ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
תי"ו · אות יד
תנאי ראובן התנה עם שמעון שאם יתן לו רשות לקדש את בתו לו לאשה יתן לו מנה ונתן לו רשות ועמד וקדשה כדת של תורה ונתן לאביה מה שנדר לו ולא הספיק לכונס' עד בעו"הר בתולה נשא"ת בשמים ועמד ראובן ותבע מאביה מה שנתן לו כי אדעתא לכונסה הוא דיהיב ליה ולא אקידושין גרידא כי מה חפצו בקידושין בלא כניסה ואביה השב ישיב כלום מנעתי ממך הרשות הלא הרשיתיך וקדשתיה ונסתחפה שדך:
ואומר עם קנ"י שאם האב עכב הנישואין מיום ליום ומחדש לחדש פשיטא לענ"ד דקרו ליה מהדרנא ובריא בחיובא לאהדורי ליה מאי דשקיל מניה וכן אם המקדש מעכב בנישואין פשיטא לענ"ד דזכה האב כי קא מבעיא לי דקבעו מדעת שניהם ובתוך הזמן פגעה מד"הד בה מולא דמאן גרים ובמשכיר בהמתו ומתה בחצי הדרך דאם אמר לו בהמה זו דנותן לו שכרו של חצי הדרך ואין לו עליו אלא תרעומת דוקא שמסר לו כחושה כמ"ש בטוש"ע סי' ש"י התם ה"ט משום דנהנה מיהא מחצי הדרך שהלך והכא מאי מי אמרינן דאהנו ליה קידושין שלא יקדמנו אחר ומור"ם מסיים בה והיינו שיוכל למכור סחורתו שם או שיוכל לשכור חמור אחר עד מקום שרוצה לילך אבל בלא"ה אינו נותן לו כלום משכרו דהא לא מהני ליה מידי עכ"ל ובנ"ד שסו"ס לא אהנו מעשיו מידי:
איברא דגבי שוכר ספינה זו להוליך בה יין ונשפך היין פסק מרן בש"ע שם סי' שי"א ס"ד אם נתן השכר אינו יכול להחזירו ואם לא נתן לא יתן ועיין בסמ"ע סק"ו וגם פועל שנאנס בין שיודעים שניהם הבע"ה והפועל או שאינם יודעים הוי פסידא דפועל ואם קבל השכר א"צ להחזיר כלום כמו שפסק מור"ם ז"ל רי"סי של"ד וכ"ש בנ"ד דהתנאי היה על נתינת הרשות לקדש והרי כבר קדש ומזלא דידיה גרם:
וראיתי לה' מוהראנ"ח ז"ל ח"א סי' ג"ן דאתשיל במי שחייב את עצמו לתת לחבירו סך מה שיפייס את פ' לכתוב לו שובר וכתב לו שטר והפקידו ביד שליש ומת אותו פלוני ומסיק דיחזיר את השטר ע"ש ולא דמי חדא דאכתי לא עשה ולא כלום והכא הרי כבר קדש ועוד דהתם עדיין לא קבל שכרו משא"כ בנדון דידן שכבר זכה במקחו וקדש וק' להוציא מידו: