אור ברסלב
ספר עמל ישראל פרק ו - עמל התורה › רק ע''י שקידה והתמדה זוכים לתורה

ספר עמל ישראל

פרק ו - עמל התורה · רק ע''י שקידה והתמדה זוכים לתורה

אם אין עמל בתורה יש עמל צבא

וכן כמה מגדולי ישראל לא זכו לחכמתם הגדולה אלא בשביל שקידתם בתורה, לילה כיום יאיר כחשכה כאורה, ולא הסירו מחשבתם מן התורה בשכבם ובקומם, ואחד המיוחד מגדולי ישראל היה הגאון הנצי"ב רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, אשר שמו נודע בשערים המצויינים בהלכה, כותב עליו הרה"ג ר' ברוך הלוי אפשטיין, כשרונותיו של דודי אחי אמי, הגאון הנצי"ב מתולדתו היו בערך ממוצעים, ובכל אופן לא מצויינים, אך הודות לשקידתו הנפלאה, אשר לא יאומן ולא יסופר על שקידתו וחשקו בתורה, הגיע למדרגה הרמה, במעלה הגבוהה מעל גבוהה של העמלים בתורה, ומתכונת שקידתו הייתה כך. שכאשר הרגיש שקרוב שתחטפנו שינה היה טובל רגליו במים קרים למען תפוג ממנו הנטיה לשינה. ואמרו חכמי דורו כי סגולת התורה אשר רכש אליו לא רכש בקניין הלימוד הרגיל אצל סתם לומדים, אלא ע"י מערכת מלחמה אשר הציב למענה בחירוף נפש (ענף עץ אבות עמ' קנד).

כותב המכתב מאליהו שתלמוד תורה גדול ממעשה. גרסינן בירושלמי (פאה פ"א ה"א) ותלמוד תורה ר' ברכיה ור' חייא דכפר רחומין חד אמר אפי' כל העולם כולו אינו שווה לדבר אחד של תורה, וחד אמר אפי' כל מצוותיה של תורה אינן שוות לדבר אחד מן התורה...

כתוב אחד אומר "וכל חפצים לא ישוו בה" וכתוב אחד אומר "וכל חפציך לא ישוו בה". חפצים- אלו אבנים טובות ומרגליות, וחפציך אלו דברי תורה. דכתיב "כי באלה חפצתי נאום ה"'.

וצריך עיון, הרי לימוד התורה הוא למען קיום המצוות, וא"כ מה פירוש אפי' כל מצוותיה... אינן שוות לדבר אחד מן התורה?

הנה שני ערכים יש למצוות. מצד עצמן, ומצד קושי עשייתן.

מצד עצמן. שהטביע הקב"ה כח השפעת קדושה בכל מצווה, כל אחת ואחת כענינה.

מצד קושיין. כאמרם רז"ל "יפה אחת בצער ממאה פעמים שלא בצער" שאפי' הדרגה הקטנה שבצער מגדילה את ערך המצווה מאה פעמים. ובכל מדרגה נוספת של צער כל שהוא, מוכפל השכר במאה פעמים נוספות. יוצא לפי"ז שעיקר השפעת הקדושה שהיא היא שכר המצווה. באה ע"י מידת ריבוי הצער שכרוך בקיום המצווה.

הנה גילה לנו הירושלמי סוד גדול שאין הכבדת היצר על קיום כל המצוות כולן יחד, כהכבדתו על התלמוד תורה, כי הוא יודע שת"ת הנהו שורש התיקון, "הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו שהמאור שבא מחזירו למוטב" (ירושלמי חגיגה. פא') לכן אין אושר ואין הנאה בכל העולם שישוו לאושרו ושכרו והנאתו של המתגבר על כל הקשיים ומוסר את כל עצמו לתורה". ממית עצמו עליה, וזוהי כוונת הירושלמי, שכל המצוות אין שוות ללמוד דבר אחד מן התורה. מי שאינו לומד במסירות נפש אינו מצליח לעלות, ולבסוף ירגיש את חולשתו ויתעצב ויפול ח"ו, ואז במקום לחפש את טעותו בתוך עצמו ולחזור בתשובה, ימלא ליבו תרעומת ועל הכלים יזעף ליבו. וכתב הירושלמי (שם) אמר רב מנא כי לא דבר ריק הוא מכם, ואם הוא ריק- מכם הוא, ולמה? שאין אתם יגעים בתורה כי היא חייכם, אמתי היא חייכם? כשאתם יגעים בה. ואם תהיו עמלים ויגעים בעיון ובהתמדה כאחת, אזי התורה תהיה לכם למקור החיים והאושר (חוברת "חיזוק" תשס"ב עמ' כא).

אמרו חז"ל התורה נמשלה לשמן. דכתיב (שה"ש א, ג) "שמן תורק שמך" מה שמן זה תחילתו מר סופו מתוק, כך הם דברי תורה, אדם מצטער בהם תחילה ועושה בהם אחרית טובה, שנאמר (איוב ח, ז) והיה ראשיתך מצטער ואחריתך ישגה מאוד" ואמרו במדרש מה מים אם אין אדם צמא אינם ערבים לו. כך תורה אם אין אדם "עמל" בה אינה ערבה בגופו.

תוכן העניינים

ספר עמל ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה