אור ברסלב
ספר עמל ישראל פרק ב - מיעוט תענוג › בזכות המערה זכה לאוקמי גירסא

ספר עמל ישראל

פרק ב - מיעוט תענוג · בזכות המערה זכה לאוקמי גירסא

מסירות לתורה מסלקת את התאוות

רבי עקיבא זכה להיות ממשיך שלשלת הקבלה. שהעולם היה שומם, עד שהעמיד ר"ע חמשה תלמידים (יבמות סב:), והמיוחד שבהם רשב"י כדברי הפייטן "בר יוחאי נמשחת אשריך, שמן ששון מחבריך" שכל חבריו הכירו בגדלותו עליהם ומשחוהו עליהם לראש. רשב"י שהה שלוש עשרה שנה במערה. בצאתו הבחין רבי פנחס בן יאיר שכל גופו מלא בקעים וסדקים מחמת החול שהיה שקוע בו. אמר לו "אוי לי שראיתיך בכך" ענה רשב"י "אשריך שראיתני בכך, שאלמלא לא ראיתני בכך, לא מצאת בי כך" (שבת ל"ג:), שהרי לפני המערה נקרא רבי שמעון ואין הלכה כמותו, ואחרי יציאתו נקרא רשב"י והלכה כמותו, בזכות המערה זכה לאוקמי גירסא, ושתהיה הלכה כמותו ולגלות סודות התורה.

ומדוקדק מדבריו שלולא יסורי המערה לא היה זוכה לכך, שאמר בלשון שלילה, לשלול כל דרך אחרת "אלמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך (שם), ואפשר שההו"א של רבי פנחס בין יאיר "אוי לי שראיתיך בכך" דסבר גם בלא יסורין היה זוכה לתורתו בדרך אחרת ומה הצורך בכך? אמר לו רשב"י אלמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך, הכל תלוי רק בכך, רק כשמתנערים מעבותות אהבת הגשמיות, ומכתתים עצמם ע"י יסורים, ומתעלים כליל מעל החומר זוכים לתורה זכה וברה (דרש טוב פ' בחוקותי עמ' קכא)

במדרש קהלת משלו משל על העוה"ז, משל לכרם ענבים, והוא סגור מכל סביבו בגדר, עבר השועל וראה מרחוק את הענבים ונתאוה להם, אך לא מצא פתח להכנס דרכו אל הכרם, כי אם חור קטן וצר מאוד, מה עשה, צם ימים רבים עד שכחש בשרו, ונכנס דרך החור אל הכרם, אכל ענבים כנפשו שובעו, אך כשקרבו ימי הבציר פחד מאוד מבעל הכרם פן יהרגנו, ביקש לברוח משם ולא היה יכול לצאת, עד אשר צם ימים רבים ושב לרזות כבתחילה, ויצא דרך החור אשר דרכו נכנס, וכשיצא עמד על גבעה אחת, ואמר, כרם, כרם! מה נאים ומתוקים פרותיך, אך מה הנאה יש ממך, כשם שהנכנס אליך נכנס כחוש ורזה, כך יוצא ממך דל ורזה כלעומת שבא כך ילך. כן הוא העוה"ז, וכן בתאוות הממון "אוהב כסף לא ישבע כסף" כאדם הצמא ושותה מים מלוחים, כן יגבר צימאונו.

אמרו חז"ל (תדבא"ר פכ"ו) "אם לא זכה אדם לבקש רחמים על דברי תורה שיכנסו לתוך מעיו, מ"מ יבקש רחמים על אכילה ושתיה יתירה שלא יכנסו לתוך מעיו" וכן איתא שם, מעשה בר"י הנשיא שאמר בשעת מיתתו גלוי וידוע לפני כסא הקב"ה שעמלתי בתורה בכל עשר אצבעותיי, ולא אכלתי ולא נהנתי בעוה"ז אפי' באחת מאצבעותיי הקטנים וכו'. וכן התוס' (בכתובות קד.) בשם המדרש אומ', שעד שהאדם מתפלל שתכנס תורה לתוך גופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו.

תוכן העניינים

ספר עמל ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה