אור ברסלב
ספר עמל ישראל פרק ו - עמל התורה › אם אין עמל בתורה יש עמל צבא

ספר עמל ישראל

פרק ו - עמל התורה · אם אין עמל בתורה יש עמל צבא

כמה צריך לעמול כדי לזכות לתורה

החפץ חיים מדייק בדברי חז"ל שאמרו כל המקבל עליו "עול" תורה, ולא אמרו כל "הלומד" תורה. משמע שדווקא אם מקבל על עצמו עול התורה שלא להתרפות ממנה בשום אופן. ואז אפי' אם היה עליו כבר עול מלכות ועול דרך ארץ מעבירין ממנו, וכ"ש שהקב"ה מסבב שלא ינתן עליו. לפעמים אנחנו רואים בני תורה לומדי ישיבה שנתפסים למלכות, לצבא, וכדו'... ולכאורה יפלא הדבר, אם זכות התורה עומדת להם להשתחרר בתוך הזמן המוגבל, מדוע א"כ לא תעמוד להם זכותה מלכתחילה להסיר מהם עול מלכות לגמרי, שלא תבוא כלל. התירוץ הוא: כי מן השמים מודדים לאדם מידה כנגד מידה, אם "הקבלה" של עול תורה איתנה אצלו, דהיינו קבלת עול תורה בלי רפיון, ובביטחון מלא, אז כמו כן "מעבירין" ממנו עול מלכות בלי שום דיחוי ושהות. אבל כאשר הקבלה היא "ברפיון" ככה ככה, אז גם העברת עול מלכות איננה ממהרת לבוא, ולכן הוא נלכד בעול מלכות איזה זמן. כי "המעבירין" תלוי "במקבל" עצמו (אשרי מי שעמלו בתורה עמ' שנא).

אמרו חז"ל (קידושין ל:) "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין" אם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו. ונקט לשון "עוסקים" שהוא מורה על רוב העמל, וכן איתא בגמ' (נדרים פא.) אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב (ירמיה ט) "מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגידה על מה אבדה הארץ? ואמר רב על שלא ברכו בתורה תחילה. ופירש הט"ז (בסי' מז סק"א) דהיינו סילוק התורה, לפי שלו הלכו בה, שהתורה אינה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה (ברכות סג.) דהיינו שעוסק בפלפול ומשא ומתן של תורה, כמ"ש אם בחוקותי תלכו (ויקרא כו, ג) על מנת שתהיו עמלים בתורה, משא"כ אותם שלומדים דברי תורה מתוך עונג ואינם יגעים בה אין התורה מתקיימת אצלם. ע"כ אמר ולא הלכו בה, "כל שלא עסקו בהלכות התורה דרך משא ומתן של פלפול המתייחס להליכה כמו שכתבתי, וזה שלו ברכו בתורה תחילה כי הברכה היא לעסוק בד"ת דרך טורח דווקא".

נאמר באבות (פ"ב מי"ט) ר' אליעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה וכו'. אמר שלמה המלך בחכמתו אשרי אדם שומע לי "לשקוד" על דלתותי יום יום. ופירש רבינו האר"י, כי אדם הראשון וחוה באכלם מעץ הדעת פגמו בשני שמות, בשם שדי שהורידו ממנו אות ד', נשאר ש"י, ובשם אדנות הורידו ג"כ אות ד'. ונשאר אנ"י, וזהו שנאמר הנחש "השיאני" ש"י אנ"י, ונגזרה עליו ועל כל זרעו מיתה. ולעומתו גדולה תורה שנותנת חיים לעושיה בעוה"ז ובעוה"ב. כי ע"י לימוד התורה חוזרת עטרה ליושנה והדלתין חוזרים לשני השמות הנ"ל, וזהו "לשקוד על דלתותיי", שני הדלתין, וחוזר שם שדי לאיתנו, וגם שם אדנות חוזר למקומו, ולכן כשנתקן עונו של אדה"ר זוכים לאריכות ימים, כמו שנאמר אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד.

תוכן העניינים

ספר עמל ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה