אור ברסלב
ספר קול אליהו מקצת דרשות וסיפורי חיזוק בענין תפילין

ספר קול אליהו

מקצת דרשות וסיפורי חיזוק בענין תפילין

שאלות ותשובות חזרה

וכאן יבואר:

- משורשי מצות התפילין.

- מדוע אסור להסיח דעת מהתפילין ? (על פי הדרש).

- מדוע אם חסר אפילו קוצו של יו"ד נפסלו התפילין ? (על פי הדרש)

- מדוע פרשת תפילין נאמרה במצרים ? (כנ"ל).

- מדוע נכתבין התפילין דוקא כסדרן ? (כנ"ל).

- מדוע נכתבין התפילין דוקא בקלף לצד הבשר ולא בדוכסוסטוס לצד השער? (כנ"ל).

- "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" אלו תפילין שבראש, על מי זה נאמר ? (כנ"ל)

- בענין תפילין בישראל שהצילו את הקבלן היהודי מדרום אפריקה.

- עצה שנתן מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א לאברך שגילה פתאום שלא הניח תפילין מעודו.

- חיזוק מהחפץ חיים בענין לימוד הלכות תפילין ומזוזות לכל אדם אע"פ שאינו סופר.

במדרש (תהילים א') נאמר: "אמרו ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע אנו רוצין להיות יגיעין בתורה יומם ולילה אבל אין לנו פנאי, אמר להם הקב"ה קיימו מצות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה לילה ויום".

כתב בספר שערי הלכה פ"ו: "הרי לנו מכאן מעלת מצות תפילין כי מצות תפילין מהווה עבורנו אות וזכרון ובאמצעותה אנו מחדירים ללבנו את יסודות האמונה הכתובים בפרשיותיה ואת זכרון יציאת מצרים".

וכתב בספר החינוך (מצוה תפ"א – בשינוי לשון קלים): "משרשי המצוה לפי שהאדם בעל חומר ימשך בהכרח אחר התאוה, כי כן טבע החומר לבקש כל ההנאות אליו, אם לא שהנפש אשר חננו האל תמנענו לפי כחה מן החטא אך היות והנפש נמצאת בארץ ורחוקה מגבולה שהיא בשמים לא תוכל להתגבר על כח הרע ויגבר כוחו עליה תמיד לכן היא צריכה להרבה שומרים לשומרה משכנה הרע (יצה"ר) פן יקום עליה ויהרגה היות והנפש נמצאת בגבולו מתחת ידו ורצה הקב"ה לזכותינו אנחנו עם הקודש וציונו להעמיד שומרים גיבורים סביב לה לתת התפילין בידנו ובראשינו, והכל להזכירנו למען נחדל מעושק ידינו ולא נתור אחר עינינו ואחר יצר מחשבות לבנו ולכן נצטוינו עליהם לבל נסיח מהן דעתנו.

ומובא בספר לב אליהו (ח"א עמ' 38) שמסופר על הגאון ר' אליהו לאפיאן זצ"ל שראה פעם אדם שהחזיק בידו טרנזיסטור קטן וכאשר שמע קול בוקע בתוכו שאל בתמיהה גדולה האם באמת אפשר להפעילו גם בלי חבור של חוט חשמל לשקע ?! כאשר נענע בחיוב הוסיף לשאול ומה יקרה אם יחסר במכשיר אפילו בורג קטן הרי בלי ספק שהמכשיר לא יוכל לפעול כלל לא כן ? וכאשר ענה הנשאל שנכונים דבריו בזה, אמר לו ולמה אם כן קשה להאמין שכאן על הראש (כך אמר ובשעת אמירה הראה בידו על מקום הנחת תפילין של ראש) מונחת קופסא קטנה המושכת שפע של קדושה ממרום בלי שום חבור הנראה לעין והכל באמצעות הדברים שהיא מכילה בתוכה שהם הפרשיות שנכתבו בתכלית השלימות ובקדושה ואם חסר אפילו קוצה של יו"ד נפגמה הפעולה ונפסק השפע לא כן ?

וכתב בספר ברכת שמעון לפרש מדוע פרשת תפילין נאמרה במצרים, ועל פי דבריו מובן מדוע יש דין שהתפילין צריכות להכתב כסדרן כמובא במנחות (כ"ח ע"א) שהנה יציאת מצרים אנו רואים שהיתה באופן של דילוג היינו שאף שלא היו ראויים עדיין לגאולה מצד היותם שקועים במ"ט שערי טומאה עם זאת פסח ה' על הפתח וזכו לגילויים גדולים של מורא גדול של גילוי השכינה.

וכן פירשו צדיקים את הסימנים בליל הסדר שקודם "קדש" ואח"כ "ורחץ" שלכאורה לפי הסדר היה צריך להקדים קודם סור מרע שזה "ורחץ" ואח"כ עשה טוב שזה "קדש" ולמה עושים להפך, ואמרו שהטעם כיון שבליל הסדר הוא בחינת דילוג שהיות ולעם ישראל היה דילוג כמו שכתבנו כך אנו עושים בליל הסדר רמז לזה. וכן אנו מקדימים אכילת מצה המורה על עשה טוב לאכילת מרור שהוא מורה על הסור מרע כדי לעשות ג"כ רמז לדילוג.

ולכן ג"כ חדש ניסן נקרא "החדש אשר בו ישועות מקיפות" מלשון "החנווני מקיף" שבליל פסח מקיפים ומקבלים הארות בדילוג שלא כפי המדרגה על מנת שנשיב זאת בעבודה וביגיעה לאחר זמן. ולכן לאחר יציאת מצרים נצטוו עם ישראל על ספירת העומר שהיא עבודת ה' לפי סדר הספרות והמדרגות כדי להחזיר את סדר העבודה הראוי בלי דילוגים.

ולכן ג"כ פרשיות התפילין צריכות להכתב כסדרן שצריכין להיות לפי סדר העבודה של סור מרע שהן "קדש ווהיה כי יביאך" שנאמרו בעת יציאתם ממצרים, ומחציתם "שמע ווהיה אם שמוע" נאמרו במשנה תורה ועינינם קבלת עול מלכות שמים שהוא בעשה טוב ולכן ניתנה מצוה זו לאחר צאתם ממצרים כדי להחזיר ולהשיב את סדר העבודה הראוי בלי דילוגים.

כאשר נתפס הגרש"ז מלאדי זצ"ל בעל התניא, למלכות לא הותר לבוא עמו לבית האסורים כי אם אחד מנאמני ביתו, ויהי בהיות הבוקר, ביקש הרבי להניח תפילין ולהתפלל הביא לפניו החסיד את הטלית והתפילין ובלבו חרדה באיזה עין יראה שר בית הסוהר הקפדן את הנחת התפילין בתוככי בית האסורים, התעטף הרבי בטליתו הניח את התפילין ועמד לשפוך תפילה לה', לפתע נשמעו צעדי הממונה שהתקרב ובא אליהם, אולם בראותו את בעל התניא בתפילין נרתע לאחוריו באימה וביראת כבוד ושב בפחד לאחוריו, ראה זאת החסיד והבין בליבו שודאי מראה התפילין שעל הרבי שנאמר בהם "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" הרתיעו את הערל והטילו עליו אימה, אף הוא עשה מעשה הניח תפילין ועמד להתפלל בחדר החיצון, בראות זאת שומר האסורים הקים עליו קול צעקה ונזיפה "וכי בית הכנסת אתה עומד לפתוח כאן ?" "חלוץ מיד את התפילין הללו !" עשה החסיד כדבריו חלץ את התפילין ניגש אל הרבי ושאלה בפיו: "והרי שנינו 'וראו כל עמי הארץ את שם ה' נקרא עליך ויראו ממך' אלו תפילין שבראש, ומה טעם לא הועיל הדבר כאשר התפילין היו מונחים על ראשי ?" "פשוט", השיב הרבי, "אילו היה כתוב: 'אלו תפילין שעל הראש' היה סגולה בכל תפילין להטיל אימה על כל גוי, עכשיו שדייקו חז"ל 'אלו תפילין שבראש' אין כוונת הדברים אלא כלפי תפילין שנכנסים ומתאחדים עם פנימיות הראש שבשעת הנחתן הרי הוא משעבד את מוחו לעבודתו שזה תכלית המצוה, על תפילין כאלו נאמר 'ויראו ממך' ".

והוסיף הרב שאולי זה הטעם שהתפילין נכתבים על הקלף שהוא לצד הבשר בניגוד לדוכסוסטוס שלצד השערות (מנחות ל"ב) להורות שהעיקר הוא להחדיר את קדושת התפילין לפנימיות.

סיפר ד"ר צבי דיסטניק רופא עינים, שמקורב לגדולי ישראל ורבים מתושבי בני ברק מטופלים במרפאתו, נולד בדרום אפריקה וגדל בה עד שעלה לארץ, הוא ורעייתו השאירו שם משפחה עניפה המתחזקת לאחרונה בקבלת עול תורה ומצוות.

לפתע החלו לפקוד את רעייתו חלומות מוזרים מאוד מספר ד"ר דיסטניק ניסתי להרגיעה בנוסח חלומות שווא ידברון, אבל החלומות המשיכו והמשיכו והדבר היה לפלא, בני הזוג החליטו להמתין עד שבלילה אחד התעוררה האשה מתוך פחד ובהלה ואמרה לבעלה שהפעם אי אפשר כבר לעבור על הדברים לסדר היום, בחלומה נראה אסון חמור וכבד המתרחש בדרום אפריקה, והאשה זכרה את כל הפרטים ופרטי הפרטים, גם לאחר שהתעוררה עדיין פיעם החלום בקירבה ואף פרט לא נישכח. מיד בבוקר המחרת ניכנס ד"ר דיסטניק אל אחד הרבנים כדי להיוועץ מה לעשות, הרב שמע את הדברים, וכיון שממש באותו רגע חלץ את התפילין, ביקש מהרופא להחזיק אותם ולומר פרקי תהילים וכן את הנוסח המודפס בסוף תפילת מוסף של שלש רגלים "ריבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך..." יצויין, שהתפילין לא היו של אותו רב, אלא של אחד מגאוני עולם זכרו יגן עלינו, ובאותו יום שהו במקרה בבית הרב ההוא, והנה בלילות הבאים פסקו החלומות, היה זה רק תחילתו של הסיפור. שלושה ימים לאחר מכן מתקשר מדרום אפריקה גיסו של ד"ר דיסטניק ומספר לו על מעשה ניסים שהיה לו, הגיס הידוע כאחד הקבלנים המומחים ביוהנסבורג, היה עסוק בימים ההם בהקמתו של מקווה טהרה לקהילת המרש"א. המקווה ניבנה כמובן על פי כל ההקפדות והחומרות כשהמרא דאתרא, הרב מנחם כץ, שהיה יד ימינו של הגר"א פייפיר זצ"ל בהנהגת הקהילה, משגיח על כל הליכי הבניה. באותו בוקר, כשהקבלן היה כבר בתוך אתר הבניה, יחד עם כמה מפועליו, חדרו למקום שודדים מזויינים ובאקדחים שלופים ביקשו למסור לידיהם את כל הכסף הנמצא באתר, מי שיודע כיצד מתנהלים החיים בדרום אפריקה בשנים האחרונות אומר ד"ר צבי דיסטניק, יודע גם שהשודדים לא ממתינים עד שקרבנם יוציא את הכסף, כמי שחיי אדם נחשבים אצלם כהפקר גמור, רח"ל, הם הורגים אותו במקום ואח"כ גוזלים את כספו. זו תמונת המצב בכל מקרה של שוד. הפעם לא לחצו השודדים על ההדק, הם אמנם נטלו עימם את רכבו החדש של הקבלן אותו רכש רק יומיים לפני כן, עם המזומנים שהיו בתוכו, אבל לאחר מכן ברחו כלעומת שבאו, חייו של בעל הבית ניתנו לו לשלל. כשנישאל הגיס על ידי ד"ר דיסטניק באיזו שעה התרחש כל הסיפור, השיב הגיס שהארוע היה בשעה שמונה בבוקר, ובדיוק באותה השעה היה הד"ר אצל הרב.

סיפר הגאון הרב זילברשטיין שליט"א הגיע אלי אברך ורוחו נסערת בצורה כזו שלא היה באפשרותי להרגיעו, רק לאחר כמה דקות הצלחתי בקושי להוציא ממנו כמה מילים והתברר שכאשר מסר את זוג התפילין שלו לבדיקה, מצא המגיה חסרון של אות באחת הפרשיות, וממילא נודע לו זה עתה שמיום הכנסו למצוות לא הניח תפילין. האברך בכה ובכה ואי אפשר היה בשום אופן להרגיעו, הוא שאל כיצד אפשר בכל זאת לתקן את העוון הנורא, והבטחתי לו שכאשר אעלה לחמי מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, אשאלהו על כך. בנתיים אמרתי לו שישכנע את העולים החדשים שהגיעו מרוסיה שיניחו תפילין ואז תהיה לו כפרה בכך שבזכותו קיימו יהודים אחרים את המצוה "אם תזכה לשכנע ולו יהודי אחד להניח תפילין, הרי יש סיכויים שבמשך השנים הבאות הוא יקיים בזכותך את המצווה אלפי פעמים, וגם בניו ובני בניו יעשו זאת, והכל יהיה בזכותך, והרי לך כפרה על השנים שלא הנחת תפילין" אמרתי לו. אך כשעליתי למורי – חמי שליט"א אמר לי עצה אחרת, אם רוצה האברך לכפר על הפגם בתפילין שלו, שישתדל לרכוש תפילין לפי כל ההדורים האפשריים, שילמד ויעסוק בשיטות הראשונים והאחרונים כמו הדיו, הקלף וכדו' שילבן את כל השיטות, שיעשה עסק מהלכות תפילין ואז יכופר לו.

הבאנו קצת דרשות וטעמים ממקצת ההלכות המובאות בספר, וכן דברי חיזוק לקנות תפילין כהלכתן שלא ימצא בם ח"ו פסול וע"כ חובה על כל אדם ואדם אפילו שאינו סופר ללמוד הלכות סת"ם ולא רק על הסופר מוטלת החובה ללמוד הלכות סת"ם אלא כל אדם חייב ללמוד הלכות אלו, כדי שידע אם פרשיותיו נכתבו כדין ועל מה להקפיד ומה לבקש מהסופר, כמו שכתב בספר יריעות שלמה פ"ד ה' י"ז ושם בהערה 32 העתיק את דברי החפץ חיים זצ"ל בספרו שם עולם (פ"ז) ששם מבואר במה יקבע אדם את עיקר לימודו וז"ל "אחרי שידוע שתכלית הלמוד היא כדי שיבוא לידי מעשה, אם כן אם לא ילמד אותן הלכות, לעולם לא יבוא לידי מעשה ועלול האדם להכשל בכל עת בביטול מצוות התורה ע"י סיבה זו, וביותר בעניני הפרשיות אם הן נכתבות כדין, ובאמת ראוי לכל ירא שמים שיידע בעצמו, דיני תמונת האותיות וישגיח על פרשיותיו אם נכתבו כדין עכ"ל עי"ש.

ע"כ התחזקנו ועשינו חיבור בענין זה בלשון קלה וברורה ומקורות בקצרה לכל דין ודין עם סיכומים מגדולי האחרונים ושו"ת חזרה בדיני סת"ם לכל מי שחפץ.

[הדרשות והסיפורים מעותקים מספר "הבית היהודי" ח"א וספר "דורון דרשה" ו"טובך יביעו" ח"ב].

תוכן העניינים

ספר קול אליהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה