ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
שי"ן · אות פ
שותפים קי"ל דשותף ששינה מדעת חברו וגם מחמת השינוי ההוא הרויח השכר לאמצע ואם הפסיד לעצמו ואין חבירו חייב לשלם לו חלקו כמ"ש בטוש"ע סימן קע"ו סי"א ופשוטן של דברים מוכיחין דה"ד בדמטיא הפסידא בגופא דקרנא אבל אי לא מטיא הפסידא אלא בשבחא כגון שאם לא שינה הו"ל רווחא בההיא עסקא והשתא דשני מדעתא דחבריה לא אשתכח ביה רווחא דבכ"הג לא מחייב למיהב לשותף מאי דהו"ל למרווח דאינה אלא מניעת ריוח בעלמא ודמיא למבטל כיסו של חבירו דאין לו עליו אלא תרעומת:
איברא בהא דקי"ל שותף שאמר לחבירו לישן הפירות עד שיגיעו לפרקן דשומ' לו כמ"ש שם סי"ד כתב מרן בב"י שם בשם רבינו ירוחם ז"ל שנראה שאם מכר בלא רשות באותו הזמן שאין ראוי לימכר אותה הסחורה ונתייקרה חייב לשלם דהו"ל כשינוי וכ"כ בעיטור מפירש"י ז"ל עכ"ל ופסקו ה' רמ"א סי"ד שם והנה במאי דטעמא טעים דהו"ל כשינוי לכאורה קשה דקי"ל השותפים ש"ש הם והו"ל שמי' בבעלים כמ"ש ס"ח ובס"סי אר"ץ נתבאר דשמירה בבעלים פטור אפילו מפשיעה והנראה דשאני הכא דאתרי ביה שלא למכור עד עת בא דברו וכיון דעבר אמימרא דחבריה בריא בחיובא הוא ומצאתי להכנ"הג שם אות קכ"ב בהגהב"י שנרגש מזה וכתב פי' פשיעה זו דהוי כמזיק בידים עכ"ל ומוכרח אתה לומר כן דאלת"ה תק"ל אגופה דברייתא ופסקו הש"ע שם סי"א דקתני אמר לו לקנות חטים וקנה שעורים אם פחתו פחתו לו אמאי לא יהיה אלא פושע שמירה בבעלים היא ופטור אפילו מפשיעה אלא ודאי דהיינו דוקא בפשע בשמירתו אבל כששינה ועבר אמימרא דחבריה בריא היזקא הוא ושפיר מחייב והרב כנ"הג ז"ל קצר במקום שהי"ל להאריך וחידוש הוא קמ"ל הב"י דחייב נמי ברווחא דהו"ל למרווח כמו שינה אם נתייקרה בפרקא:
גם אשו"ר למר"ן בב"י שם מחודשים י"ב שכתב משם הרב מוהרי"קו ז"ל שו' ט"ו שכל המשנה לעשות דבר בשותפות דמסתמא חבירו מקפיד עליו כל ההפסד שאפשר לתלות שבא מחמת השינוי חייב לפרוע עכ"ל ואם הדברים כפשטן לא ידענא מאי קמ"ל אי משום דקאמר כל שאפשר לתלות שבא ההפסד מחמת השינוי פשיטא דכי מחייב ליה בי דינא דייקי טפי לאפוקי ממונא מניה איברא דהרב ז"ל אתשיל קמיה דע"י שינוי השותף שריבה המעות נמצאו שבותות בלתי להלוות וגם המשכונות בלתי וכו' ועי"ז נגרע מהריוח שהיה ראוי בחנות אם לא היו רבות המעות ודין הדין לחייב השותף שעשה שלא ברשות חבירו ואהא מסיק דצריך אומדן דעתא במה היו מרויחין וכמו שהאריך ריך שם ומרן ז"ל חזר וכתב קיצור דבריו והא עדיפא מדרזו ז"ל דאלו התם הא חזינן דבפרקא נתייקרה והו"ל פשיעה אבל הכא בנדון הרב מוהרי"קו ז"ל דלא מינכר היזקא אלא דרבוי המעות גרם מניעת הריוח ואפי"ה פסק לחייבו וצדק הרב מוהרשד"ם ז"ל בח"מ סי' קס"ג שכתב והאמת דחידוש זה לא הביאוהו הפוסקים ומ"מ כדאי הוא מוהרי"קו לסמוך עליו ולדון ע"פי סברתו כיון שלא נמצא בו חולק על דבריו אבל הבו דלא לוסיף עלה ואין לך בו אלא חידושו ע"ש ובסי' פ"א נסתייע ממנו לנדונו שם לחייב המשנה כפי מה שהיו שוים העורות במקום שהיו שם ע"ע ובסי' קע"ט כתב דברי מהרי"קו ז"ל הללו ודקדק מדבריו שכתב ויש להטיל עליו ולא כתב מטילין עליו להשמיענו שאע"פי שהיה אפשר לומר דאין זה שורת הדין מ"מ ראוי להטיל עליו זה הקנס ולעשות כן יען דבר זה תיקון העולם ודבר מצוי הוא וכו' ע"ש ואחריו נמשך הרב משפט צדק ז"ל ח"ב סי' נ"ו דף קנ"א ע"ב ונראה דלא כתב הוא ז"ל דמדין קנס בה ומפני תיקון העולם אלא במה שיש לתלות שמפני השינוי נגרם ההפסד במניעת הריוח מהחנות אבל אם היה הדבר ברור שמחמת השינוי באה מניעת הריוח מדינא נמי מחייב הוא לשלומי: וראיתי לה' מוהריט"ץ ז"ל סי' צ"ה עלה ונסתפק במאי דמספק"ל ופשיט לה מדברי מוהרי"קו ז"ל הנאמרים באמת ודקדק מדברי הרמב"ם ז"ל ועם שיש לדחות דקדוק דדייק מלשון רבינו מ"מ הדין דין אמת וע"ע בספר אהלי יעקב לה' מוהריק"ש ז"ל סי' ע"ה בענין שליח ששנה ובמה שהאריך וממבטל כיסו של חבירו שאין לו עליו אלא תרעומת לק"מ דהתם אי בעי למשקל מניה מאי דאית ליה גביה מחייב לשלומי כדכתיבנא לעיל במערכת אות מ' סימן א' בס"ד ודעת ה' מוהרי"קו ז"ל כיון דע"י רבוי המעות נמצאו שבותות והו"ל כתובע את כיסו ואע"פי שאין לדון ולחלק דמי יימר דמזדקקי ליה לווים וכיוצא מ"מ האי מלתא מפי גברא רבא אתאמרא והעתיקה מרן בב"י ז"ל וכתב מוהרימ"ט ז"ל הא מיהא צריך להתיישב בדבר כיצד משערין ושמין אבל נדון רי"ו אשר הונף ואשר הורם דינא יתיב וספרין פתיחו: