אור ברסלב
ספר קול אליהו סימן לב › סעיף כ"ז

ספר קול אליהו

סימן לב · סעיף כ"ז

סעיף כ"ו

שלחן ערוך

אותיות ותיבות (קכח) שנמחקו קצת אם רישומן ניכר כל כך שתינוק דלא חכים ולא טיפש יכול לקרותם מותר להעביר קולמוס עליהם להטיב הכתב ולחדשו ולא הוי שלא כסדרן.

מקורות

אותיות ותיבות וכו' כן כתב בתרומת הדשן סי' מ"ח והטעם דכיון דעכשיו כשר ומה שמוסיף עליו אינו אלא לשמרן שלא יתקלקלו, לא הוי כתיבה שלא כסדרן, וכן כתב בר"י אסכנדרני שמצא כתוב כן בשם הרא"ש.

משנ"ב ס"ק קכ"ח

(קכח) שנמחקו קצת. פי' שהלך מעל האותיות קצת מראה הדיו שלהן. ואם בתחלת הכתיבה לא היה הדיו שחור אלא דומה ללבן שהוכהה מראיתו או לאדום וצריך להעביר עליהם קולמוס הוי שלא כסדרן אבל בהאי דהשו"ע לא מיקרי שלא כסדרן כיון שגם עכשיו הכתב הוא כשר ומה שמוסיף עליו אינו אלא משמרו שלא יתמחק יותר. [וכן כתבו בקול יעקב אות קל"ט וק"מ וביריעות שלמה פ"ג ס' ד' וס' ו' ובהלכה ברורה ס' קל"ד].

המשך ס"ק קכ"ח. בד"א כשמקצת צבע הדיו קיים אבל אם קפץ כל הדיו מהקלף ולא נשאר רק רושם אדמומית מהחלודה של הדיו כשמעביר קולמוס עליהן ה"ז כותב שלא כסדרן ולפיכך אם נקלף ממקצת אורך הוי"ו קצת דיו ונשאר רק רושם החלודה באותו מקום וצריכין להראותו להתינוק אם יש בחלק העליון שיעור וי"ו צריך לכסות להחלק התחתון שלא יצרפהו התינוק ודומיא דמה שכתבנו לעיל בס"ק מ"ח. [וכן כתבו הקול יעקב אות ק"מ וקמ"ג והמשנת הסופר סי' ג' ס"ק ח' וסי' ט' ס"ק ל"ד והיריעות שלמה פ"ג ס' ד' וההלכה ברורה ס' קל"ד].

המשך ס"ק קכ"ח. ודע עוד דדעת הפמ"ג הוא דאפילו נשאר ממשות דיו רק שנקלף שחרות עליון ונשאר אדום הוה שלא כסדרן דאודם אין כשר לתפילין אבל החתם סופר בחיו"ד בסי' רנ"ו פליג עליו וסובר דאם השינוי לאדמומית הוא מחמת יושן הרי הוא כשר שהרי הוא נכתב בדיו ולהכי נאמרה ההלכה לכתוב בדיו להורות דצריכה היא רק להכתב בדיו וכך דרכו של רוב דיו לכשיזקין יכהה מראיתו ויתהפך קצת לאדמדם ונעשית כעין מראה [שקורין בל"א ברא"ן (חום)]. מ"מ טוב להעבירו בקולמוס. [הנה במשנ"ב כאן פסק כדעת החת"ס וכמו שסיים בדבריו, וכן כתב בשער הציון ס"ק א' בשו"ת אוצרות יוסף סי' י"ד שכן דעת המשנ"ב להלכה, וכן העלו בילקוט יוסף ח"ב סי' קמ"ג ס' כ"ה ובהערה כ"ה ובשו"ת אוצרות יוסף שם בשם הגר"ע יוסף שליט"א, ועיין בשו"ת יביע אומר ח"ט יור"ד סי' י"ט אמנם עיין בקסת הסופר סי' ג' ס' ב' וכן בסי' ט' ס' ט' שפסק כהפמ"ג שאם נתאדם האות שפסול (והנה בדעת הקול יעקב לכאורה צ"ב שבאות ק"מ העתיק רק את דברי הפמ"ג בס"ק ל"ט שכל שנתאדם פסול ושכן כתבו האחרונים ולא הזכיר את דברי החת"ס, ומשמע שפוסק כהפמ"ג וכן משמע מדבריו בסי' רע"א אות ח"י עי"ש וכן כתב הגר"מ מאזוז שליט"א בהגהות איש מצליח והביאו דבריו ביריעות שלמה פ"ג הערה 16, אם כן קשה לכאורה מה שסיים בקול יעקב אות קמ"א בשם החת"ס שאם נתאדמו האותיות מחמת יושן שמותר לעבור עליהם בדיו ואפילו בשמות הקודש הרי לפי הפמ"ג אסור לעבור עליהם בקולמוס כיון שכתב זה פסול לדעתו, ואם כן איך העתיק הקול יעקב את דברי החת"ס בסתמות ולא כתב שלפמ"ג זה אסור, ונ"ל שאולי לכן כתב בקול יעקב שם בסוגריים לפרש את דברי החת"ס וז"ל "ויש לפרש דבריו דמיירי דעדיין יש בהם מראה דיו" וכוונתו בזה שלכן מהני לעבור בקולמוס דאף לפמ"ג מהני כיון שיש עדיין מראה דיו, אך דבריו לכאורה צ"ב שהרי החת"ס התיר אף נתאדם מעט כמראה ברא"ן שזה חום ולא מראה דיו, וצ"ע עדיין). ובמשנת הסופר סי' ג' ס"ק ח' וסי' ט' ס"ק ל"ד העלה לדינא שאף שאין למחות ביד המקילים שיש להם על מה שיסמוכו אבל לכתחלה נכון להחמיר בתו"מ כדעת הפמ"ג והקס"ה כיון שהוי דאורייתא אמנם עיין ביריעות שלמה פ"ג הערה 15 שהעלה שגם בתו"מ יש להתיר והמיקל לא הפסיד וכן העלה בשו"ת אוצרות יוסף סי' י"ד בסופו, שאין לחוש בזה משום שלא כסדרן, אך סיים שמ"מ טוב להחמיר בזה.

(ולענין אם נמצא כן בס"ת שנתאדמו האותיות מחמת יושן המשנ"ב סי' קמ"ג ס"ק כ"ה העלה שאם נמצא כן בס"ת באמצע קריאה שאין להוציא ס"ת אחר ובמשנת הסופר שם העלה שאפשר לסמוך ולהקל ולקרות בהם כיון שנשאר עצם הדיו. (אך סיים שצריך לזה בקיאות גדולה אם זה דיו או חלודה בעלמא). וכן העלו הילקוט יוסף ח"ב סי' קמ"ג ס' כ"ה ובשו"ת אוצרות יוסף סי' י"ד בשם הגר"ע יוסף שליט"א שאפשר להמשיך ולקרות בזה בברכה ועיין ביריעות שלמה פ"ג הערה 16 שהביא את דעת הגר"מ מאזוז שליט"א בהערות שבמשנ"ב איש מצליח שהעלה שאם נמצא כן בס"ת בשעת קריאה לדידן צריך להוציא ס"ת אחר ובתנאי שהס"ת השני לא יהיה גרוע מהראשון)].

המשך ס"ק קכ"ח. ואפילו בשמות הקדושים קרוב לודאי דמותר כדיו ע"ג דיו דאין כאן מחיקה. [וכן פסק בלשכ"ה סי' י"א ס"ק ב' לענין ס"ת ישן שעומד להמחק ורוצה לעבור עליו בדיו וכן כתב בקול יעקב סי' רע"ו אות ק"ד. (אך עיין בהערה הקודמת שכתבנו שהקול יעקב בסי' ל"ב אות קמ"א הסביר שהחת"ס שהתיר לעבור בקולמוס על השמות מיירי שעדיין יש בהם מראה דיו עי"ש). וכן העלה בשו"ת אוצרות יוסף סי' י"ד בשם הגר"ע יוסף שליט"א להתיר כהחת"ס ואף בשמות השם].

המשך ס"ק קכ"ח. ואם נשתנה לאודם ממש שאין דרכן של סתם דיו או אפילו רק לאדמומית רק שנשתנה מיד מהר לאחר הכתיבה אין תקנה לאותה ס"ת שנראה שאינו מחמת יושן ועל כרחך יש חסרון בעיקר הדיו שנעשית מסממנים אחרים וע"כ פסול מעיקרא כי לא נכתב בדיו ובשמות אסור להעביר עליו דיו וכו' עי"ש שמאריך בכ"ז מילתא בטעמא. [מה שכתב המשנ"ב בשם החת"ס שאם נשתנה לגמרי שאין תקנה לס"ת וכו' כן כתב במשנת הסופר סי' ט' ס"ק ל"ד, אמנם הטעם שאין תקנה היינו בגלל שבשמות השם אסור לעבור בדיו משום חשש מחיקה אך לולי זה על אותיות הס"ת שלא בשמות השם כן אפשר לעבור בדיו, כמו שכתב החת"ס שמצא מין את מינו וברגע שמוסיף דיו מתקן את הדיו שתחתיו וכן כתב הקול יעקב אות קמ"א בשם החת"ס שהתיר לעבור בדיו על אותיות הס"ת. (ואף לפמ"ג שפוסל בנתאדם מחמת יושן מודה שמהני לעבור בקולמוס בס"ת שהרי בלאו הכי סובר הפמ"ג שאפילו בדיו על צבע ממש מהני לעבור וכמו שכתבנו בביה"ל לעיל בסי' ג' ד"ה הרי אלו פסולים). ורק בתו"מ ובשמות השם אסור לעבור. [וכך יישב החת"ס את קושית הפמ"ג על הא"ר שהקשה שבס' ג' לעיל פסק הא"ר שדיו על גבי צבע לא מועיל וכאן משמע שפוסק שכן מועיל, ותירץ החת"ס ששם הוי צבע שאינו דיו כלל וע"כ לא מהני והוי כדיו על גבי סיקרא. (עיין גיטין י"ט עמ' א' וכן פסקו בביאור הלכה ס' ג' ד"ה הרי אלו פסולים, ובקול יעקב אות ט"ו ובמשנת הסופר סי' ג' ס"ק ה') אך בדיו שנהפך לאדום הוי כדיו שחסר וברגע שמוסיף דיו טוב מצא מין את מינו והוי כאילו הוסיף דיו לתוך כלי לתקן את הדיו שבכלי עי"ש]. וכן העלה המשנת הסופר סי' ג' ס"ק ט' כהחת"ס שמועיל לעבור בדיו בס"ת. אמנם לעצם התירוץ החת"ס וחילוקו, עיין בשו"ת רב פעלים ח"ג יו"ד סי' כ"ב ובביאור הסופר סי' ג' ד"ה בתכלית השחור, מה שהעירו בזה, אך עם כל זאת העלה בביאור הסופר שם שמועיל לעבור בדיו (באותיות ס"ת ולא בשמות) היות ובלאו הכי דעת הפמ"ג לעיל בס' ג' וכאן שאפילו בצבע ממש מועיל לעבור בדיו עי"ש].

תוכן העניינים

ספר קול אליהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה