אור ברסלב
ספר קול אליהו קונטרס ליקוטי אליהו - בעניני "קדושת השם" › הערות חשובות לסופרים מלוקט מספר "יריעות שלמה" פרק ד' של הרה"ג שלמה מועלם שליט"א

ספר קול אליהו

קונטרס ליקוטי אליהו - בעניני "קדושת השם" · הערות חשובות לסופרים מלוקט מספר "יריעות שלמה" פרק ד' של הרה"ג שלמה מועלם שליט"א

סימן יב

[מקורות להלכות עיין בספר יריעות שלמה פרק ד']

(תודתי נתונה לרב שליט"א שנתן לי הרשות להעתיק הערות חשובות אלו מספרו)

א. כותבי סת"ם צריכים להיות בקיאים בהלכות סת"ם ובדקדוקי חסרות ויתרות, שאם התפילין פסולות ח"ו, מלבד עוון גזל החמור, המניחן מברך ברכה לבטלה בכל יום וגם שרוי בלא מצות תפילין, ונמצא עונש הסופר מרובה, לכן המתעסק בכתיבתן ובתיקונן צריך להיות ירא וחרד לדבר ה'. וסופר שכותב תפילין טובות וכשרות כפי יכולתו שכרו כפול ומכופל וניצול מדינה של גהינום, וכמו שגילה המגיד למרן על אביו של המהרח"ו שחצי העולם עומד בזכות התפילין הכשרות שכותב. [יריעות שלמה ד'-י"ב].

ב. סופר שכותב את האותיות כהלכתן והוא ירא שמים, אע"פ שאין כתיבתו יפה כמו סופר אחר שאינו מוחזק כל כך ביראת שמים, חשובה כתיבתו של הירא שמים יותר, ועל כיוצא בזה נאמר "האדם יראה לעינים, וה' יראה ללבב" [שם-י"ג].

ג. כתיבת סת"ם מחייבת ריכוז תמידי, היות וצריך הסופר לקדש את הכתיבה, וכן בכל פעם שמגיע לשם משמות הקדושים צריך לקדשו ולכן כשבא לנמנם לא יכתוב שאינו כותב אז בכוונה. ומכאן יש להעיר לסופרים השומעים שירים ומנגינות או דברי תורה בשעת הכתיבה, ויש למחות בידם, וכ"ש ששומע חדשות ברדיו שאז ודאי מסיח דעתו לדברי הבאי. [שם-י"ד].

ד. מלאכת הסופר כרוכה בנסיונות לא קלים, סיבות רבות עלולות לפסול את הסת"ם, חלק גדול מפסולים אלו אינו ניכר לאחר הכתיבה, (כגון שלא כסדרן, חק תוכות, לשמה), איש מלבד הסופר אינו יודע להם ואינו יכול לבודקם, כל סופר עלול להקלע למצב שבו עליו לפסול פרשיות או מזוזות לאחר שהוא עמל עליהם שעות ארוכות, ורק מי שהוא ירא שמים, בכוחו לעמוד בנסיונות התדירים. זאת ועוד, לא תמיד הפסולים בולטים וברורים גם לסופר עצמו, ולעיתים קרובות אף דרושה תשומת לב רבה כדי להבחין בפסול, ומי שאינו ירא שמים בתכלית עלול להחליט על פי דמיונו "שאין זו שאלה" וכדומה, ולמעשה האות פסולה. ולכן על כל ספק ישאל חכם, שמלבד הספק בדין יש לו נגיעה בדבר, וברוב פעמים דעתו נוטה להכשיר, מה שאין כן החכם שאין לו נגיעה בזה, ובפרט כאשר תהיה שאלה בשמות הקדושים אל יעשה דבר עד שישאל חכם. [שם סעיף ט"ו].

ה. הסופר צריך להיות גדול דוקא, דהיינו שהוא בן י"ג שנה והביא שתי שערות, ואין לסמוך על החזקה שהביא אלא צריך לבודקו, ונכון שלא יכתוב עד שימלאו לו ח"י שנה שאז הוא בר דעת ויודע להיזהר. וכן ראוי לסופר להיות נשוי אשה, כדי שלא יבוא לידי הרהור עבירה. [שם סעיף ט"ז].

ו. המלמד את הסופרים הלכות סת"ם ומלאכת הכתיבה, צריך לבדוק את התלמיד קודם קבלתו אם הוא ירא שמים ובר דעת, ואם יודע שאין בו יראת שמים לא ילמדהו, ולא יתן עיניו בצרור הכסף, וגם לא יקבלהו בתורת רחמנות, ויתקיים בו הפסוק "וצדקתו עומדת לעד" זה המזכה רבים, כגון המלמד ליראי השם תקון תפילין לתקן לאחרים. [שם סעיף י"ח].

ז. לא יכתוב סת"ם עד שיהא בקי בהלכה ובאומנות הכתיבה ויבחן ויקבל כתב סמיכה המעיד על כך, ועל כן מצוה על מי שמלמד לסופרים את מלאכת הכתיבה להתנות אתם שמלמדם בתנאי שלא יכתבו סת"ם בלא כתב סמיכה. וכן מגיה לא יבדוק סת"ם עד שיבחן ויקבל כתב סמיכה. [שם סעיף י"ט].

ח. אחר שלמד לכתוב האותיות היטב, יכתוב מגילה שאין בה שמות הקדושים ואח"כ מזוזות תפילין וס"ת. [שם סעיף כ'].

ט. יכתוב כתיבה תמה שלא יחסר אפילו קוצו של יו"ד, ולכתחלה יכתוב כתיבה גסה קצת שלא תהיינה האותיות נמחקות מהרה, וכן מצוה ליפותן. ולא יכתוב תיבה אחת גדולה ואחת קטנה, ולא יעזוב האות עד שיעמידנה על תמונתה כראוי. וכמו כן ישתדל בכל עת לשפר את כתב ידו ולקבל הערות מאחרים. [שם סעיף כ"א].

י. הסופר יכתוב בטהרה שיטבול מטומאת קרי, ונאה לו הטבילה התמידית, ויקדש פיהו מכל אלה וקללה, ותהיה לשונו נקיה, וקודם שיתחיל לכתוב יתודה על מה שעבר, ובעודו כותב לא יגע במקום מכוסה, ואם נגע יטול מיד, ולא ישיח שיחת חולין ויהיה לו מקום מיוחד שלא יכנס שם לא גוי וגויה ואפילו אשה וגם שלא יטרידוהו ילדיו בעת הכתיבה. [שם סעיף כ"ב].

יא. לפני שיתחיל לכתוב יתפלל ויאמר: יהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי שתשרה שכינתך במעשה ידי, ותצליחני בכתיבתי זאת שאני כותב תפילין (ספר תורה / מזוזה / מגילה) אלו לשם קדושת תפילין (ספר תורה / מזוזה / מגילה) שצויתנו ה' אלוקינו, ותצילני מטעות הכתיבה ומטעות הכוונה, אמן כן יהי רצון, ויהי נועם וגו'. ואח"כ יאמר "אנא בכח" בכוונה גדולה. [שם סעיף כ"ג].

יב. כשנפסלה פרשה או מזוזה יחתוך במקום אחד בין השיטין באופן שיהיה ניכר שהיא פסולה ולא יוכלו ליטלה רמאים ולמוכרה. [שם כ"ה].

יג. אם נמצאו בפרשיות אותיות שנאמר עליהם בפוסקים "כשר בדיעבד" לא לעיכובא נאמר אלא למצוה, ומותר להניחן לכתחלה בבתים ולמוכרן כך, אלא שסתם קונה המדקדק במצוות רוצה שיהיו התפילין כתובות לכל הדיעות לכתחלה, ועל כן חייב הסופר להודיע לקונה, ואם לאו, יש חשש מקח טעות. וכ"ש אם הקונה אמר שברצונו להשיג תפילין או מזוזות "מהודרות" שחייב להודיעו. והוא הדין אם מביאים לו תפילין לבדוק ומוצא בהם דברים של דיעבד שצריך להודיעו [ועיין בהערות של ספר יריעות שלמה פרק ד' סעיף כ"ו הערות 50-51-52].

יד. סופר שקיבל תפילין או מזוזות לעשות בהם תיקונים ובעת התיקון נפסלו, כגון שנפלה עליהם טיפת דיו מהקולמוס, אם הוא מומחה ותקנן בחינם פטור מלשלם דמי התפילין או המזוזות, ואם עשה בשכר חייב. במה דברים אמורים בשלא התנה אבל אם התנה שהוא מתקנן "בלא אחריות" ונפסלו בעת התיקון הרי הוא פטור מלשלם שהכל לפי תנאו. ומ"מ הסופר מפסיד את שכרו המגיע לו עבור התיקון. [שם סעיף כ"ח].

טו. אין הסופר רשאי להשאיר דבר שאינו מתוקן על סמך תיקון המגיה, כי שגיאות מי יבין, ולפעמים יש טעות שאין מוצאין אותה הרבה מגיהים ולבסוף כשנמצאת רואים שנעשתה מתחילת הכתיבה. [שם סעיף ל'].

טז. צריך לדקדק שיהיה הקולמוס נאה וכותבים בקולמוס של קנה או בשל נוצה ועתה נוהגים הסופרים לכתוב בקולמוס של נוצה. [שם סעיף ל"א].

יז. קולמוס שכתב בו סת"ם לא ישתמש בו תשמיש מגונה, ויזהר שלא יפול על הקרקע. ואם התקלקל או נשבר יגנוז אותו, ואם נשבר בצד שלא כתב בו אין צריך לגנוז את השבר ההוא. ולא יכתוב דברי חול בקולמוס שכותב בו סת"ם אלא יהיה לו קולמוס אחר לדברי חול. [שם סעיף ל"ה].

יח. לענין זמני הכתיבה בהרחבה עיין בספר יריעות שלמה שם, מסעיף ל"ו עד מ"ט שכתבם בטוב טעם.

יט. מעיקר הדין אין חובה לבדוק את הסת"ם במחשב הבודק את כשרות הסת"ם, ומ"מ נכון והגון מאוד לעשות כן, אבל אין לסמוך על בדיקת המחשב במקום הבדיקה על ידי סופר מומחה כנהוג. וכן בדיקת המחשב נועדה לגילוי טעויות של חסרות ויתרות, ואין להשתמש בו לגילוי דיבוקים, פיסוקים וכשרות האותיות. [שם פרק ט"ז סעיף ב'-ג'].

כ. הבודק אינו פוסק הלכתי, בעניני צורת האותיות מצויים ספיקות רבים שדינם אינו מפורש בספרי הלכה, ועל הבודק לפנות בכל מקרה שהוא מסופק בו לרב הבקי בהלכות סת"ם ובמשך הזמן עם הנסיון שרכש ושמוש תלמידי חכמים מתמעטים ספיקותיו של הבודק והוא יודע להבחין בבירור מתי כשר ומתי פסול ומתי צריך לשאול חכם ומתי לשאול תינוק. [שם סעיף ד' ועיין שם בהערה 5 באורך].

סוף הספר

תוכן העניינים

ספר קול אליהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה