אור ברסלב
ספר עמל ישראל פרק ב - מיעוט תענוג › הרדיפה אחר התענוגים

ספר עמל ישראל

פרק ב - מיעוט תענוג · הרדיפה אחר התענוגים

מעייף עצמו על לימוד התורה

וכתב בחוסן יהושע (מאמר א', פ"ד) שאף שהאכילה או העונג ההוא מצד עצמו מותר הוא, עם כל זה "ברודפו" אחרי העונג המותרי, ויהיה בו כדי להפריע משקידתו בתורה, הנה רדפו אחרי העידונים מזיק ביותר מין העידונים בעצמם ע"כ. וכוונת דבריו שאף שעצם העידון אם בא לאדם מאליו מבלי שרדף להשיגו, אינו מזיק כ"כ, מ"מ הרדיפה אחרי העידון, כיוון שיש בה כדי להפריעו משקידתו, הרי היא מזיקה יותר מעצם העידון.

עוד כותב החוסן יהושע (מאמר א' פ"ד) וכבר הרבו ספרי היראה לדבר בהבל התענוגים וכו' ואם עיני שכל לא ישקיף כי המה הבל לאשר כל עוד שיתרבה העונג יקצר זמן השתמש בו, דהיינו שככל שרב הוא התענוג, כן קצר הוא זמן ההתענגות בו, המאכלים הערבים, זמן ההנאה מהם קטן, מהטיול וכדומה, וכן הוא בהנאת המשגל לעומת עידוני המאכלים, ואילו היות התענוגים אמיתים ולא מדומים כפי שהינם, לא היה הקב"ה בורא את טבע העולם כך, שהתענוגים הגדולים זמנם מועט, שמצב זה הוא עינוי לאדם. לא כן העוה"ב שלפי עינוגו נצחיותו, עולם שכולו טוב, עולם שכולו ארוך. על כן ישים האדם אל ליבו שזמן קצוב יש לו בעוה"ז ויש לו לנצל את הזמן לעשות חיל בגבורה של תורה, אשר אין כל העולם שווה לדבר אחד מדבריה.

תוכן העניינים

ספר עמל ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה