פרק ז - אין ייאוש · מזה ומזה אל תנח ידך
אולם עדיין אין זה מספיק, אלא חסר דבר אחד והוא תפילה ובקשה לפני ה' יתברך שיעזרהו. כתוב בתהילים (פא, יא) "אנוכי ה' אלוקיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו". ופרשי' הרחב פיך לשאול כל תאות ליבך, ואמלאהו ככל אשר תשאל אמלא.
הקב"ה מחכה לתפילותינו, ומתאוה לתפילתן של צדיקים, צריך כל הזמן לבקש מה' על הרוחניות, ככל שתרחיב את פיך בתפילה כך הקב"ה ימלא את בקשותיך.
ואיך להתפלל, ובאיזה צורה להתפלל, יש ללמוד מעתניאל בן קנז, שביקש מהקב"ה את שיא השלמות בתורה, בתלמידים, שלא ישכח תלמודו, שלא יפריע לו יצה"ר וכו', וכל זה הוא התפלל כך, אם אתה עושה כן מוטב, אם לאו, הריני הולך בנסיסי לשאול. עתניאל בן קנז התפלל מתוך הכרה שאם לא יזכה לתורה בלי גבול למה לו חיים. לא שוה לו כלום, ולכן כתוב ויבא אלוקים את אשר שאל, ובגמ' אמרו שנתן לו מיד. ובל נשכח שזה אותו עתניאל בן קנז שהחזיר בפלפולו ובחכמתו הגדולה שלושת אלפים הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה, ואע"פ שהיה חכם גדול זה לא הספיק לו, אלא ביקש עוד חכמה, ומה שביקש מהקב"ה עוד רוחניות זה לא היה בעיניו כתוספת מעלה לחכמתו, אלא הוא התפלל על הדברים האלה, כדברים של הכרח גמור, שא"א לו בלעדיהן, שכך אמר, אם אתה עושה כן מוטב, ואם לא הריני הולך בנסיסי לשאול, כך צריכה להיות בקשתו של בן תורה מהשי"ת, והמבקש רחמים בהרגשה כזאת נענה מיד (רבי חיים שמואלביץ מתוך קונטרס "חיזוק" תשס"ב עמ' מז).