פרק ב - מיעוט תענוג · מעייף עצמו על לימוד התורה
ועוד כתב בתנא דבי אליהו על הפסוק "אל תאהב שנה פן תורש וגו' (משלי כ') הא למדת שאין דברי תורה נבלעין אלא במי שהוא מעייף עצמו בהן וכו'. אל תזלזלו בתורתי ואל תרבו באכילה ושתיה. עכ"ל. וביאר בספר ראשית חכמה (שער הקדושה פח) מפני שהמאכל מביא את השינה, והמרבה באכילה ושתיה מרבה בשינה ונמצא בטל מדברי תורה עכ"ל. ומ"ש בתנא דבי אליהו "אל תזלזלו בתורתי ואל תרבו באכילה ושתיה", פרושו המזלזל בתורה היא לא רק כאשר מבטל להדיא בידיים, אלא גם בגרמא כאשר לא שומר על כושר לימודו כתוצאה מאכילה ושתיה מעל לצורכו, וכל כיוצא בזה. שאין לך מידה קשה בעולם כמתנמנם בבית הכנסת ובבית המדרש, וזה לאו דווקא מתנמנם, אלא כל דבר המבטל את ריכוז דעתו והתמדתו כמתנמנם דמי. ומ"ש שאין דברי תורה נבלעין אלא במי שהוא מעייף בהן, פרושו שעמל בתורה עד כדי עייפות.