אור ברסלב
ספר קול אליהו סימן לב › סעיף כ'

ספר קול אליהו

סימן לב · סעיף כ'

סעיף י"ט

שלחן ערוך

צריך לדקדק בחסרות ויתרות שאם (ק) חסר * או יתר (קא) אות אחת פסולים ונמצאו המניחים אותם מברכים בכל יום ברכה לבטלה וגם שרוי בכל יום בלא מצות תפילין ונמצא עונש הסופר (קב) מרובה לכן צריך להיות מאוד ירא שמים (קג) וחרד לדבר השם המתעסק בכתיבת תפילין ותיקונן.

מקורות

צריך לדקדק בחסרות וכו'. הכל לשון הרא"ש בסדר תיקון תפילין וכתיבתן. (סוף מנחות דף קכ"ג: ברא"ש).

משנ"ב ס"ק ק'

(ק) חסר או יתר. אפילו אם התיבה לא נשתנה לקריאתה בזה כגון במלא וחסר וכדלקמן. [וכן כתב בהלכה ברורה ס' ק"ז].

משנ"ב ס"ק ק"א

קא אות אחת. ואפילו אם קוצו של יו"ד חסר מעכב כדאיתא מנחות כ"ט א'.

משנ"ב ס"ק ק"ב

(קב) מרובה. מלבד עון גזל החמור. [כן כתב בקסת הסופר סי' א' ס' א' ועיין במשנת הסופר שם ס"ק ג' וכן כתבו ביריעות שלמה פ"ד ס' י"ב ובהלכה ברורה ס' ק"ז].

משנ"ב ס"ק ק"ג

(קג) וחרד לדבר השם. ראיתי להעתיק פה לשון הלבוש הצריך מאוד לענינינו דז"ל ולא כמו שעושין עכשיו כמה סופרים שמניחין נערים המתלמדין לכתוב תפילין כדי שירגילום בכתב ואח"כ רואה הסופר אם נכתבו כהלכתן בחסירותן ויתירותן וסגי ליה בהכי ואח"כ מניחין אותן בבתים ומוכרין אותם ומחשיבין להם הסופרים אותן המעות בשכר הלימוד להנער ומראים להם פני היתר לומר הרי אנו בזה כגומלי חסדים עם הנערים העניים ללמוד להם מלאכת הכתיבה בחנם והיא מלאכת ה' אבל אני אומר יצא שכרם בהפסדם ואדרבה לא טוב המה עושים בעמם כי הנער נער ואין יודע בין ימינו לשמאלו ואין לו שום כוונה בעולם רק הם כמתעסקים בכתיבה ליפות הכתב ולא לשום קדושה ושום כוונת מצוה בעולם והרי עונש הסופר מרובה מאוד שמכשיל את הבריות שמניחין אותן התפילין הפסולין [וכדלעיל בסעיף י"ט] ולא עוד כדי להשביח את מקחו יאמר הסופר לכל אני כתבתים ובכוונה כתבתים וכו' וכל העושין כן בודאי עתידין ליתן את הדין ולקבל עונשין הרבה מאוד ועליהם נאמר ארור עושה מלאכת ה' רמיה ע"כ יזהר כל סופר ויתרחק מזה וטוב לו [ועוד ראיתי סופרים שנפלו בטעות ושבוש אחר, והוא שאינם מבינים פירוש מה שאמרו חז"ל שצריך לכותבן לשמן, כי כמה פעמים שמעתי מפי סופרים שאומרים ללוקחים מהם תפילין "קנה לך תפילין ואכתוב לשמך" כי הם סוברים דלשמה הנאמר בתפילין הוא כמו גט, והם אינם מבינים] דלשמן האמור אצל תפילין אין הכוונה לשם בעל התפילין כמו גבי גט דצריך לשם האיש והאשה רק לשם קדושת תפילין עי"ש וסיים ע"ז ומן הראוי למי שיש כח בידו למנות כותבי תפילין מהוגנים אנשי אמת שונאי בצע בעלי תורה יראי אלקים וחרדים על דברו בכל עיר כמו שממנים שוחטים ובודקים שלא יאמינו לכל הסופרים שאין כוונתם אלא להרויח ממון ע"י כתיבה ותיקון יפה בעשיית התפילין ואף כי גם כוונה זו טובה היתה לייפות המצוה בנוייה זה דוקא אם היה להם כוונה קדושה ג"כ אבל בזה אינם נזהרים ודי בזה עכ"ל הטהור. (שים לב תוספת זו שכתבתי בתוך דברי המשנ"ב בסוגרים המרובעות ועוד ראיתי סופרים וכו' מעותק מספר שערי אהרן ח"ב לרה"ג אהרן ישעיה רוטר שליט"א שכתב שחסר קטע זה במשנ"ב, תודתי נתונה לרב שליט"א שנתן לי הרשות להעתיק זאת מספרו) [עיין בקסת הסופר סי' א' ס' א' מה שכתב בענין זה ובמשנת הסופר שם על כל הסעיף ובקול יעקב אות קי"א עד קט"ו וביריעות שלמה פ"ד ס' י"ב עד ט"ו ובהלכה ברורה ס' ק"ז עד ק"י, דברי חיזוק בענין זה].

המשך ס"ק ק"ג. וכתב בספר ב"ש יכתוב אותיות טובים ותמימות ולא שבורות ובמתון ובכוונה גדולה ולא ימהר אדם בכתיבתה כדי להרויח ממון הרבה כי אותו ריוח ילך לאיבוד ולדיראון ויפסיד נשמתו כי הוא מחטיא את הרבים וכל מי שכותב תפילין טובים וכשרים כפי יכולתו שכרו כפול ומכופל וניצול מדינה של גיהינום. [כתב בס' חזיונות שמרן ר' יוסף קארו ז"ל אמר למהרח"ו בשם המגיד כי חצי עולם מתקיים בזכות מר אביו (של המהרח"ו) ע"י התפילין הכשרים שכותב כן כתבו בקול יעקב אות קט"ו ובמשנ"ב איש מצליח הערה 1 וביריעות שלמה פ"ד ס' י"ב ובהלכה ברורה ס' ק"ט].

המשך ס"ק ק"ג. וכתב בס"ח סי' ס"ה וצדקתו עומדת לעד זה המזכה רבים כגון המלמד ליראי השם תיקון תפילין לתקן לאחרים ועיין בסימן ל"ט מתי אדם ראוי לכתוב תפילין. [וכן מובא ביריעות שלמה פ"ד ס' י"ח].

סיכום ביאור ההלכהבענין אות יתר שנמצא בין תיבה לתיבה או בין שורה לשורה.

ד"ה או יתר אות אחת: אם יש אות יתירה בין תיבה לתיבה ולא מחוברת לשום תיבה או בין שיטה לשיטה, בנו"ב יו"ד ח"א סי' ע"ד מיקל בזה והשער אפרים בשער ה' פוסק כהרש"ל להחמיר בזה. [עיין בקול יעקב אות קכ"ה שהעתיק ג"כ את מחלוקת האחרונים הנ"ל, וכן העתיק ביריעות שלמה פ"י ס' י"ח, והעלה שאם נמצא כן בס"ת מנהג הספרדים להוציא ס"ת אחר ובתו"מ יש לתקן ולמחוק האות היתרה וכן כתב בהלכה ברורה ס' ק"כ, אמנם עיין במשנת הסופר סי' ד' ס"ק כ' שכתב לחלק שאם נמצא בין השיטין יש להחמיר ולגרור, אך אם עומדת בין התיבות אף שבזה יש מי שמחמיר אבל האחרונים כתבו להקל בזה. (עיין הטעם לחלק בזה בביאור הסופר שם). ועי"ש בשער הציון ס"ק ל"ד והובא דבריו ג"כ בבירור הלכה ס"ק ק' מה שהעיר על המשנ"ב שלכאורה ביתר אות בין תיבה לתיבה לא פליג השערי אפרים אלא בענין אחר פליג ואדרבה בפ"ת ביו"ד סי' רע"ו ס"ק ו' כתב שהשערי אפרים פסק כהנו"ב עי"ש. וכן המעיין בקול יעקב באות קכ"ה משמע שהשערי אפרים פליג רק בענין תיבות כפולות בהבנת הראב"ד, ולא ביתרון אות בין

תיבה לתיבה וצ"ע. ועיין עוד בביאור הסופר ד"ה ויתרות, שתמה עוד שהביאור הלכה כאן לא הכריע להלכה ולקמן בסי' ל"ו ס"ק י"ג העתיק בפשטות דינו של הרמ"ע שתג שנפסק פסול משום יתרון אות].

תוכן העניינים

ספר קול אליהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה