ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
שי"ן · אות קמה
שטר מעשה בא בפנינו שהחר"א קטן ז"ל הן בעודנו חי הוציא שטר על ראובן שכתוב בו שחייב לו כל אשר ימצא בפנקס החר"א הנז' בקש"מ והענין לפי שהיה מוכר לו סחורות ופורע לו קצת ואח"כ קונה ממנו סחורות אחרות ופורע לו ג"כ קצת וכעד"ז וכעת נפל הפרש ביניהם שראובן טוען שפרע לו ממ"ש בפנקסו והחר"א טוען שכבר חייב עצמו בכל אשר ימצא כתוב בפנקסו. ואמרתי נחזי אנן אי מצי טריף ממשעבדי בהאי שטרא או לא נראה פשוט דלא חשיב שטר גמור לגבות בו ממשעבדי כי לא פורש בו סכום החיוב ועיקר סמיכתו על הפנקס אין בו כדאי לגבות בו מהמשועבדים וכבר כתב הרמב"ן ז"ל בס' המלחמות בסו"פ ג"פ אהא דתנן התם הוציא עליו כת"י גובה מב"ח וכו' וכת' עלה הרי"ף ז"ל דאי טעין לוה פרעתי מהימן וטעמ' טעים הרמב"ן ז"ל דכיון דאינו גובה ממשעבדי לא מצי אמ"ל א"ה שטרך בידי מאי בעי ע"ש ומינה לנ"ד. שו"ר להרב מוהריב"ל בח"ג סי' נ"ה שנשאל בזה שטען הלוה שיש לי בכלל הסך שלשים פרחים רבית והמלוה מכחיש מייתי ס"ס שמא הלכה כמ"ד בכת"י אינו נאמן לומר פרעתי ושמא ה' כמאן דאמר דטענת רבית אינה טענה ועוד בה מלשון טופיינא דכתב בשטר ע"ש מכלל דבריו למדנו שכל שלא נעשה בכל אלה נאמן לוה לומר פרעתי ועיין להכנ"הג סי' ס"ט אות י"ג וי"ד בהג"הט: