אור ברסלב
ספר קול אליהו סימן לב › סעיף ל"ג

ספר קול אליהו

סימן לב · סעיף ל"ג

סעיף ל"ב

שלחן ערוך

יעשה השורות שוות שלא תהא אחת נכנסת (קמז) ואחת יוצאת ולפחות יזהר שלא יכתוב (קמח) * ג' אותיות חוץ לשיטה (קמט) ואם כתבם (קנ) לא פסל.

מקורות

יעשה השורות שוות וכו' כן כתבו הרא"ש בסדר תיקון תפילין עמ' קכ"ד והסמ"ג (עשין כ"ב ק"ד ע"ג) וסמ"ק (סי' קנ"ג י"ג עמ' ב') ותרומה סי' ר"ה.

ולפחות יזהר שלא יכתוב וכו' כן כתבו סמ"ק שם ובהגהות מיימון (פ"ז הל' ס"ת אות ד') ולמדו כן מהגמ' במנחות ל' עמ' א' שאמרו שם שבס"ת אם נזדמנה תיבה בת חמש אותיות לא יכתוב שתים בתוך הדף ושלש חוץ לדף אלא כותב שלש תוך הדף ושתים חוץ לדף, ולמדו מכאן שה"ה לענין תפילין.

ואם כתבם לא פסל כן פירש ב"י, שהרי בס"ת ג"כ לא נפסל בכך כמבואר בטור יו"ד סי' רע"ג וכדברי הרמב"ם פ"ז הל' תפילין הל' ה' ו'.

משנ"ב ס"ק קמ"ז

(קמז) ואחת יוצאת. ואפילו אות אחת משום זה אלי ואנוהו. [וכן כתבו משנת הסופר סי' י"ד ס"ק י"ב ויריעות שלמה פ"ח ס' א'].

משנ"ב ס"ק קמ"ח

(קמח) ג' אותיות. מדלא חילק משמע דאפילו אם אלו הג' אותיות הם מיעוט התיבה אסור וביו"ד סימן רע"ג פסק כהרמב"ם דלא קפדינן אלא שלא יכתוב רוב התיבה חוץ לשיטה ואם התיבה בת ח' אותיות מותר לכתוב החציה חוץ לשיטה ועיין בש"ך שם שכתב שיש להחמיר כהך דהכא ועיין בא"ר שדעתו דעכ"פ בתפילין שהגליונות קצרים יש להחמיר. [עיין קסת הסופר סי' י"ד ס' ז' שפסק להחמיר כדעת הרא"ש וכמו שפסק הש"ך, ובמשנת הסופר שם ס"ק י"ג כתב שעכ"פ בתפילין שהגליונות קצרים יש להחמיר וכמו שכתב בא"ר (ועי"ש בשער הציון ס"ק י"ז). ועיין קול יעקב יו"ד סי' רע"ג אות י"ב שהביא כמה תירוצים לישב קושיית הש"ך על מרן מיו"ד לאו"ח, ומדבריו שם משמע שבתפילין יש להחמיר יותר וכדברי הא"ר, ועיין ביריעות שלמה פ"ח ס' ב' שכתב להזהר בזה וכדעת הרא"ש שאפילו הג' אותיות הם מיעוט התיבה לא יכתוב חוץ לשיטה, וכן העלה בהלכה ברורה ס' קמ"ו ושעכ"פ לענין תפילין נראה שלכתחלה יש להזהר בזה, ועיין יריעות שלמה שם הערה 3 בשם הגר"מ מאזוז שליט"א בירחון אור תורה שכתב לדחות את תירוצי הקול יעקב ועי"ש מה שכתב בזה].

משנ"ב ס"ק קמ"ט

(קמט) ואם כתבם. בין שהיה הבליטה בתחלת השיטה או בסופה. [מלשון המשנ"ב משמע שדין תחילת השורות שווה לגמרי לדין סופי השורות וכן כתב בהלכה ברורה ס' קמ"ו אך עיין קול יעקב יו"ד סי' רע"ג אות י"א שהביא מחלוקת בזה שיש אומרים שבתחלת השיטה לא יכתוב לכתחלה חוץ לשיטה כלל אפילו אות אחת ויש מכשירין דאין חילוק בין סוף שיטה לתחילתה עי"ש].

משנ"ב ס"ק ק"נ

(קנ) לא פסל. ואפילו אם כתב תיבה שלמה חוץ לשיטה כל שניכר שהיא נקרית עם אותה השיטה ולא עם העמוד האחר שבצידה. [וכן כתבו קסת הסופר סי' י"ד ס' ח' (ועיין בלשכ"ה שם ס"ק ח') וקול יעקב יו"ד סי' רע"ג אות י"ג ומשנת הסופר סי' כ' ס"ק ז' ויריעות שלמה פ"ח ס' ה' והלכה ברורה ס' קמ"ו].

סיכומי באורי ההלכה

בענין ישוב דברי המ"א בס"ק מ"ו

ד"ה ג' אותיות: כתב הביה"ל שגם הגר"א כאן סובר כהש"ך ביו"ד סי' רע"ג ס"ק ד' שמרן כאן פוסק כהרא"ש להחמיר שלא יצא יותר משתי אותיות אף בתיבה גדולה. והביא הביה"ל את המ"א בס"ק מ"ו שרצה לתרץ את מרן מיו"ד לאו"ח, שמרן גם כאן ס"ל כהרמב"ם, ומרן כאן בא ללמד ששתי אותיות מותר לכתוב אפילו בתיבה בת ג' אותיות שבזה הרמב"ם מודה אך הפמ"ג ס"ק מ"ו ובאר היטב ס"ק נ' דחו זאת שדין זה כבר נלמד מדברי מרן בס' ל"ד שכתב ב' אותיות שהם תיבה אחת לא יכתוב חוץ לשיטה ומשמע ב' אותיות שאינם תיבה אחת מותר אפילו בתיבה בת ג' אותיות, וכתב הביה"ל לישב דברי המ"א, שמס' ל"ד א"א ללמוד, כי שם בא ללמד שמותר לכתוב אות אחת מתיבה של שתי אותיות חוץ לשיטה אף שהיא חצי תיבה אבל ב' אותיות מתיבה של שלש אותיות שהם רוב תיבה היינו חושבים לאסור (וכמו שכתב בגר"א לדעת הרמב"ם) קמ"ל מרן כאן ששתי אותיות מותר בכל גווני ואפילו שהוא רוב תיבה עי"ש. [וכן העלה במשנ"ב ס"ק קנ"א להקל שאם התיבה היא בת שלש שמותר לכתוב ממנה שתי אותיות חוץ לשיטה אף שהם רוב התיבה ועי"ש בהערה מה שנכתוב בזה].

תוכן העניינים

ספר קול אליהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה