אור ברסלב
ספר קבלת חכמי מרוקו מקובלי דרעא › חכמתו של רבי דוד הלוי

ספר קבלת חכמי מרוקו

מקובלי דרעא · חכמתו של רבי דוד הלוי

חייו של רבי דוד הלוי

לפי אברהם אסקירא, היה ר' דוד הלוי "ראש כל החכמים" בדרעה. אין להטיל שום ספק בדבר, אע"פ שמעלה רמה זו אינה מאושרת בספרי חכמי דרעה הנדירים שהגיעו לידנו, בהם כמעט לא נזכר ר' דוד.

יש לזקוף לנוכחותו של ר' דוד בדרעה בראשית המאה הט"ז התפתחות יתרה של חכמות יהודיות והקבלה שם, התפתחות שנמשכה עד לתחלת המאה הי"ז. אולם גם בדורות הקודמים, היתה קהלת דרעה מצויינת בכל חדרי התורה.

המגורשים הביאו למרוקו סגנון חדש בדרך הלמוד, שכלל את כל סוגי הספרות הספרדית, והביאו לאזורי מרוקו הרחוקים כמו דרעה ספרים שעדיין לא היו ידועים שם.

בגלל פעולתו הרוחנית בתוך קהלתו, ובלי ספק גם בגלל התמסרותו לקבלת הצירופים הקרובה לקבלה מעשית, נעשה ר' דוד מיד אחרי מותו ל"קדוש". כבר בעשרות השנים שלאחרי פטירתו, באו מבקרים להתפלל על קברו. אולם, כמו שאמרו לעיל, לא נשאר לו זכר בימינו בין יהודי דרעה, אפשר מיום שחדלו היהודים לגור בתאמגרות במאה הי"ט.

חכמתו של ר' דוד הלוי היתה מגוונת, כחכמתם של גולי ספרד. הוא כתב חיבור אחד במדע, ומספר חיבורים בקבלה, ונשארו ממנו שני שירים לפחות. אולם הוא לא הניח שום חיבור בתורה ובתלמוד, אע"פ שראשית לימודו היתה בהם, ואת סמיכתו כרב הוא קיבל מר' יהודה עוזיאל בגלל לימודים אלה.

דוקא לימודים אלה היו שלב ראשון ללימוד הקבלה, על פי ר' מרדכי בוזאגלו, (בהקדמתו לספרו "מעינות החכמה"), שהיה תלמידו של ר' דוד הלוי: "אין כל אדם רשאי להיכנס למעינות החכמה הזאת כי אם אשר מלא כרסו מן המקרא והמשנה והגמרא והדינין, איסור והיתר, טמא ואסור, דרשות, דברי אגדה, דברי משל ומליצה, ויודע בטיב דרך ארץ, ויהיה ענו וסבלן... ואח"כ צריך לידע מפתחות הצירוף על כ"ד פנים הנודעים בזאת החכמה (כנראה כ"ד צורות צירוף שם הוי"ה) וצריך לקבל מפתחות הצירוף מפה אל פה..."

תוכן העניינים

ספר קבלת חכמי מרוקו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה