ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
קו"ף · אות ו
קבורה המלוה יכול לעכב מלקבור את המת עד שיפרעו לו את חובו כשאינו מבני משפחת הלוה עיין במור"ם ז"ל סי' ק"ז ס"ב ועיין בהסמ"ע וש"ך ובאר היטב ז"ל מ"ש בזה ועיין להרב כנ"הג סי' צ"ז אות כ"ג בהגהב"י ועיין לה' בני אהרן ז"ל סימן. נ"א מ"ש משם המנהג וע"ע למהריק"ש ז"ל בהגהותיו מ"ש משם הרדב"ז ז"ל והוא הפך ממ"ש הרדב"ז ז"ל בתשובות החדשות סימן של"ח ועיין בה' פרי האדמה ז"ל דף ג"ן וד"ז ח"א ובתשו' הרשב"ש ז"ל סי' רט"ו וה' חות יאיר ז"ל סוף סי' קל"ט מה' בני חיי סי' ק"ז מ"ש בזה ואנן בדידן לא עבדינן הך עובדא אפילו בכל הנך גווני דמוקמי לה הרבנים הללו כך קבלתי מדייני קשישאי זיע"א וטעמא יהבו למלתא שלא ליתן פתחון פה לפלילים לדון אותנו בכ"הג ח"ו דבדיניהם אין דנים כן ובעו"הר עמא דארעא אזלא ומדלדלא ומחוייבים לעכו"ם ואם רואין אותנו דנין כן כ"ש שיש לאל ידם לדון כן ואפילו בדליכא חד מהנך גווני דמוקמו לה הרבנים ז"ל דילפי מקלקלתא ולא מתקנתא זה דרכם כסל למו ולפעמים שיעמוד גברא אלמא מהאומות לעכב עומדים כנגדו לפלילים ומוחין בידו והרשות נתונה לקוברה ומהאי טעמא הם אמרו ז"ל דאין דנין אסידור בע"ח כאשר משפט כתוב בגמרא ופוסקים ז"ל ומרן ז"ל בסי' צ"ז ע"ש משום דבדיניהם אין דנין כן ואין פותחין בפניהם פתח של אורה כמדובר: