אור ברסלב
ספר משכנות הרועים שי"ן › אות עה

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

שי"ן · אות עה

אות עד

שותפים המקבל שדה מחבירו לזמן ומת והניח בן לא יאמר וכו' ואפי' וכו' עיין טוש"ע סי' שכ"ט ובהמקבל דף ק"ט גרסי' ר"י הוה ליה ההוא שתלא שכיב ושבק ד' חתנייתא אמר עד השתא חד השתא ד' עד השתא לא הוה סמיכי אהדרי וכו' ע"כ ואיכא למידק דאמאי נקט למילתיה מעיקרא בדרך סתם עד האידנא חד וכו' והדר מפרש עד האידנא לא הוו סמיכי אהדדי וכו' והיא עיקר מעיקרא ועוד דמעשה הוה ואין דרך מספר מעשה ודברי הטוען על חבירו לשנותם בדרך תנא והדר מפרש לכן נראה לע"ד דתרתי קא טעין לגביה חדא דעד האידנא חד ואי איתרמי מילתא למיקם עלה בדינא ודיינא לית ליה בר פלוגתיה אלא חד ומצינא למיקם בהדיה בדינא והשתא ד' וכל חד מצי למטען מאי דבעי וכמו שנת' בסי' קע"ו סל"ה ע"ש ועוד דאי איכא דחד מנייהו דלא אשתכח במתא עד קאים בהדי אידך בדינא כי אתי אידך צריך למיקם עמיה בדינא זמנא אחריתי דמצי אמ"ל אנא חריף טפי מחבראי וכמו שנתבאר בש"ע סי' קכ"ב ועוד דלא הוו סמיכי אהדדי וכו':

איברא דחזיתיה להרא"ש ז"ל דלא נקט במילתיה אלא חד ולא הוו סמיכי וכו' ע"ש ואנחנו לא נדע אם נפרש לה בדרך תנא והדר מפרש או כך היתה גירסתו וראיתי לרב"א ז"ל במקו' לשם דק"ל מהך דפרק הכותב דק"ו דאמרינן נדר ושבועה וכו' היורשים משביעין אותה ולדעת הרמב"ם בפ"א מה' שותפין דפסק אם מת אחד מהשותפים או המתעסק אע"פי שהיה בתוך הזמן נתבטלה השות' מאי שבועה איכא ליורשים גבה ואח"הר לע"ד נראה דלאו ראיה היא דנהי דמצו מסלקי לה מחנונית מיהו כל כמה דלא מסלקי לה שפיר מציא להתעסק ומשום דיורשים בתר אבוהון גרירי ולא עסקא חדתא עבוד סד"א כיון דאבוהון פטר יתה משבועה פטורה נמי לגבי היורשים קמ"ל דיורשים מצו להשביעה א"נ משכחת לה שקנו סחורה למקום אחר או למוכרה שאינו מסתלק השיתוף או העסק א"נ שהתנו בפירוש שאפילו אם ימות אחד מהשותפים שלא נתבטל העסק או השות' דשפיר מהני תנאה כמ"ש הכנ"הג בסי' קע"ו שם אות קפ"ו בהג"הט ועיין עוד שם באות עק"ב ואות ק"פ ע"ש הרי נתבאר דבכמה גווני משכחת לה שאפילו אם ימות אחד מהשותפים לא בטלה העסק והשיתוף ובחד גוונא מהנך מצינן לאוקומי הך דפרק הכותב ודקאמר הש"ס להכי קרו לה עסקא שלא יעשה אותה מטלטלין אצל בניו וכו' והיינו בסתם וכדר"נ גבי שתלא דהכא ומעתה אין ראיה ממה שהשמי' הרי"ף ז"ל הא דרב נחמן דהכא דכבר כתב להדיא דינא דעסקא ע"ש:

עוד הק' הרמב"ן ז"ל מהא דאמרינן בפ' השואל דף קי"ב הניח להם אביהם פרה שאולה משתמשים בה כל ימי שאלתה וכו' ואמאי נימא כיון דמת בטלה השאלה כמו העסק והשיתוף ולע"ד נראה המעט הוא דשנא ושנא דשאולה חשיבא כמכורה אצלו כל ימי שאלתה דקימא גביה להתחייב באונסין והו"ל כקנויה אצלו קנין גמור א"כ מה לי השואל משתמש בה מה לי יורשיו בעסק ושיתוף והנמק"י ז"ל תי' דשאני שאלה דכל הנאה שלו משא"כ בשתלא שצריך לעשות חשבון עם כל א' ואחד לחלק ביניהם ולהשלים עש"ב ועיין בסמ"ע סי' קע"ו סק"ן ובסי' שמ"א סק"ו ובסי' שכ"ט סק"א שכל דבריו הם מהנמק"י ז"ל ע"ש ועיין בה' כנ"הג בסי' ר"ז בהגהב"י ז"ל אות מ"ה בענין לו וליורשיו ועיין מ"ד בעניו' בס"ד באות למ"ד סימן צ:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה