אור ברסלב
ספר משכנות הרועים קו"ף › אות טו

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

קו"ף · אות טו

אות יד

קביעות זמן לשוכר. קי"ל המשכיר בית לחבירו אינו יכול להוציאו עד שיודיענו בימות הגשמים מהחג' חג הפסח ובימות החמה שלשים יום ובכרכים י"ב חדש כמ"ש בטור ש"ע סי' שי"ב ס"ה ע"ש ואנן בדידן בהאי מלתא דיינינן פה מתא יע"א כדין כרכים ולא זו אף זו שאפילו בשנה מעוברת קובעים לעולם שנה א' תמימה ואין זה משורת הדין דכל מקום שאמרו חכמים י"ב חדש ותלו הזמן בחדשים אין חדש העיבור בכלל וכאותה ששנינו נותנין לבתולה י"ב חדש ומינקת חבירו כ"ד חדש וכן כל כיוצא בזה וה"ל דכוותה שכך נהגו הב"ד של כת הקודמין נ"ון ואנן יתמי בתרייהו גרירי: וחדשות אני מגיד בראובן שהשכיר ביתו לשמעון ודר בה ואח"ז תבעו להריק לו את הבית באמור אליו שכבר עבר הזמן שקצבתי לך ושמעון אומ' לא שמעתי בלתי היום. שוב בא מעשה שהודה השוכר שקבע לו זמן אלא שהמשכיר אומר לזמן שנה א' וכבר מלאו ימיו והשוכר או' לא כי אלא שנתים ימים קבעת לי' ועדיין לא שלמו עמד השואל ושאל מי הוא הנקרא מוחזק מאריה דביתא. דאפילו לדברי השוכר במשלם שניא אלין מפקנא אית ליה והדרא ארעא למארה או"ד בתר השתא אזלינן והשתא מיהא שוכר הוא דקאים בה ועד השתא בחזקתיה קיימא ואיכא למ"ד דלכל מילי אמרינן שכירות ליומיה ממכר הוא יורה המורה לצדקה ויבא שכמ"ה:

זאת אשיב לא נפלאת היא ולא רחוקה סוגיא בדוכתה בסו"פ השואל דק"ג א"ר אמר רב נחמן האי מאן דאוגיר ליה לחבריה ביתא לעשר שנין וכתב ליה שטרא וא"ל נקיטת ה' שנין מהימן ופירש"י ז"ל וכתב ליה משכיר לשוכר שטר שהשכיר לו לעשר שנים ולא נכתב בשטר זמן ולאח"ז בא לפני ב"ד ואמ"ל שכבר דר בה ה' שנים וזה אמר לא דרתי אלא ג' שנים מהימן הבע"ה דקרקע בחזקת בעלים על כל דבר ספק הבא לפנינו עכ"ל. וכן דעת הרי"ף ז"ל ממ"ש וכתב ליה שטר וליכא זמן בשטר וכו' עכ"ל וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ז מה' שכירות דין י"ד וז"ל המשכיר בית לחבירו בשטר לעשר שנים ואין בו זמן השוכר אומר לא עבר מזמן השטר אלא שנה א' והמשכיר אומר כבר עברו ושלמו ושכנת עשר שנים על השוכר להביא ראיה ואם לא הביא ראיה נשבע המשכיר היסת ויצא מן הבית עכ"ל וכתב ה"המ ז"ל מימרא דר"נ עכ"ל ולא הוצרך לפרש שהוא כפירש"י ל כיון שכן מפורש בהלכות ורבי' ז"ל סרכיה נקיט ואזיל והג"מיי כתב וכפירש"י ז"ל ויש מפרשים בע"א ע"ש וכן פירוש הרא"ש ז"ל ונמשך אחריו הטור ז"ל סי' שי"ז ס"ב ומרן ז"ל בש"ע שם דמשמע להו ז"ל דאי כפיר"ח ז"ל שכתבו התו' שהשכירו' ביד המשכיר וא"ל השוכר הא נקיטת אגר ביתא דחמש שנים שעברו והמשכיר כופר ואר"ן דמהימן השוכר דכיון דאכלה כבר ולא אמרינן בכה"ג קרקע בחזקת בעלים עומדת א"כ דפריך התם בפרק המקבל דף ק"ו הלכתא אהלכתא אמאן דקאמר פירות בחזקת אוכליהן קיימי והא קי"ל ברב נחמן דקאמר קרקע בחזקת בעלים עומדת ליהדר ולטעמיך קשיא דר"ן אדר"ן דאיהו דאמר מהימן השוכר אלמא פירות בחזקת אוכליהם והא איהו גופיה קאמר קרקע בחזקת בעלים עומדת אלא מאי אית לך למימר דשאני לן בין מלתא דעבידא לאגלויי דאתו עדי שטר כדפיר"שי שם אלא ש"מ דמילתיה דרב נחמן לאו באכילת פירות שאכל כבר מיירי אלא להחזיק כגוף הקרקע לדור בה עוד ועוד לפירוש התוס' מאי ארייא דנקט רב נחמן ואמ"ל נקיטת חמש שנין דאכתי פש חמש שנין לימא סתמא לסוף א"ל נקיטת אגרך מאי נ"מ לאשמועינן דאתא לסוף ה' שנים אבל לשיטת רבוותא טובא קמ"ל דאע"ג דשמעינן ליה לר"ן דאמר דבחדש העיבור דמשכיר דקרקע בחזקת בעליה עומדת הו"א דוקא דינא דחדש העיבור הוא גמר זמן שכירותו דהמשכיר לשנה ולסוף השנה רוצה השוכר לזכות בחדש העיבור ולצאת התם הוא. דקאמר ר"ן קרקע בחזקת בעלים עומדת אבל היכא דאכתי לא מטא זמניה ופשו ליה ה' שנין דקיימא ברשותיה מדעתיה דמשכיר הו"א בכי האי מודה ר"ן דקאמר בחזקת שוכר קיימא אהא קמ"ל ר"ן דאפי' בכה"ג נמי אמר"ן קרקע בחזקת בעלים עומדת ואעפ"י שהרמב"ם ז"ל כשהעתיק מימרא דר"ן כתב ושכנת עשר שנים שמא לא חש לבאר זה:

איברא דיש מהדיוק בדברי רבינו ז"ל אחר שהעתיק דינא דגמרא זה שכ' לעיל דין ב' המשכיר בית לחבירו לשנה ונתעברה וכו' הרי חדש העיבור של משכיר שהקרקע בחזקת בעלים וכו' ובע"ה שאמר מר לזמן זה השכרתי והשוכר אומר לא שכרתי אלא סתם או לזמן ארוך על השוכר להביא ראיה ואם לא הביא ראיה ישבע המשכיר היסת ויצא מן הבית עכ"ל והיינו דינא דר"ן דאמר בתר הכי ואדרבא אידך דאע"ג דנקט שטרא בידיה וס"ד דהמקשה דאי חשביה כשט"ח ומהימני' לשוכר אבל בהך חלוקה דמיירי בלא שטר' אין כל חדש. גם על הטור יש לעורר דבסימן שי"ז פסק למלתיה דר"ן וכפירוש רש"י כמדובר ובסי' שי"ב שט"ו העתיק משם הרמב"ם ז"ל חלוקה זו ומרן ז"ל העתיק דברי ה"המ ז"ל באומרו ראה זה חדש ומגרעות נתן מדין האמור בסי' שי"ז דמיירי בשטר וכדכתי'. גם מרן הש"ע נמשך אחר לשון הטור ואנכי לא ידעתי:

וראיתי להפרישה שם בסי' שי"ב שכתב וכתב הרמב"ם וכו' אע"ג שהוא מודה שלא קצב לו זמן ויכול להוציאו אימת שירצה מ"מ נפיק ליה מניה כשהוא באמצע זמן השוכרים צריך להודיעו קודם שלשים יום עכ"ל ור"ל בימות החמה אבל בימות הגשמי' מהחג עד הפסח כמבואר שם. גם ה' ב"ח ז"ל פי' כן בדברי הרמב"ם ז"ל וכ"ה בסמ"ע בקיצור אלא דאכתי לא אפרוק מחולשא דלפי מ"ש הרמב"ם ז"ל והטור דמלתיה דר"ן דתבע ליה במשלם זמניה ופסקו דיוציא אותו מן הבית אלמא דס"ל דמוציאו לאלתר בלא קביעות זמן והרב פרישה בסי' שי"ז נרגש בדברי הרמב"ם והטור הללו כדוקיין ולא תירץ כלום כמדומה דלא נחה דעתו במ"ש בסי' שי"ב ממאי דכתיבנא בעניותין: ותבט עיני לה' גד"ת ז"ל שער ס"ח ח"א סימן ז' שנתעורר בדברי רבינו ז"ל הללו מרישיה לסיפיה דאדרב' האי חידושא גרע טפי דבתחלה הודיענו שאעפ"י שכבר דר השוכר אהני היות קרקע בחזקת בעליה עומדת והכא פסק דאהניא חזקתו מכאן ולהבא שלא ידור עוד בבית ע"ש ולפי מאי דכתי' משמיה דה' פרישה והרב"ח ז"ל הכא נמי חידושא קמ"ל דאע"ג דהשוכר אית ליה חזקה מתקנת ב"ד בחמה מפני החמה וכו' הוא דמשתבע שוכר ודר בה כל זמן שתקנו הב"ד אהא קמ"ל דעדיפא חזקת קרקע בחזקת בעליה עומד ולאפוקיה לאלתר:

גם אשו"ר להכנ"הג ז"ל שם סימן שי"ב אות מ' בהג"הט עמד וימודד אר"ש בדברי הרמב"ם ז"ל במה שנתעורר הרב גד"ת ז"ל ובמה שנתעוררנו בעניו' ומה שתירץ לא נמלט מהדוחק דמאין הרגלים לאסוקי אדעתין דהשוכר הדר בבית דליהוי מוחזק אם לא כדכתיבנא:

לדאתן עלה דדעת רש"י והרי"ף והרמב"ם והטור ומרן ז"ל בש"ע כפום מאי דשמיע להו ז"ל בפירוש מלתיה דרב נחמן היכא דהמשכיר אומר שכבר אשתלים קסטיה דשוכר מהימן ומשתבע היסת ולימא לשוכר קום פוק מאי בעית בהאי ארעא אע"פי שהתוס' הסכימו לפיר"ח ז"ל וכן הראב"ד ז"ל הובא במקובצת שם וה' המאור והריטב"א לשם ובנמק"י ז"ל הא מיהא לענין דינא מר אמר חדא ומא"ח ולא פליגי דמידי הוא טעמא אלא משום דקרקע בחז"ב קיימא וה"ט אהני ליה לכל חד מהנך אנפי ומשמעות הוא דאיכא בינייהו למסבר קראי ובהג"א ז"ל שם כתב על דברי הרא"ש ז"ל דשמיע ליה כפירש"י ז"ל דה"ט אם השוכר וכו' והוא פי' ר"ח ז"ל וכ"כ הגה"מיי על דעת הרמב"ם ז"ל:

וכעת ראיתי להרב תומת ישרים ז"ל סימן ס"ב שנשאל במשכיר שטוען על השוכר שכבר הודיעו שיצא מן הבית בזמן שקבעו הבית דין איש איש ממקומו והשוכר כחש בו מי אמרי' קרקע בחזקת בעלים עומדת והמשכיר נאמן בשבועה או"ד שהתראת הי"ב חדש אינה מעין שכירות הקרקע אלא דבר חוץ מהשכירות כיון דמדינא מחייב המשכיר להמתין י"ב חדש א"כ הוא בא לבטל זכות השוכר עליו להביא ראיה עכ"ל ושערי תשובה ל'ו ננעלו בזה ולפום מאי דכתיבנא בעניותינו משם ה' פרישה ז"ל דסי' שי"ב שפירש דברי הרמב"ם ז"ל אפשוט בעייא דאפילו המשכיר טוען נגד זמן הב"ד שומעין לו והיינו הא דקמ"ל הרמב"ם ז"ל כמדובר ועיין בתשו' ה' כנ"הג ז"ל סי' קנ"ג דף קמ"ח דכתב דאפי' היכא דלא מצי לסלוקי לשוכר דאכתי לא מטא זמניה אמרי' קרקע בחזקת בעלים עומדת וכדכתיבנא בעניותינו וממילא קם דינא בספקו של ה' תומת ישרים דישבע המשכיר היסת ומפקנא אית ליה:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה