב בהלכה ברורה סי' ל"ב ס' ק"ד וכן אסור להפסיק כדי לכתוב פסוקים אחרים, אך כדי לכתוב שם אחר צ"ע, משנת הסופר ס"ק כ"ז ושער הציון ס"ק ל"ט]. ובדיעבד אם הפסיק כשר כל שלא הסיח דעתו מן הכוונה [ב"י, וש"ך ס"ק ד', וכתב בקוי"ע אות ט' שאם הפסיק מחמת אונס או סיבה אחרת והסיח דעתו אם כשחזר לכתוב מה שהשאיר מאותיות השם נתכוין ואומר שכותב לשם קדושת השם כשר ועיין יריעות שלמה פרק ו' ס' ט"ו - ט"ז. ובהערה 38 שבדיעבד אם קידש במחשבתו כשר, אך בהלכה ברורה שם העלה שדי לחזור ולקדש במחשבה ע"ש, וכתבו במשנת הסופר ס"ק כ"ח ובהלכה ברורה שם שמ"מ למלך מאומות העולם מפסיק מפני הסכנה.

ובביאור הסופר ד"ה ואפילו, כתב לדון במקרה שנעשה לו נגיעה בין האותיות באמצע כתיבת השם, האם ימשיך לכתוב השם ואח"כ יפריד (וכגון שהאותיות ניכרים) מפני הפסק או שעדיף להמתין עד שיתיבש ואח"כ יגרוד כדי לחוש לפוסקים שאוסרים להפריד נגיעה בין אות לאות שנעשתה קודם שנגמר האות ע"ש].

סעיף י"ב

30. היה כותב כמה שמות האם מותר להפסיק ביניהם ולהשיב שלום ?

תשובה : מותר, אך כשחוזר לכתוב יקדש שוב מחדש את השם שרוצה לכתוב. [מסכת סופרים וירושלמי שם וכן בתוספתא ברכות פ"ג הכ"ג, מרן סימן רע"ו סעיף ג' ויריעות שלמה פרק ו' ס' י"ט ומה שכתב הקס"ה שכשחוזר לכתוב שם שני צריך שוב לקדשו כן כתב בב"י ונפסק בשו"ע שם. וכתב במשנת הסופר ס"ק ל"א שלהפסיק שלא לצורך אף בין השמות משמע שאסור (וכן דייק בשער הציון להלכה ברורה ס' ל"ב ס"ק רע"ג מדברי הקס"ה), ובס"ק ל"ב כתב שכשחוזר לקדש יקדש שוב בפיו, אך יש מקילים בדיעבד אם חזר וקידש במחשבה הואיל וקידש בתחילה את שתי השמות בדיבור ובהלכה ברורה ס' ל"ב ס' ק"ב העלה שרשאי להפסיק לכתחלה בין שם לשם (ולאו דוקא כדי להשיב שלום) ובלבד שיחזור ויקדש השם השני].

31. האם מותר לרוק בין שם לשם ?

תשובה : אסור לרוק [וכן כתב בקוי"ע אות י' בשם ספר חסידים וכן כתב ביריעות שלמה פרק ו' ס' י"ט].

סעיף י"ג

32. האם צריך לכתוב שם השם כסדרן בס"ת ?

תשובה : יש לדקדק לכתב כסדרן עיין בחקירה י' בסוף הקס"ה באורך בדין זה [וכן כתב בקוי"ע אות ע"א ושם כתב פלוגתא גדולה בזה ויש שפסלו בזה אף בדיעבד, לכן יש להזהר בזה לכתחלה וכן כתבו בשארית יוסף ל"ב ס' כ"ז ויריעות שלמה פרק ו' ס' כ"א וכתב במשנת הסופר ס"ק ל"ג שדעת רבנו עכ"פ שאין להחמיר בזה בדיעבד שכן הסכמת רוב האחרונים, והוסיף שבכל השמות השם שאינם נמחקים הדין כן שצריך להזהר בזה לכתחלה אמנם עיין ביביע אומר ח"ט סי' י"ט ביו"ד (בהערה למטה) שהוכיח שאין צורך שתהיה כתיבת האזכרה כסדרן].

33. בדיעבד שנעשה לו קלקול באות הראשון של השם האם מותר לכתוב אות אחר במקומו ולא נחשוש לדין של כסדרן ?

תשובה : בדיעבד יש להתיר [וכן כתב בקוי"ע אות ע"א ושארית יוסף שם, ויריעות שלמה שם].

סעיף י"ד

34. שכח לכתוב שם השם האם מותר לתלותו בין השיטין ?

תשובה : כולו מותר, מקצתו אסור ואף בדיעבד פסול [מסכת סופרים פ"ה ה"ג וגמ' בהקומץ ל': כרבי שמעון שזורי וכן פסק מרן סימן רע"ו סעיף ו' וט"ז ס"ק ד' ויריעות שלמה פרק ח' י"א, וכתב במשנת הסופר ס"ק ל"ה שעדיף לכתחלה למחוק כמה תיבות ולהכניס השם בתוך השיטה. ובס"ק ל"ו כתב שכשתולה בין השיטין צריך לשרטט שם מקודם (כמובא בקס"ה סימן ז' סעיף ה') ובס"ק ל"ז כתב שמקצת שם השם שתלוי פיסולו מדרבנן, ואם איזה ראש אות מהשם למעלה מהשיטה כשר היות ורוב האות בשיטה ע"ש].

35. הנטפל לשם מאחוריו שנמצא תלוי ?

תשובה : יש להכשיר בדיעבד. [ט"ז סימן רע"ו ס"ק ו'].

סעיף ט"ו

36. האם מותר לכתוב שם השם על מקום המחק או הגרד, ומה עדיף למחוק או לגרוד?

תשובה : כן לכתוב ע"ג מקום הגרד והמחק [מרן סי' רע"ו סעיף ז']. ועדיף לגרוד מלמחוק [מרן או"ח סי' ל"ב סעיף כ"ד ומקורו בר"י אסכנדרני, ובמשנת הסופר ס"ק ל"ח כתב שהטעם שעדיף גורר משום שבמוחק שעדיין לח יש חשש שישאר רושם דיו שאף בשאר תיבות יש חשש משום כתב על גבי כתב וכנזכר במשנ"ב סימן ל"ב ס"ק קי"ג. ובביאור הסופר ד"ה וגורר, כתב שיש מחלוקת בין האחרונים לגבי מה שמצוי שלפעמים בשעת הכתיבה ניתזין מהקולמוס טיפות דיו על הקלף, שדעת הבית שלמה שחייב לגורדם קודם שכותב שם ודעת הגידה"ק שמותר לכתוב עליהם ע"ש באורך, אך סיים הרב שאם הטיפות כל כך קטנות שאף אם ינטל הדיו שכנגדם ישאר לאות צורתו יש להקל בזה ע"ש].

37. מה עדיף לכתוב על מקום הגרד או לתלות בין השיטין ?

תשובה : לדעת הש"ך ס"ק ח' עדיף על הגרד והמחק, (כן דייק ממרן בסעיף ז') ולברכ"י עדיף לתלות שכן משמע מהרמב"ם, וסיים בלשכ"ה ס"ק י' שכעת שלא נוהגים לתלות שום תיבה א"כ כ"ש בהשם דעדיף לכתוב על הגרד והמחק וכדעת הש"ך [מסכת סופרים פ"ה ה"ד וגמ' בהקומץ ל': מחלוקת תנאים, ובתוס' שם ד"ה רבי, הביאו את שיטת ר"ת שתולין עדיף, וחלקו עליו. ובב"י כתב שלתרומה וסמ"ק והגהות מימוניות גרידה ומחיקה עדיף מתליה וכן לרמב"ם ולרי"ף ולרא"ש עדיף מתליה. ומה שפסק בקס"ה כדעת הש"ך כן הסכים במשנת הסופר ס"ק ל"ה].

סעיף ט"ז

38. אותיות השם האם צריכים להקפיד שלא יצאו חוץ לדף ומה הדין בדיעבד ?

תשובה : לכתחלה צריך להקפיד [תוס' בהקומץ ל': ד"ה שלושה, ועוד ראשונים כמובא בב"י, וכן פסק מרן רע"ו סעיף ח'] אך בדיעבד כשר. [אמנם עיין בקוי"ע אות כ"ה שהביא מחלוקת בזה ושהרב חיד"א פוסל ביציאת שני אותיות או יותר, ובמשנ"ב ס"ק קנ"ד הביא שיש שפסלו אף בדיעבד ואפילו ביציאת אות אחת, ומ"מ כתב במשנת הסופר ס"ק מ' שהרבה אחרונים הכשירו ושכן דעת המחבר, וביריעות שלמה פרק ח' ס' ח' כתב שאם יצא אות אחת כשר אבל יותר פסול ואם כתב כל השם חוץ לשטה כשר ע"ש וכן כתבו במשנ"ב איש מצליח סעיף ל"ה הערה 1 בשם הקוי"ע שרק אם יצא אות אחת יש להכשיר אך לא במקצת אותיות, והוסיפו בשם האמ"ש שמ"מ בס"ת יש תקנה במחיקת סוף ב' או ג' שורות לפניו או לאחריו ויכתבם מחדש שיסתימו השורות שיהיו שוות עם השם].

39. אותיות הנטפלות אחר השם האם צריך להקפיד שלא יצאו, ומה הדין בדיעבד?

תשובה : לכתחלה יקפיד שלא יצאו ובדיעבד כשר, [וכן כתב במשנ"ב סימן ל"ב ס"ק קנ"ג ובמשנת הסופר ס"ק מ'].

40. אותיות הנטפלות לפני השם האם צריך להקפיד גם כן שלא יצאו ?

תשובה : מלשון הקס"ה משמע שאין קפידא שכתב "והנטפלין לאחריו" וכו' משמע שבלפניו אין קפידא [אמנם בקוי"ע אות כ"ד כתב שיש מחמירים אף בזה].

41. תן כמה אפשרויות לתיקון אם יצא מאותיות השם לחוץ ?

תשובה : א) בס"ת לגרוד כל השורות העליונות (אם אין שם שם קודש) ולמשוך את האותיות שיהיו שוות עם השם.

ב) בתו"מ שא"א לעשות כן משום שלא כסדרן אם יש בסופי שורות העליונות אותיות שיוכל למושכן כגון ב' ד' ר' ימשוך אותן להשוותן עם השם.

ג) ואם לא כתב מתחלת העמוד רק שורה אחת ובשורה שניה משך את השם חוץ לשיטה יעשה שרטוט אחר שוה עם השם וע"פ השרטוט החדש יכתוב עד סוף העמוד ובשביל שורה אחת הראשונה אין קפידא לשכ"ה ס"ק י"ב [וכן כתב במשנ"ב ס"ק קנ"ג ובקוי"ע אות כ"ה ויריעות שלמה פרק ח' ס' ט'].

42. מה הדין אם רוצה להוציא מקצת מהאות לחוץ ?

תשובה : אף מעט לא יוציא (מרן רע"ו סעיף ח' ומקורו בתוס' פרק הקומץ ל': ד"ה שלשה, והרא"ש בהלכות ס"ת סי' ט' בשם ר"ת והרמב"ם בתשובה סי' ס"ט ועוד ראשונים כמובא בב"י לשכ"ה ס"ק י"א). [אמנם במשנ"ב ס"ק קנ"ד כתב שאין קפידא בזה וכן כתב במשנת הסופר ס"ק מ' שאין להחמיר בדבר ובקוי"ע אות כ"ז הביא פלוגתא בזה].

43. מה שכתב הרמב"ם בתשובה, (עיין בבדק הבית סי' רע"ו לשון התשובה), שאם יצא מאותיות השם חוץ לשיטה שיחליף היריעה, מדוע כתב כן ?

תשובה : או שכתב כן למגדר מלתא ולהוראת שעה, או שבזקנתו חזר בו מזה, שהרי בחבורו לא כתב כך לשכ"ה ס"ק י"ג.

סעיף י"ז

44. יש אומרים שלא לכתוב את השם בסוף העמוד, האם צריך לנהוג כדעתם ?

תשובה : אם נקל לו בלי להאריך או לדחוק את האותיות יעשה כן, ואם לא, טוב שיהיה השם בסוף העמוד מלדחוק או להרחיב האותיות. [עיין ב"י בסוף סימן רע"ו בשם הגהות מיימון החדשות פ"ז, ובט"ז ס"ק ה', ובש"ך ס"ק י"א].

סעיף י"ח

45. האם יש ענין לכתוב שמות הקודש בטהרת הגוף ?

תשובה : כן "ונכון הוא" [ובמשנת הסופר ס"ק מ"א כתב שאף בשאר הכתיבה לכתחלה נכון להזהר, ודייק מהחיד"א שכתב, נאה לסופר הטבילה התמידית, משמע שאף שאינו חייב בטבילת עזרא ועיין יריעות שלמה פרק ד' סעיף כ"ה בהערה 42 כונות בטבילה למי שיודע לכוין, וכן כמה טבילות יטבול ע"ש].

46. האם רשאי לכתוב יריעה שלמה וידלג השמות ואח"כ יטבול ויכתוב השמות ?

תשובה : יריעה אחת כן, אך אין לעשות כן בכל הס"ת שיש לחוש שהכתב הישן יתישן והשמות יהיו בכתב החדש ויהיה נראה כמנומר [ובמשנת הסופר ס"ק מ"ב כתב שאם במציאות לא ניכר הבדל בכתב הישן לחדש ודאי שאין מה לחוש, וכן משמע מהקוי"ע סימן רע"א אות כ' שכתב שיכול הסופר להניח בס"ת שמות הקודש פנויים ולכותבן אח"כ בקדושה ובלבד שלא למחזי כמנומר ועיין יריעות שלמה פרק ו' ס' כ'].

סימן י"א

סעיף א'

תוכן העניינים

ספר קול אליהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה