אור ברסלב

ספר קבלת חכמי מרוקו

הקדמה זעירא

ברוך ה' אלהי ישראל שזיכני להוציא לאור את הספר הנוכחי "קבלת חכמי מרוקו", והוא מקבץ כמה ענינים על חכמי מרוקו ועל הקבלה שהיתה נפוצה בין חכמי מרוקו קודם שידעו מתורת האר"י החי זיע"א.

והנה כבר נודע בשערים גדולתם וחכמתם ותורתם של חכמי מרוקו לדורותיהם ונכתבו הרבה ספרים על זאת. ואמרתי כעת אני הקטן לאסוף מכמה מקומות על קבלת חכמי מרוקו שהיתה נפוצה ביניהם. צירופי אותיות ושורשם ועוד הרבה ענינים עמוקים בזו החכמה. ולעת עתה לא כתבתי על הקבלה שהיתה בכל ערי מרוקו אלא רק על חבל דרעא וחבל סוס, ועוד חזון למועד, לכתוב על קבלת חכמי מרוקו בכל ערי מרוקו.

ומתפלל אני לה' יתברך שיזכני עוד להוציא בזה הנושא על קבלת חכמי מרוקו גם אחרי שהתפשטה תורת האר"י החי, וכל מנהגי הקבלה שהיו נהוגים במרוקו. ולבאר את עניני הקבלה שהיו במרוקו, והצירופים של האותיות כדוגמת תורתו של רבי רפאל משה אלבאז שיש בזה סודות נפלאים.

כאן המקום להודות לידיד נפשי הרה"ג אברהם אסולין שליט"א (מעיה"ת אלעד), שעודדני והמרצני לכתוב על נושא זה. יאריך ה' יתברך את ימיו בטוב ושנותיו בנעימים ויזכה לבריאות טובה ונהורא מעליא, ויזכה להוציא לאורה את כל חידושי תורתו אכי"ר.

חובה קדושה עלי להודות לנוות ביתי היקרה מנב"ת אבישג תחי', ששלי ושלכם שלה הוא, שנותנת לי את הכח לכתוב כל הזמן ולחדש בתורה הקדושה. יהי רצון שתזכה לאריכות ימים ושנים בבריאות טובה ונהורא מעליא שפע עצום ורב ונזכה לגדל את כל בנינו ובנותינו לתורה ולמצוות ולמעשים טובים ויזכו לזיווגים הגונים משורש נשמתם אכי"ר.

ועיני לשמיא נטלית שיזכני עוד ועוד להוציא חיבורים בתורה הקדושה ואזכה לזכות את עם ישראל בעוד חידושים ומאמרים חדשים מתוך הרחבת הדעת דקדושה ובריאות טובה ונהורא מעליא, ויוסרו ממני כל המעכבים והמקטרגים אכי"ר.

הכותב והחותם לכבוד התורה הקדושה וחכמי המערב

רן יוסף חיים מסעוד אבוחצירא ס"ט

כ"ה ניסן ה'תשע"ב עפולה

יומא דהילולא דרבי חיים מצאנז זצוקללה"ה וזיע"א בעל הדברי חיים.

קבלת חכמי מרוקו

בבואי לעסוק במאמר זה על קבלת חכמי מרוקו יש לציין, שהמאמר נכתב כאן על חכמי חבל סוס וחכמי דרעא, לעת עתה לא כתבתי על חלקים אחרים במרוקו, מכיון שיש בזה הרבה פרטים והמלאכה מרובה אך לכל הפחות אולי אהיה כפותח פתח בענין זה, ואולי אחרים ישלימו את דברי אלה, ויהי רצון שיצא תועלת ממאמרי זה ורבים יאותו לאורו ויוסיפו לחקור את תולדות חכמי מרוקו ואת קבלתם, אכי"ר.

הקדמה כללית ליהדות וחכמי מרוקו

בתחילת דברי אמרתי להביא כמעין הקדמה כללית ליהדות וחכמי מרוקו מתוך ספר "ארזי הלבנון" (ח"א) של הרה"ג שמעון ואנונו שליט"א, וז"ל: במבוא לספרו (דף ט' י') אות ו': יהדות מרוקו, היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר מבין כל הקהילות היהודיות בארצות האיסלאם. מספר חכמיה באלף שנים האחרונות, עולה על כל הקהילות היהודיות בתפוצות ארצות האיסלאם. חכמי ורבני מרוקו השאירו ספרות תורנית ענפה בכל תחומי פרד"ס התורה: מדקדקים, פרשני תורה ותלמוד, פוסקים, משיבים, מקובלים, פייטנים ועוד. [בכרכי האינצקלופדיה שלפניכם מצויים כשלושת אלפים וחמש מאות ערכים של חכמי מרוקו, מתוך כשבעת אלפים ערכים בכלל. א"ה ריחמ"א ידידי הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א (מח"ס "גם אני אודך" בני ברק), אמר שניתן לרמוז על ענין זה שהיה ריבוי של ת"ח גדולים במרוקו, בר"ת של המילה מרוק"ו שהיא מ'אות ר'בנים ו'חכמים ק'דושים ו'צדיקים. א"ה ריחמ"א, עוד יש לומר על זה בס"ד שמרוק"ו היא ר"ת של מ'אות ר'בנים ו'אלפי ק'דושים ו'טהורים, ועפ"י זה הרמז מכוון למה שכתב כאן הרה"ג שמעון ואנונו שליט"א שהיו במרוקו אלפי רבנים וצדיקים, ע"כ].

על אף שאין ספק שהיישוב היהודי במרוקו החל עוד בימי הבית הראשון ולאחריו בימי הבית השני, הרי שמקורות רבים וברורים מצויים בידינו רק החל מן התקופה אותה אנו סוקרים, דהיינו, באלף השנים האחרונות. במאה השמינית נוסדה העיר פאס, שהפכה תוך זמן קצר לקהילה יהודית החשובה ביותר במרוקו, וממנה יצאה תורה לשאר הקהילות היהודיות במרוקו. חכמי פאס עמדו בקשרי שאלות ותשובות עם גאוני בבל, שהכירו בגדולתם בתורה ובחשיבות קהילתם.

בראשית תקופה זו ידועים החכמים: דונש בן לבראט הלוי, רבי יהודה בן חיוג', רבי יצחק אלפסי (הרי"ף) ועוד.

יהודי מרוקו קיימו קשרים בתחומי הרוח והכלכלה עם אחיהם שבספרד. כמו כן, במשך מאות שנים היתה הגירה דו-כיוונית, לפי העת והזמן, בין ספרד למרוקו ובין מרוקו לספרד (לדוגמה: הרי"ף היגר לספרד ממרוקו, והרמב"ם היגר למרוקו מספרד).

בדרום מרוקו נוסדה במאה ה-11 העיר מראכש, שאף היא הפכה לאחת ממרכזי התורה במרוקו.

במאות ה-12 ה-13 עברה על יהודי מרוקו תקפה קשה, עם עליית שלטון המייחדים (המוחהדים). תנועה זו שאפה להכניס תחת כנפי האיסלאם את כל תושבי ארצם. לפני יהודי מרוקו עמדו שתי ברירות: או להתאסלם או גירוש.

בתקופה זו הגיעה משפחת מיימון למרוקו, ובה כתב הרמב"ם את "אגרת הנחמה" שנועדה לעודד יהודים שנאלצו להתאסלם.

מפורסם רבי יהודה הכהן אבן סוסאן, מנהיגה של קהילת פאס, שנהרג על קידוש השם בסרבו להתאסלם.

לאחר גזירות קנ"א (1391) בספרד, היגרו מעט יהודים למרוקו, ביניהם הכהנים מייסדי העיר דבדו.

עם גרוש ספרד בשנת רנ"ב (1492), הגירו למרוקו מספרד עשרות אלפי יהודים. אלה התיישבו בערים: טנגי'ר, תיטואן, קסר-אל כביר, סלא, רבאט, וכמובן, בערים המרכזיות שבמרכז מרוקו: פאס מכנאס וצפרו.

מחכמי מגורשי ספרד שהגיעו למרוקו מפורסמים: רבי יעקב בירב, רבי שמעון לביא, רבי אברהם ביבאס, רבי אברהם סבע (מח"ס "צרור המור") ועוד.

בין התושבים הוותיקים במרוקו לבין המגורשים מספרד שהתיישבו במרוקו, היו חילוקי דעות בהלכה ובמנהג. על רקע מחלוקות אלו כתב בעת ההיא רבי חיים גאנין את ספרו "עץ חיים", העוסק בתיאור הלכתי מעמיק להבדלים בהלכה בתחומים מסויימים.

המשפחות: טולידאנו, עמיאל, קורקוס, צבאג, בן זמירו, ביבאס ועוד, היו ממגורשי ספרד.

את תולדות יהודי מרוקו באלף שנים האחרונות אפיינו צרות רבות ורעות. מהם בידי שמים (בצורת, מגפה ועוד), ומהם בידי אדם (מלחמות, פרעות וכדו'). עדויות רבות על כך מצויים בספרות חכמי המערב, ובאופן כללי ניתן לומר שיהודי מרוקו היו נתונים לחיי עוני והשפלה ברוב שנות גלותם בארץ המערב.

אולם מקביל לעובדה זו, שירתו יהודים רבים במרוקו בשירותים ממלכתיים ודיפלומטים וכסוחרים. אישים אלו סייעו סיוע של ממש למרוקו בקשירת קשרי מסחר עם ארצות אירופה.

אלפי חכמי מרוקו הותירו ירושה עצומת מימדים, שאפילו כדי להציגה באופן סכימטי בלבד, דרושים גליונות רבים, עכ"ל. [ כאן המקום להודות לידידי היקר הרה"ג מרדכי חיים שליט"א מחבר הגליון הנפלא והחשוב "פנינים" מעיה"ק ירושלים תובב"א, שזיכני בספר זה "ארזי הלבנון" ויבורך מפי עליון על הכל].

הקדמה כללית למקובלי מרוקו

בהקדמת המו"ל רבי מאיר אביטבול שליט"א לספר "היכל הקודש" (מהרמב"ם אלבאז זצוק"ל וזיע"א), כתב על יהדות מרוקו ולומדי התורה וגדוליה שהיו שם וכפתח למאמרנו זה על מקובלי מרוקו ובפרט המקובלים מאזור חבל סוס (תרודאנת וכפר אקא ועוד) אביא את דבריו כפתח וקיצור לחכמי מרוקו, וכמובן שיש עוד הרבה מה להאריך בענין זה, וז"ל:

יהדות מרוקו זכתה להתברך זכתה להתברך במספר רב של מקובלים שהאירו את העולם בתורתם. גדולי המקובלים בכל הדורות אשר צמחו בספרד, ובראשם הרמב"ן אשר דרכו עברה הקבלה של התנאים וממנו יצאו המקובלים שהגיעו למרוקו ומשם המשיכו מסירת הקבלה לדורות הבאים.

כבר בזמן הראשונים, במאה ה-11, מרוקו התפרסמה כמרכז תורני שאליו נהרו תלימדי חכמים חשובים וידועים. הרמב"ם עצמו יצא מקורדובה שבספרד ע"מ ללמוד תורה מפי רבי יהודה הכהן בן סוסאן שהיה במרוקו. בגירוש ספרד יצאו ת"ח גדולים והתפזרו בכל מדינת מרוקו. בתוכם היו גם כן מקובלים שהעדיפו את דרום מרוקו הרחק מערי החוף וערי המלוכה הסוערים. שם כמעט במדבר יכלו לעבוד את השם ולהגיע למדרגות גבוהות בקדושה. מצב זה התמשך עד הדור האחרון של גלות מרוקו שבו ישבו מקובלים בעלי שם ששלטו בתורתם בעליונים ותחתונים.

בכל ערי מרוקו, אנו מוצאים תלמידי חכמים גדולים, אשר עסקו בתורת הסוד שרישומן נשאר לדורות. מפאס יצא רבי אברהם אזולאי בעל "החסד לאברהם" סבו של הרב חיד"א, רבי ניסים בן מלכא בעל "צניף מלוכה", וגם גדולי הפוסקים בפאס עסקו בקבלה.

במראקש התפרסם, רבי אברהם אזולאי תלמידו של רבי יצחק דלוייה. הוא היה רבו של רבי שלום בוזאגלו בעל ה"מקדש מלך" וחברם של רבי יעקב פינטו ורבי יעקב גדליה. היו שם חכמי משפחות נחמיאס ואבטאן המפורסמים בקדושתם וחסידותם.

מסאלי יצא רבי יעקב ששפורטס ורבי יהודה אסבעוני. גם רבי חיים בן עטר בעל "האור החיים הקדוש" יצא מסאלי, רבי משה אבן צור בעל "מערת שדה המכפלה", ספר המכיל את קיצור ספר "אוצרות חיים" בשיר, ורבי יצחק צבע בעל "מקום בינה" ו"שערי בינה". ממוגדור יצאו חכמי שושלת רבי חיים פינטו ועוד.

באיזור הדרום, בתרודנט היתה קבוצת מקובלים שבראשם עמד רבי משה בן מימון אלבאז, בעל מחבר ספר "היכל הקודש", אשר חי בתקופת האריז"ל לפני 450 שנה, והעמיד תלמידים רבים. מוכרים לנו שני ענקי הרוח המקובלים רבי יעקב איפרגאן בעל "הפרח שושן" וגם רבי יוסף הכהן בעל "גינת ביתן", שני חכמים אלו התגלו לנו על ידי פרסום כתבי הכתב יד שלהם, עכ"ל.

חבל סוס תארודאנת

בדבר המו"ל (הרב מאיר אביטבול שליט"א), לספר "פרח שושן", (להרה"ג המקובל האלהי שר בית הזוהר כמוהה"ר יעקב ב"ר יצחק איפרגאן זצוק"ל מחכמי תארודאנט (מרוקו)), וז"ל: כבר למעלה משני עשורים, עסוקים אנו ביגלוי ופרסום תורתם של חכמי הספרדים ובפרט חכמי מרוקו. אלפי כתבי יד עברו מן העולם ולא זכינו לאורם, והנה אור גדול נגלה לנו בשנים האחרונות ע"י גילוי חבורת המקובלים מחבל סוס, תארודאנט במרוקו. רבם של חבורה קדושה זו – הרמב"ם אלבאז זצוק"ל, זכה וספרו היכל הקודש שנכתב בשנת ש"ל (1570) הודפס בהשתדלות אחד מגדולי הדור בתקופתו, רבי יעקב סספורטאס זצוק"ל בשנת תי"ג (1653).

כמה מתלמידי הרמב"ם אלבאז השאירו חיבורים חשובים בקבלה, אשר יוצאים מחביונם, זוכים לראות אור עולם ולעלות על שולחן מלכים.

הראשון שזכה לפרסום הוא רבי יהודה חנין זצוק"ל שנסע לאלג'יריה, ספרו "עץ חיים" הודפס בליוורנו בשנת שרמ"ג (תקמ"ג, 1783). כמו כן אורו של רבי יצחק הכהן זצוק"ל לפני מספר שנים.

לאחרונה יצא גם ספרו של התלמיד השלישי של הרמב"ם אלבאז זצוק"ל רבי יעקב איפרגאן זצוק"ל – "מנחה חדשה" על חמישה חומשי תורה.

האזור שבו פעלו כל הצדיקים האלו, תארודאנט נמצא על גבול מדבר סהרה, מבודד ומוכה פגעי טבע, בצורות, פגעי השודדים וכו'. בהקדמתו לספר, מתאר רבי יעקב את הצרות והתלאות שעברו עליו ועל קהילתו ובכל זאת יכל להתרכז ולחבר ספרים עמוקים אלו. דודו רבי יהודה חנין עזב את תארודאנט ונסע לאלג'יריה ושם זכה שספרו יצא לאור בליוורנו לפני 223 שנים. עם כל זה רבון העולמים נתן את עולמו לשומרים שמר על עמלם של לומדי התורה ובזכות זה אנו זוכים היום לראות את אורם ולהנות מעמלם, עכ"ל.

הרה"ג רבי יעקב איפרגאן שליט"א (נין ונכד למחבר הקדוש רבי יעקב איפרגאן זצוק"ל בעל "פרח שושן", ומנחה חדשה") , כתב בדבר הברכה לספר "פרח שושן" כתב, וז"ל: "פרח שושן" הוא פירוש מעמיק על מסכת אבות בדרך צפונות ונסתרות בנבכי התנאים הקדושים שחיבר מו"ר זקנינו בוצינא קדישא המקובל האלהי וכו' כמוהר"ר רבי יעקב איפרגאן זצוקללה"ה, ראש פאר משפחתנו זיע"א. מה נכבד היום בהגלות נגלות אור תורתו של מו"ז סבא קדישא, אשר חי ופעל בעוב"י תארודאנת, סמוך לתקופת הזוהר של המאורות הגדולים, אנשי השם רבינו האר"י ז"ל וגוריו זצוקללה"ה וזיע"א.

תוכן העניינים

ספר קבלת חכמי מרוקו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה