אור ברסלב
ספר קבלת חכמי מרוקו הקדמה זעירא › הקדמה כללית למקובלי מרוקו

ספר קבלת חכמי מרוקו

הקדמה זעירא · הקדמה כללית למקובלי מרוקו

הקדמה כללית ליהדות וחכמי מרוקו

בהקדמת המו"ל רבי מאיר אביטבול שליט"א לספר "היכל הקודש" (מהרמב"ם אלבאז זצוק"ל וזיע"א), כתב על יהדות מרוקו ולומדי התורה וגדוליה שהיו שם וכפתח למאמרנו זה על מקובלי מרוקו ובפרט המקובלים מאזור חבל סוס (תרודאנת וכפר אקא ועוד) אביא את דבריו כפתח וקיצור לחכמי מרוקו, וכמובן שיש עוד הרבה מה להאריך בענין זה, וז"ל:

יהדות מרוקו זכתה להתברך זכתה להתברך במספר רב של מקובלים שהאירו את העולם בתורתם. גדולי המקובלים בכל הדורות אשר צמחו בספרד, ובראשם הרמב"ן אשר דרכו עברה הקבלה של התנאים וממנו יצאו המקובלים שהגיעו למרוקו ומשם המשיכו מסירת הקבלה לדורות הבאים.

כבר בזמן הראשונים, במאה ה-11, מרוקו התפרסמה כמרכז תורני שאליו נהרו תלימדי חכמים חשובים וידועים. הרמב"ם עצמו יצא מקורדובה שבספרד ע"מ ללמוד תורה מפי רבי יהודה הכהן בן סוסאן שהיה במרוקו. בגירוש ספרד יצאו ת"ח גדולים והתפזרו בכל מדינת מרוקו. בתוכם היו גם כן מקובלים שהעדיפו את דרום מרוקו הרחק מערי החוף וערי המלוכה הסוערים. שם כמעט במדבר יכלו לעבוד את השם ולהגיע למדרגות גבוהות בקדושה. מצב זה התמשך עד הדור האחרון של גלות מרוקו שבו ישבו מקובלים בעלי שם ששלטו בתורתם בעליונים ותחתונים.

בכל ערי מרוקו, אנו מוצאים תלמידי חכמים גדולים, אשר עסקו בתורת הסוד שרישומן נשאר לדורות. מפאס יצא רבי אברהם אזולאי בעל "החסד לאברהם" סבו של הרב חיד"א, רבי ניסים בן מלכא בעל "צניף מלוכה", וגם גדולי הפוסקים בפאס עסקו בקבלה.

במראקש התפרסם, רבי אברהם אזולאי תלמידו של רבי יצחק דלוייה. הוא היה רבו של רבי שלום בוזאגלו בעל ה"מקדש מלך" וחברם של רבי יעקב פינטו ורבי יעקב גדליה. היו שם חכמי משפחות נחמיאס ואבטאן המפורסמים בקדושתם וחסידותם.

מסאלי יצא רבי יעקב ששפורטס ורבי יהודה אסבעוני. גם רבי חיים בן עטר בעל "האור החיים הקדוש" יצא מסאלי, רבי משה אבן צור בעל "מערת שדה המכפלה", ספר המכיל את קיצור ספר "אוצרות חיים" בשיר, ורבי יצחק צבע בעל "מקום בינה" ו"שערי בינה". ממוגדור יצאו חכמי שושלת רבי חיים פינטו ועוד.

באיזור הדרום, בתרודנט היתה קבוצת מקובלים שבראשם עמד רבי משה בן מימון אלבאז, בעל מחבר ספר "היכל הקודש", אשר חי בתקופת האריז"ל לפני 450 שנה, והעמיד תלמידים רבים. מוכרים לנו שני ענקי הרוח המקובלים רבי יעקב איפרגאן בעל "הפרח שושן" וגם רבי יוסף הכהן בעל "גינת ביתן", שני חכמים אלו התגלו לנו על ידי פרסום כתבי הכתב יד שלהם, עכ"ל.

תוכן העניינים

ספר קבלת חכמי מרוקו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה