אור ברסלב
ספר משכנות הרועים קו"ף › אות ז

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

קו"ף · אות ז

אות ו

קבורת הבעל מכתובת אשתו. ראובן סמוך על שלחן אביו ושוכן בבית אחת מבתי החצר של אביו ופגעה מד"הר בבן ועמד האב והוציא הוצאות לצורך תכריכין וקבורה כמנהג אנשי המדינות והכל הוא בהקפה מהזולת עד אשר ימכור מעזבון בנו והאלמנה ממאנת ומעכבת על ידו העיזה פניה ותאמר לו שלא למכור שום דבר עד אשר נגבה כתובתי יורה המורה לצדקה ויבא שכמ"ה: זאת אשיב דבר האדון הרשב"א ז"ל בתשו' סי' אלף ק"ג ובמיוחסות סימן ס"ד והרא"ש ז"ל כלל ט"ו סי' ג' וריש כלל נ' פתחו לזכות האלמנה דלא מצינו חיוב על האלמנה בקבורת בעלה ואישה חייב בקבורתה תחת כתובתה ושנינו בתוס' אשה וב"ח גובין והוא יקבר מן הצדקה ע"ע ועל סמך זה כת' הרדב"ז ז"ל סי' של"ח בחדשות שנשאל בכיוצא בנ"ד בבן שמת בחיי אביו והבן סמוך על שלחן אביו שאינה חייבת בקבורתו וכתב ז"ל שהראשונים נו"ן פסקו כן ואמת יהגה חכו כדכתי' אמנם ראיתי להריב"ש ז"ל סי' ק"ד דף ג"ן ע"ב שכתב דאם קדמה האלמנה ותפסה המטלטלים כדי כתובתה אין מוציאין מידה אבל אם קדמו היורשים והוציאו וקברוהו ממה שבידם מנכסי המת שישלימו להאלמנה מה שחסר מסך כתובתה זה לא שמענו עכ"ל והנה במיוחסות לא זיכה את האלמנה מפני שכתו' מטלטלי אג"מק אלא דאיכא למימר מפני שהיה תפוס מחיים ונ"מ שאם אין כתוב בכתו' מטלטלי טלי אג"מק ותפס היורש והוציא בקבורתו אינו חייב לשלם כמ"ש הריב"ש ז"ל. ובתשו' סי' אלף ק"ג שנשאל לחייב את האלמנה לקבור אותו משלה שהיורשים לא היו תפוסים בנכסי המת יפה הורה דאינה חייבת לקבור אותו מנכסי כתובתה וכן מבואר בתשו' הרא"ש ז"ל כלל ט"ז משם הרמ"ה ז"ל דאשה שגבתה כתובתה אין לחייבה לקבור בעלה ע"ש דמיירי שתפסה כבר וגבתה וכן צריך לפרש דבריו שבריש כלל נ' ע"ש. אמור מעתה שדברי הרדב"ז ז"ל בתשו' דברי יחיד הם אם לא שנאמר שמנהג עירו לכתוב מטלטלי אג"מק וכדעת הרשב"א ז"ל במיוחסות והריב"ש ז"ל מיירי כשאין כות' ואין בדידן אתרא שאין כותבין שעבד לה מטלטלי אג"מק מודעת. זאת:

ותבט עיני לה' תורת חסד סי' צ"ב שהביא משם רב אחד שרצה לחלק דאפילו תפסו היורשים אם לא מכרו כבר ופרעו לצורך קבורה והתכריכין כי לא תועיל להם שום דבר תפיסתם אפי' לדעת הרי"בש דהוא ז"ל מיירי בהוציאו ממה שיש תחת ידם כבר וכ"כ הרב כרם שלמה ז"ל חא"הע סי' ל"ח ע"ש אמנם הרב תורת חסד ז"ל כתב בסו"ד דאין לזוז מדברי הריב"ש ומרן ז"ל בש"ע סי' קי"ח סי"ז כתב אלמנה שגבתה כתובתה אין מוציאין מידה לקבור' בעלה ע"ש וכבר זה מוסכם אפי' לדעת הריב"ש ז"ל כיון דכבר זכתה וגבתה ומור"ם ז"ל ביאר עליה תשו' הריב"ש ז"ל דאם קדמו לה היורשים אינה מוציאם מידם ומר אמר חדא ומא"ח ול"פ וכתב ה' נח"ץ ז"ל ומטי בה משמיה דרביה אמרה דכל שלא תפסה יכולין לכתחלה ליטול מנכסיו לצורך קבורתו ושכן עמא דבר ע"ש ותבט עיני לה' ד"ן ז"ל נשאל ע"ז והביא מתשו' הרדב"ז ז"ל דפסיק ותני שקוברים אותו בתחלה ממה שהניח והשאר נוטלים ש א והב"ח כיון שעל דעת כן נשאת לו ודלא כהריב"ש ז"ל וכו' ר"ל שחילק בין קדמה ותפסה היא או קדמו היורשים ותפסו ושכתב מהריק"ש ז"ל שנהגו בדברי הרדב"ז ז"ל וע"ע מה שהאריך ולפי"ז דברי הרדב"ז ז"ל סתרא"י נינהו ועיין לה' כרם שלמה ז"ל שם גם הרב כנ"הג בסי' קי"ח אות כ"ח בהגהב"י אות כ"ח כתב משם הרדב"ז ז"ל ח"א סי' קנ"ב שאם קברו את המת במלבושיו חייבים לשלם מדין מזיק שעבודו של חבירו ע"ש ואני עני חפשתי בתשו' הרב ח"א ולא מצאתי ומהכא מוכח דמנהג עירו הוא ז"ל כותבין בכתו' מטלטלי טלי אג"מק מדקרי לה מזיק שעבודו של חבירו ואלו הרדב"ז ז"ל בתשובה האחרת שהביא הרב ד"ן ז"ל קרי בחיל שעל דעת כן נשאת לו ולכתחלה קוברין אותו מנכסיו הן אמת שדבריו בתשו' קשה דמה יענה הרב ביום שידובר בו התוספתא שהביאו הראשונים דקתני והוא יקבר מהקופה ועוד על מה שהביא הכנ"הג בשם ריא"ז ז"ל אשר הובא בספר של"הג ז"ל דאזיל ומודה בס' הרדב"ז ז"ל שהביא הרב ד"ן ז"ל קשה מהתוספ' קו' הלזו וע"ע לה' בית דוד ז"ל חא"הע סי' פ"א מהספר ומה שהאריך (בדברי) הריב"ש ז"ל והיד אהרן ז"ל שם בהגב"י אות כ"ח ואנן בדידן אשה בכל אלה לא מצאתי שערערה על קבורת בעלה לעולם א"כ אמרינן סברו וקבלו שע"ד כן נישאו להם לבעלים ועל ענין עסקי הכתובה עיין לה' ד"ן חא"הע סי' ז' ולהרב אדמת קדש ז"ל סי' ל"ה. ועט"ר ה' חק נתן ז"ל זיע"א היה מוחה ביד הקרובים שלא להרבות בהוצאות. וגם ביד הגזברים של חברת גמילות חסדים שאין ליטול כל כך מהיורשים דמי אחוזת קבר כמנהג ונתקבלו דבריו לא כן עתה בעו"קר:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה