שאלות ותשובות חזרה
הקדמה לשו"ת חזרה
שים לב: כשמצויין בסוגריים עגולות "מוסכם באחרונים" או "יש דיון באחרונים" או ש"האחרונים חלקו" הכוונה לאותם האחרונים המוזכרים בספר.
ופירוש "מוסכם באחרונים": שכולם מסכימים למשנ"ב בזה (וזה לא מחייב שכל האחרונים דיברו בזה אלא הכוונה שלא ראינו בשאר האחרונים שחלקו על זה).
ופירוש "יש דיון באחרונים": היינו שחלק סוברים כך וחלק כך (ולא מחייב שזה על כל התשובה שלפעמים זה על חלק מהתשובה).
ופירוש "ובאחרונים חלקו": היינו או כולם חלקו על המשנ"ב בזה, או שמקצתם חלקו והשאר לא דיברו בזה.
[ואם באחרונים לא ראיתי שדיברו בזה (עד כמה שחפשנו בספריהם כמובן) לא ציינו דבר].
והרוצה לראות את דעות האחרונים יעיין בספר לפי הציונים של המשנ"ב והביה"ל שציינו בסוגריים.
כשכתבנו בסוגריים "עיין בספר" הכוונה להערות שכתבנו לעיל בדברי המשנ"ב. כשדברי המשנ"ב לא מובאים ג"כ בביאור הלכה, ציינו רק הס"ק והכוונה למשנ"ב. סדר השו"ת מרן, רמ"א, משנ"ב, וביה"ל על כל סעיף וסעיף.
נ.ב. ודאי שאין לפסוק מתוך שו"ת זה עד שיראו את הדברים בפנים במקורם. [והמעיין ורואה שטעינו ח"ו ידון אותנו לכף זכות וישתדל להודיענו ומה' ישא ברכה שכל זה עשינו להקל על הלומדים].
סעיף א'
1. מה הם ארבע פרשיות שבתפילין ?
תשובה : "קדש" "והיה כי יביאך" "שמע" "והיה אם שמע" [מרן ומקורו במנחות ל"ד ע"ב].
2. מהוא סדר כתיבתם? ומה הדין אם שינה ?
תשובה : כסדר שכתובים בתורה (וכסדר שכתבנו בתשובה מס' 1), ואם שינה פסול. [רמ"א].
3. באיזה ענין עוסק הרמ"א שכתב "וצריך לכתבם כסדר וכו'" האם קדימת הזמן או קדימת המקום ?
תשובה : קדימת הזמן. [ביה"ל ד"ה וצריך].
4. איך צריך לכתוב ד' של "אחד" ? ואיך נוהגים ?
תשובה : כל כך גדולה כד' דלתי"ן קטנים. ונוהגים לכתוב את הד' גדולה רק משאר דלתי"ן שבאותו הכתב. [ס"ק א' (מוסכם באחרונים)].
5. האם יש חילוק בין תש"י לתש"ר לענין סדר כתיבתם ?
תשובה : אין הבדל. [ס"ק ב' (מוסכם באחרונים)].
6. מה המקור שצריך לכתבם כסדר ?
תשובה : שכתוב "והיו הדברים" בהוייתן יהו [ס"ק ג' (מובא באחרונים)].
7. אם החסיר אות אחת האם יש תקנה להשלים אח"כ ?
תשובה : אין תקנה להשלימה, מכ"ש שאם שינה בסדר הפרשיות פסול כ"ש אם החסיר אות אחת ועי"ז שינה בסדר האותיות. [ס"ק ג'].
8. שינה מסדר הפרשיות פסול, האם יכול לצרף פרשיות מתפילין שודאי לו שנכתבו קודם ומה הדין בספק אם נכתבו קודם ?
תשובה : אם ודאי יכול לצרף ואם ספק לא, שספק תורה להחמיר. [ס"ק ד' (יש דיון באחרונים)].
9. אם בעת הכתיבה היה כסדרן, ונפסלה הפרשה הקודמת האם אפשר לצרף לשאר, מפרשיות אחרות שנכתבו קודם ?
תשובה : כן. [שם].
10. מה שיטת הט"ז בענין סדר פרשיות שמע ווהיה אם שמע, והאם אפשר לצרף שיטתו לספק ספקא?
תשובה : שיטת הט"ז שאין סדר בפרשיות "שמע" ו"והיה אם שמע" דאינם סמוכות בתורה, ובפמ"ג כתב שאין לצרף שיטתו לס"ס [ביה"ל ד"ה כסדר ושער הציון ס"ק ג' (יש דיון באחרונים לענין לצרפו לס"ס)].
11. מה כותבים קודם תש"י או תש"ר ? וכיצד נוהגים ?
תשובה : דעת הרמ"א שתש"י קודם, ובמשנ"ב הביא מחלוקת בזה, וסיים שהמנהג כהרמ"א.[רמ"א, משנ"ב ס"ק ה' (יש דיון באחרונים)].
12. מה הדין אם שינה וכתב תש"ר קודם תש"י או להפך (לכ"א לשיטתו) ?
תשובה : בדיעבד אין קפידא לכו"ע. [ס"ק ה' (מוסכם באחרונים)].
13. האם יש ענין לכתוב תש"י או תש"ר רצופים ?
תשובה : כן. [ס"ק ה' (מוסכם באחרונים, אך עיין בספר, מה שכתבו על זה בלשכת הסופר ובקול יעקב ובהלכה ברורה בשם המלאכ"ש)].
סעיף ב'
14. על כמה קלפים נכתב של ראש ועל כמה של יד ? ומה הדין בדיעבד ?
תשובה : תש"ר בארבעה קלפים ותש"י בקלף אחד, ובדיעבד אם שינה כשר. [מרן ומקורו במנחות ל"ד ע"ב, משנ"ב ס"ק ו' (מוסכם באחרונים)].
15. מנין נלמד הדין הנ"ל ?
תשובה : מזה שכתוב "והיה לאות על ידך" משמע אות אחת דהיינו בית אחד בחוץ, וכך צריך להיות ג"כ אות אחת מבפנים, ובתש"ר שיש ד' בתים בחוץ כך צריך להיות בפנים. [ס"ק ו' (מוסכם באחרונים)].
16. האם בתש"י צריך להיות כל פרשה בעמ' אחר או לא ?
תשובה : כן, צריך להיות כל פרשה בעמ' אחר דווקא. [ס"ק ו' (מוסכם באחרונים)].
סעיף ג'
17. באיזה צבע דיו יכתבם ? וממה עשוי לדעת מרן ? (עיין לקמן שאלה 23)
תשובה : בדיו שחור, בין שיש בו מי עפצים ובין שאין בו. [מרן ומקורו שבת ק"ג ע"ב ורמב"ם ועוד].
18. ממה עשוי הדיו לדעת הרמ"א ?
תשובה : לכתחלה יחמיר לכתוב בדיו העשוי מעשן עצים או שמנים שרויים במי עפצים בלי קומא וקנקנתום. [רמ"א ומקורו במהרי"ל, משנ"ב ס"ק ח' (מובא באחרונים)].
19. מדוע הרמ"א מצריך לעשותו כך ? והאם זה לעיכובא ?
תשובה : כיון שלכתחלה בעינן כתב שיכול להמחק וע"י קומא או קנקנתום אינו נמחק, וכל זה למצוה מן המובחר בלבד. [ס"ק ח' (מוסכם באחרונים)].
20. ממה נוהגים כיום לעשות את הדיו ?
תשובה : ע"י תערובת מי עפצים קומא וקנקנתום. [ס"ק ח' (יש דיון באחרונים)].
21. מדוע לא כותבים כיום מדיו העשוי מעשן עצים ושמנים ?
תשובה : כיון שהוא מתקלקל ונמחק בנקל. [ס"ק ח'].
22. דיו העשוי ממי עפצים בלבד או קנקנתום בלבד מה דינו ?
תשובה : פסול אפילו בדיעבד. [ס"ק ח' (עיין בספר מה שכתב בביאור הסופר בדעת הרמב"ם בזה)].
23. איך הסביר בביה"ל את שיטת מרן בעשיית הדיו ?
תשובה : שמרן סתם ולא פירש ממה לעשותו כיון שאפילו מקנקנתום ומי עפצים או גומא ומי עפצים כשר. [ביה"ל ד"ה בין שיש].
24. איך הסביר בביה"ל את שיטת הרמ"א בעשית הדיו ?
תשובה : שני הסברים. א. שהרמ"א מוסיף על מרן שלכתחלה לא יעשהו מעורב בקנקנתום או גומא. ב. שמהב"י משמע שסתם דיו כל שהוא שחור כשר ולזה מוסיף ברמ"א לעשותו לכתחלה דוקא מן העץ. [ביה"ל ד"ה בין שיש (עיין בספר מה שהעיר בביאור הסופר על הפירוש השני)].
25. סכם את שיטות האחרונים בעשית הדיו ?
תשובה : לדעת מרן יעשהו ממי עפצים וקנקנתום ולא צריך גומא, ובפמ"ג מסתפק אם דוקא ע"י שניהם יחד, ולגר"א פסול באחד מהם וה"ה דיעשהו ממי עפצים וגומא, ובבהי"ל מסתפק לדעת הגר"א בגומא וקנקנתום יחד בלי מי עפצים או עשן עצים, והגאון מהר"מ בנעט מחמיר בזה לכתחלה, ובקנקנתום לבד או גומא לבד פוסל כהגר"א ובתשובת משכנות יעקב מחמיר אפילו במי עפצים וקנקנתום יחד בלי תערובת גומא. [ביה"ל ד"ה בין שלא].
26. מה העלה להלכה בביה"ל, לאחר שסיכם השיטות הנ"ל ?
תשובה : שאף שבדיעבד אין לפסול במי עפצים וקנקנתום יחד, עכ"פ לכתחלה יזהר שאם עושה ממי עפצים וקנקנתום לא יעשה בלתי גומא, וכן במי עפצים וגומא שפיר דמי. [ביה"ל ד"ה בין שלא (מובא באחרונים)].
27. האם צריך לבשל את הדיו ?
תשובה : כן, דהכי עדיף טפי. [ס"ק ח' וביה"ל ד"ה בין שלא (מוסכם באחרונים)].
28. מה הדין בדיו שנעשה מסתם יינם ?
תשובה : מותר לכתוב בו. [ס"ק ח' (יש דיון באחרונים)].
29. האם צריך לעשות הדיו לשמה ?
תשובה : אין צריך. [ס"ק ח' (יש דיון באחרונים)].
30. מה הדין בדיו שמראהו דומה לכחול ?
תשובה : יש להחמיר ולפסול. [ביה"ל ד"ה יכתבם (מוסכם באחרונים)].
31. מה דין דיו שמראהו דומה לכחול וטבעו להיות נשחר אחר הכתיבה ?
תשובה : יש לעיין בזה טובא אי כשר בדיעבד. [ביה"ל ד"ה יכתבם].
32. מה הדין בדיו שאינו שחור לגמרי אלא שחור כעורב ?
תשובה : בביה"ל ישנם שני תירוצים לפי תירוץ א' משמע שפוסל ולפי תירוץ ב' משמע שמכשיר. [ביה"ל ד"ה יכתבם].
33. כתב אות אחת בשאר מיני צבעונים או זהב מה הדין ?
תשובה : פסול. [מרן ומקורו מהרמב"ם].
34. מה הדין אם כתב מקצת האות כגון קוצו של יו"ד בשאר מיני ציבעונים ?
תשובה : ג"כ פסול. [ס"ק ט' (מוסכם באחרונים)].
35. מה פירוש "שאר מיני צבעונים" ?
תשובה : שאינם שחור כגון אדום וירוק וכיוצא בהם. [ס"ק י' (מוסכם באחרונים)].
36. אם זרק עפרות זהב על האותיות מה יעשה ?
תשובה : מעביר הזהב וכשר. [מרן ומקורו בנימוק"י].
37. מדוע אין בהעברת הזהב משום שלא כסדרן ?
תשובה : כיון שאין כותב כ"א מעביר ונשאר הכתב התחתון ממילא. [ס"ק י"א (מוסכם באחרונים)].
38. זרק עפרות זהב על אותיות השם מה הדין ?
תשובה : אין תקנה כי אסור להעביר הזהב משום דהוי כמוחק השם. [מרן ומקורו בנימוק"י].
39. אם כתב אות ראשון בשאר מיני צבעונים או כולו כך ורוצה לעבור בדיו מה
הדין ?
תשובה : הפמ"ג נשאר בצ"ע ובחת"ס פוסל מספק ובא"ר דייק ממרן לפסול וכן הסכים בביה"ל. [ד"ה הרי אלו (מוסכם באחרונים)].
40. כתב בדיו ועליו בצבע האם שייך תקנתא דמעביר הצבע כמו בזהב ?
תשובה : בזה לא שייך תקנתא דמעביר. [ביה"ל ד"ה עפרות (מוסכם באחרונים)].
41. כתב בדיו ועליו בצבע ורוצה לעבור שוב בדיו ?
תשובה : להע"ת והא"ר לא מועיל והפמ"ג דחה ראיתם ובביה"ל סיים ויש לעיין אם יש בזה אפילו ספק פסול. [ד"ה עפרות (יש דיון באחרונים)].
42. האם בהעברת הזהב מהרבה אותיות יש משום מנומר ?
תשובה : הפרישה והל"ח סוברים שיש בזה חשש מנומר ולהא"ר והברכ"י והבנ"י אין חשש וכן הסכים בביה"ל. [ד"ה מעביר (מוסכם באחרונים)].
43. אם גורד הרבה אותיות בכמה דפים האם יש בזה חשש מנומר ?
תשובה : כן. [ביה"ל ד"ה מעביר (יש דיון באחרונים)].
44. האם בזה שמעביר הזהב משם השם הוי כמוחק ממש ?
תשובה : לא, כיון שנשאר הכתב התחתון. [ביה"ל ד"ה כמוחק].
45. שם שנכתב שלא לשמה האם מותר למוחקו ?
תשובה : דייק בביה"ל מהשו"ע שאסור למוחקו ודלא כהש"ך [ביה"ל ד"ה כמוחק (עיין בסוף הספר בקונטרס ליקוטי אליהו סי' י"א תשובה 16)].
סעיף ד'
46. מדוע צריך ליזהר שלא תדבק שום אות לחברתה ?
תשובה : כיון שכל אות צריכה להיות מוקפת גויל. [מרן ומקורו במנחות כ"ט ע"א ול"ד ע"א].
47. אם האות גדולה ונדבקה בסופה ואם נגרר מה שנדבק , תשאר צורת האות, האם כשר כמות שהוא ?
תשובה : יש מכשירין ויש פוסלין, והסכימו האחרונים להחמיר ויגרור מקום הדבק. [ס"ק י"ב (מוסכם באחרונים)].
48. במקרה הנ"ל מה הדין בתו"מ ?
תשובה : מועיל לגרד מקום הדבק אף בתו"מ הואיל ולא נשתנה צורת האות. [ס"ק י"ב (מוסכם באחרונים)].
49. האם האות האחרונה מהשיטה גם צריכה להיות מוקפת גויל ?
תשובה : כן, ולעיכובא אף בדיעבד. [ס"ק י"ג].
50. מה הדין אם חסר הקפת גויל רק לקוצה של יו"ד ?
תשובה : ג"כ פסול. [ס"ק י"ג].
51. אם תג אחד דבוק לחברו באות עצמו מה הדין ?
תשובה : הרמ"ע פסל ומהני תיקון אף בתו"מ. [ביה"ל ד"ה צריך שלא (מוסכם באחרונים)].
52. אם גופי האותיות ניכרות ורק התג של אות אחת נוגע בתג שבאות שאצלה או מתיבה לתיבה, מה הדין ?
תשובה : המאירי מיקל בדיעבד אף בלא גרירה והמ"א והפר"ח מחמירים והא"ר מחמיר בזה בשאפשר ומסיק בביה"ל דלכתחלה יחמיר ויגרור ומועיל אף בתו"מ. [ביה"ל ד"ה צריך שלא (מוסכם באחרונים)].
53. אנו עוסקים כאן בהלכות תפילין מדוע כתוב לשון "הקפת גויל" הרי לא כותבים תפילין על גויל ?
תשובה : לשון "גויל" לאו דוקא אלא היות ובס"ת שייך לשון זה נכתב ג"כ לשון זה. [ביה"ל ד"ה כל].
54. מה פירוש "יכתוב כתיבה תמה" ?
תשובה : שלא יכתוב ביתי"ן כפי"ן כפי"ן ביתי"ן זיני"ן נוני"ן נוני"ן זיני"ן וכיוצא בזה. [ס"ק י"ד].
55. מה פירוש "שלא יחסר קוצו של יו"ד" ?
תשובה : קוצו השמאלי של היו"ד וכ"ש רגל ימין. [ס"ק ט"ו].
56. איזה אותיות צריכות תיוג ? ומה הדין בדיעבד שלא תייגם ?
תשובה : אותיות שעטנ"ז ג"ץ, ובדיעבד כשר לרוב הפוסקים. [ס"ק ט"ז (נכתוב בזה לקמן סי' ל"ו)].
57. מדוע צריך לכתחלה לכתוב כתיבה גסה קצת ?
תשובה : שלא יהיו נמחקין במהרה וכן משום "זה אלי ואנוהו". [רמ"א ומקורו במרדכי].
58. האם מצוה ליפות התפילין מבפנים ומבחוץ ?
תשובה : כן. [רמ"א ומקורו במרדכי].
סעיף ה'
59. באיזה יד צריך לכתוב ? ומה הטעם ? ומה הדין בדיעבד ?
תשובה : ביד ימין, כי אין דרך כתיבה בשמאל, ובדיעבד שכתב בשמאל וא"א למצוא אחרים יניחם בלא ברכה. [מרן במנחות בקומץ ל"ז ע"א ובתרומה (ועיין במקור הדין בספר) משנ"ב ס"ק י"ז (מוסכם באחרונים)].
60. אם רוצה לעשות תיקון בענין הכתיבה באיזה יד יתקן ?
תשובה : ביד ימין ואם עשה בשמאל פסול וכנ"ל בדין כתיבה בשמאל. [ס"ק י"ז (מוסכם באחרונים)].
61. מה הדין אם הפריד נגיעות שבאותיות ביד שמאל ?
תשובה : כשר בדיעבד. [ס"ק י"ז (מוסכם באחרונים)].
62. אם שולט בשתי ידיו באיזה יד יכתוב ? ומה הדין בדיעבד ?
תשובה : ביד ימין, ואם שינה וכתב בשמאל כשר. [מרן, ומקורו במנחות ל"ז ע"א, משנ"ב ס"ק י"ח (יש דיון באחרונים)].
63. סופר שכותב בימין וכל מלאכתו בשמאל או להיפך מה דינו ?
תשובה : כתב בפמ"ג שנכון לכתחלה שלא לקבלו לסופר, ובדיעבד אין לאסור. [ס"ק י"ח (יש דיון באחרונים)].
64. באיזה יד כותב איטר יד ? ומה הדין בדיעבד ?
תשובה : שמאל דידיה הוי ימין, ואם כתב בימינו פסול כמו בשמאל דעלמא אם אפשר למצוא אחרים. [מרן ומקורו בתרומה ועוד. משנ"ב ס"ק י"ט (מוסכם באחרונים) ולענין אם לקנות מאיטר יד עיין בספר].
65. סופר שתפס קולמוס בשפתיו או ברגלו וכתב בו מה הדין ?
תשובה : פסול, ולדעת המ"א אפילו אם א"א למצוא אחרים, ולמשנת אברהם ועוד דוקא אם אפשר למצוא אחרים אך אם אי אפשר למצוא יניחם בלא ברכה. [ס"ק י"ט (יש דיון באחרונים)].
סעיף ו'
66. היכן צריך לשרטט בתפילין לדעת מרן, ומה הטעם ?
תשובה : שיטה עליונה בלבד, והטעם כי בתפילין אין הלמ"מ לשרטט, ושיטה עליונה משרטט כי אסור לכתוב ג' תיבות מפסוק ללא שרטוט. [מרן ומקורו בקומץ ל"ב ע"ב ובתוס' ועוד, משנ"ב ס"ק כ'].
67. האם רשאי לשרטט כל השורות כדי לכתוב יותר יפה ?
תשובה : הרשות בידו. [ס"ק כ' (יש דיון באחרונים)].
68. מה הדין אם לא שירטט כלל (לפי מה שכתב מרן שצריך לשרטט) ?
תשובה : לר"ת פסול ולהשו"ע אין ראיה לפסול בדיעבד. [ביה"ל ד"ה אין צריך (יש דיון באחרונים)].
69. היכן צריך לשרטט לדעת הרמ"א ?
תשובה : למעלה ולמטה ומן הצדדים וכך נוהגים. [רמ"א ומקורו במרדכי ועוד].
70. מה הדין אם לא שירטט לפי המנהג שכתב ברמ"א ?
תשובה : לר"ת פסול ולרמ"א אין ראיה לפסול בדיעבד. [ביה"ל ד"ה אין צריך (יש דיון באחרונים)].
71. מה הדין אם שירטט כל השורות ולא שירטט מן הצדדים לרמ"א?
תשובה : יש להקל בדיעבד ואפילו במזוזה. [ביה"ל ד"ה וי"א (מוסכם באחרונים)].
72. אם אינו יודע לכתוב ללא שרטוט מה יעשה ? ומה הטעם ?