אור ברסלב
ספר עמל ישראל פרק ו - עמל התורה › על מה הלל, אליעזר בן חרסום, ויוסף מחייבים

ספר עמל ישראל

פרק ו - עמל התורה · על מה הלל, אליעזר בן חרסום, ויוסף מחייבים

רק ע''י שקידה והתמדה זוכים לתורה

ת"ר עני, ועשיר, ורשע באין לדין. לעני אומ' לו מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותי, אומ' לו: כלום עני היית יותר מהלל? אמרו עליו על הלל הזקן... עשיר אומ' לו מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי. אומ' לו: כלום עשיר היית יותר מר' אלעזר בן חרסום, שהניח... רשע אומ' לו מפני מה לא עסקת בתורה? אם אמר נאה הייתי וטרוד ביצרי, אומ' לו כלום נאה היית מיוסף, אמרו עליו על יוסף הצדיק... נמצא הלל מחייב את העניים, ר' אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים, יוסף מחייב את הרשעים" (יומא לה:).

הדברים תמוהים מאוד. שלכאורה צודקים באמת העני, העשיר והרשע שהרי ממה שהבית דין של מעלה לא מכחישים את טענותיהם לומר שלא היו טרודים כ"כ, משמע שמדובר בבנ"א כאלו שגם הבית דין של מעלה מודים שבאמת טרדותיהם מנעו מהם מלעסוק בתורה כדבעי. וא"כ לכאורה הרי הדין עמם, שלכאורה בכהאי גוונא באמת מדינא פטורים היו מחיובא דתלמוד תורה. שאף שמצוות ת"ת מחייבת את האדם לעסוק בתורה כל רגע מימי חייו ובכל המצבים. עוני עושר, חולי ויסורים וכו' כמבואר ברמב"ם ובשו"ע, אבל במה דברים אמורים: כשיש לו פנאי, אבל בזמן שטרוד ועסוק בבקשת צרכיו פטור הוא מדינא מחיוב ת"ת, וא"כ למה אומ' לו לעני "כלום עני היית יותר מהלל?

אלא ודאי שטוענים כנגדו שאם "באמת היה רוצה", היה מוצא איזו דרך לעסוק בתורה ולהגיע לידיעתה כהלל, ז"א שתובעים ממנו ומחייבים אותו על שלא מסר נפשו על לימוד התורה לחיות חיי צער כהלל, או עכ"פ כעין הלל.

אולם לכאורה אין זו טענה כלל, דמדינא היה פטור מת"ת מחמת אונס בקשת פרנסתו, ואין חיוב על האדם לחיות חיי צער כדי לעסוק בתורה. אלא שכך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל וכו' למי שרוצה באמת לזכות בכתרה. וכן הוא לשון הרמב"ם בהלכות ת"ת (פ"ג ה"ו) "מי שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוי להיות מוכחר בכתר תורה לא יסיח דעתו לדברים אחרים, ולא ישים על ליבו שיקנה תורה עם העושר והכבוד כאחת. כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל"... הרי בהדיא דעניין "כך היא דרכה של תורה" הוא רק למי שנשאו ליבו לקיים מצוה זו "כראוי", אבל משורת הדין אין חיוב לחיות חיי צער לזכות לתורה, וא"כ תמוה איך מחייב הלל את כל העניים שפטורים מדינא מחובת ת"ת?

וצ"ל דאין הכי נמי לא על "חטא" של ביטול תורה מחייב הלל את העניים, אלא החיוב הוא על שהסתפקו באותם הפטורים שבהלכה ולא קיימו מצוות ת"ת "כראוי" (כלשון הרמב"ם) שכיון שע"י מסירות נפש וחיי צער כהלל אכן היה בידו של זה העני, או העשיר, או הטרוד ביצרו, לעסוק בתורה, הרי זה מתפקידיו בחיים ומחובתו בעולמו! שהרי מהי חובת האדם בעולמו, האם לא לקיים כל התרי"ג מצוות "כראוי" ובשלמות? ולכן מחייב אותו הבי"ד של מעלה לא על חטא, אלא על אי מילוי תפקיד, על ביטול "חובת האדם בעולמו" (אחת שאלתי פ"א עמ' 15).

תוכן העניינים

ספר עמל ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה