ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
תי"ו · אות יג
תנאי ראובן אמר לשמעון שת"ח פ' יודע כל סדר מועד בע"פ אמ"ל שמעון אם אומר בפני בע"פ כדקאמרת אני מחייב עצמי מעכשו בשבו' חמו' וח"ח ליתן לו סך כ"וך ובא הת"ח ההוא וסדר תלמודו בפניו ונמצא שיודע רוב סדר מועד בע"פ. הן ספק בידי אם חייב שמעון לשלם להחכם רוב מה שנדר לו או"ד לא מחית נפשיה לחייובא אלא אדעתא דכוליה סדר מועד אבל אי לא ידע אלא רובו לא מחייב ובפרק דק"ד אמרינן ההוא גברא דקבל ארעא מחבריה אמר אי מובירנא לה יהיבנא לך אלפא זוזי אוביר תלתא אמרי נהרדעא דינא הוא דיהיב ליה תלת מאה ותלתין ותלתא ותילתא ע"כ נשמענה מן הדא דאע"ג דאכוליה קביל עליה לא אמרינן דכיון דאוביר תלתא לשלם כוליה אלפא זוזי אלא מאי דאוביר ה"נ דמעוטא דסדרא הוא דאשתמוטי קא משתמיט מניה דינא הוא דיהיב ליה מנתא דרובא דידע:
איברא דיש לחלק דהתם מאריה דארעא הא אתהני ממאי דעביד בארעא ולא אוביר ליה הך תלתא אמטו להכי לא משלם לחבריה אלא מאי דאוביר אבל הכא עיקר חיובו של שמעון הוא בהפלגת ידיעת כוליה סדרא השתא דלא ידע כוליה סדרא לא מחייב. איברא דאשכחן פלוגתא דתנאי בפרק הנשרפין דף ע"ח ע"א הכוהו עשרה בני אדם בעשרה מקלות בין בזה אחר זה בין בבת א' פטורים רבי יהודה בן בתירא אומר בזה אחר זה האחרון חייב ואמרינן עלה התם ושניהם מקרא אחד דרשו ואיש כי יכה כל נפש אדם רבנן סברי כל נפש עד דאיכא כל נפש רי"בב סבר כל נפש כל דהו נפש משמע ואין הנדון דומה לראיה דהכא עיקר ההפלגה היא בידיעת כוליה סדרא וכל בכל דהו דלרבנן כל נפש משמע איברא דבפ"ק דהוריות דרשו ואם כל עדת בני ישראל דברובא סגי וכבר עמדו ע"ז להקת גדולים אחרונים ז"ל עיין להט"ז ז"ל סי' ש"פ ס"ח וסי' תקפ"ד והרב אליהו רבא וה' מטה יהודה והרב מחב"ר ז"ל ס"ז ע"ש והנה לדעת האומר רובו ככולו ה"נ אע"ג דאמ"ל יודע כל סדר מועד כי ידע רובו מיקרי שפיר כל סדר מועד בע"פ כיון דאשתכח דידע רובא איכא למימר דתסגי ליה ושקיל משמעון מה דאתחייב ליה. וכן משמע ממ"ד הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' סנהדרין הלכה ו' וז"ל כשם שהב"ד מנוקים בצדק וכו' ושידעו ברוב הלשונות כדי שלא וכו' עכ"ל ואיכא למידק דבמתניתין תנן ויודעין בע' לשון ותי' הרל"ם ז"ל דדייק רבינו מדלא קתני ויודעין שבעים לשון וקתני בשבעים ש"מ דברובא סגי ע"ש. ובפרק ר' ישמעאל דף ס"א אמרינן הכי גבי מרדכי כי הוה ידע בשבעים לשון ופריך עלה דכולהו סנהדרין נמי הוו יודעים בשבעים לשון וכו' ע"ש ולפ"ד הרל"ם ז"ל מאי קושייא דאימא ה"ק דמרדכי הוה ידע בכלהו שבעים לשון אבל כולהו סנהדרין תסגי להו ברוב הע' לשון: