אור ברסלב
ספר משכנות הרועים שי"ן › אות קסט

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

שי"ן · אות קסט

אות קסח

שכירות ראובן השכיר ביתו לשמ' לזמן מוגבל ותנאי היה הדבר שבכל יום ר"ח יפרע לו שכירות של אותו חדש הנכנס וכן היה נוהג והולך וכשכלה הזמן לא תבע ממנו להריק לו את הבית אלא אדרבה תבע ממנו שכירות אותו החדש שנכנס כמשפט הא' ואחר עבור ח' ימים מצא המשכיר את לוי שרוצה לקנות את חלקו בחצר הלז ומשכיר הנז' גברא דאמיד הוא ולא אצטריכו ליה זוזי אלא שכך העולה על רוחו ואז עמד ותבע את שמעון להריק לו את הבית כי הקונה להבית ההוא הוא צריך ויענהו שמעון שתי תשובות בדבר חדא כי הבטחתני גדולה הבטחה פה אל פה שלא תוציאני מן הבית רק עד כלות קרוב לעשר שנים כי כן ימלאו ימי חזרתו בחלקו בחצר וע"פי הדברים האלה נשענתי משען ומשענה ולא בקשתי לי מקום לדירתי וידעתי כי מאנשי חיל אתה ודבורך הקל כדי הוא לסמוך עליו סמיכה בכל כחו ועד אחרן כי אחד כלות זמן המוגבל תבעת ממני השכירות כאשר היתה באמנה אתו ויענהו ראובן קושטא קאי כך היתה הסכמת דעתי רק שמצאתי לוי רודף אחרי לקנות ממני ככל אשר אחפוץ ומלתא כדנא לא אסיק אדעתי יורה המורה לצדקה ויבא שכמ"ה:

זאת אשיב מודעת זאת בכל הארץ שב"ת יהודה בדוחק ובצער כמה הרפתקי ובפרט למי שכל ימיו דר בדירה נאה ואנשים בה אנשים של צורה לאו כל שעתא ושעתא מתרחיש להו דירה הראויה להם וא"כ מתרחיש ליה ניסא ומשכח דירה דכוותה איבעי ליה תרקבא דדינרי למשכוני הך ביתא או בתורת מוקדם וכגון דא צריכה הכנה דרבה ואבעי ליה למאריה דביתא לאודועיה מקמי דלמטי זמניה הואיל ושוכר מסתמיך וא ואזיל אהימנותיה דמשכיר דאמ"ל בדא תהי למיקם עד דמטי זמנא דחלוקא דשותפי ואשכחן להרא"ש ז"ל בתשו' כלל צ"ב סי' ג' והביאו רבי' הטור סי' ש"ב סי"ג שכ' וז"ל ששאלת בענין שכירות הבתים שיש ראשי שנים קבועים לשני' הבתים והכל יודעים מתי יכלה הזמן וראובן שכר בית משמעון לשנה אחת ואחר שכלתה השנה נשאר בבית חדש א' ולא דברו זה עם זה כלום בשכירות השנה הבאה ואח"כ רצה ראובן ליתן שכירות מה שדר בבית ולצאת ושמעון אומר כיון שלא הודעתני סמכתי עליך שתשאר בה הדין עם שמעון. וכתב מרן בב"י שכן נר' מדברי רש"י ע"ש ומה"ט דקא יהיב הרא"ש ז"ל נראה פשוט דהא דנקט הרא"ש ז"ל ונשאר בבית חדש א' לאו דוקא אלא אך אם יום או יומים יעמוד דינא הכי אלא דעובדא כי הוה הכי הוה וכ"כ ה' הפרישה ובסמ"ע סק"ך ופשיטא דה"נ בשוכר דהימנוהו דאם לא הודיעו המשכיר צריך ליתן לו זמן מעתה לשוכר שלא תלקה מדת הדין דמאי חזית דמא דמשכיר סומק טפי דילמא דמא השוכר סומק טפי וכיון שעבר הזמן ולא הודיעו אלא אדרבא קתבע לשאו"ל ואל בית הדמי"ם שכירות חדש הנכנס מוכחא מלתא דאחולי אחיל לתנאיה ואם נפשך לומר דשאני נדון הרא"ש ז"ל דה"ט משום שאם עברה ר"ה של שכירות הבתים תו לא מצי מאן מוגיר ליה להאי ביתא והוי ליה פסידא דלא הדרא אבל בנ"ד מצי למימר ליה משכיר מאי אפסדתיך מאי דרמי עלך למעבד ביום ר"ח השתא נמי מצית למעבד דמאי אולמיה דיום ר"ח משמונה בחדש אף אתה אמור לו דמצי שוכר למימר ליה אנא אפומא דידך סמיכנא ועקימת שפתים הויא מעשה ואת אמרת שב בני שב והא איכא סהדא רבא דאחר כלות זמן המוגבל בשכירות תבעת ממני שכירות של חדש הנכנס לקיים התנאי הא' ואת הוא דאמרת אי לאו דאתרמי לך האי זבינא חריפא בהימנותי קיימנא ודמות ראיה מקטנה הממאנת שאם בגרה יום א' ולא מיאנה שוב אינה יכולה למאן כמ"ש בטוש"ע א"הע סי' קנ"ה ע"ש ודכותה בקטן המוכר בנכסי אביו בפחות מבן ך' שנה שאם עברו ך' שנה אפילו יום א' שוב אינו יכול למחות כמ"ש בטוש"ע ח"מ סי' רל"ה וכתב ה"המ מדין ממאנת גמרינן לה ע"ש ועיין עוד למוהריב"ל ס"ד סי' כ"ח והכנ"הג סי' ק"ס אות קל"א ע"ש וכעת נראה בעליל ספר חדש ממש הכי קרא שמו ידיו של משה ובסי' ן' מהשאלות פסק דא"צ זמן אחר ואנן בדידן מקובלים מכת הקודמים ז"ל לדון שצריך זמן אחר וכך אנו דנין:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה