פרק י - לימוד ההלכה · לימוד הלכות שבת
בספר יערות לרבי יהונתן אייבשיץ (ח"ב דרוש ה) כתב וז"ל: לכן בני ואחי, הנה ימים באים ימים נוראים, עת לכבס שמלתכם ולטהר בטהרת הקודש, כי בעוד שלושה ימים יביא ה' במשפט על כל דבר נעלם, ואיך נרים ראש, הלא בושנו במעשינו והעיקר תלוי בתשובה, והיינו לא בבכי לבד, רק לעשות גדרים ומשמרת מבלי לחטוא עוד, והוא לפשפש בכל עבירה ולעשות גדר ומשמרת, אשר לזה צריך התעוררות, כי בלי תורה אי אפשר בתשובה, כי תורה היא המעוררת לתשובה, היא המלמדת לאדם דעת. ולא תורה של פלפול, רק עיקר תורה ללמוד שולחן ערוך לדעת דרכי ה', אוי לנו! מי שאינו בקי בהלכות שבת לדעת פרטיה, איך יוכל להתפאר שקיים מצות שבת? ואין דרוש שאין אני מזהיר בכם בדבר זה, ובדרוש הקודם בררתי לכם כמה דברים שאדם דש בעקביו בעבירות, מה שנעלמה מאתו הידיעה בחילול שבת.
אוי לי! ווי לי בחילול שבת! כי כולם בני תורה ואין להם להתנצל כי קצרה שכלם ללמוד, כי הם בעלי דיעה תהילה לאל, ולומדים פשטים ופלפולים מצפצפים כעגור, והלכות שיש בהם חיי נפש מניחין, וימותו בלי חכמה ללמוד אורח חיים ועוברים על כמה מצוות, ואומרים אין פשע וכו'. וכהנה רבים האיסורים בכל דיני מועד וחול המועד, וברכות ונטילת ידיים וברכת המזון. ובעוונותינו הרבים אין איש שם על לב ללומדם כראוי. והדיינים מעמיקים בחושן משפט כי לחמם הוא, ובאורח חיים נטו מנהלם ועקבותם לא נודע להם, חבל על דלית ליה מבוא לשער אשר לה' צדיקים יבואו בו, והוא אורח חיים עכ"ל.
מבואר שרמז בדבריו שרוב בנ"א אוהבים פלפולים, ומניחין את לימוד ההלכה, ועל ידי כן עוברים כמה וכמה עבירות בדיני ברכות, שבת, נדה, בשר וחלב, שמאחר ואינם לומדים האיך ידעו במה נכשלו.
ההבדל בין אחד שלומד, לשאינו לומד תורה הוא, שהלומד ככל שלומד רואה עד כמה אינו יודע, ועד כמה יש לו להשלים. ואילו אותו שאינו לומד, כיון שאינו לומד חושב שיודע הכל ואינו שם לב על עבירות שעובר, כיון שאינו יודע מהי עבירה ומהי מצוה, מצוה הוא מפרש עבירה, ועבירה מפרש מצוה.