ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
מ"ם · אות רנ
מתנה הא דקי"ל בכותב לזון ולפרנס את אשת חבירו דבמלבושים נמי חייב דמלבושים בכלל הפרנסה הם הרשב"א בתשובה כתבה מרן ז"ל בסוף סימן ר"ז ופסקו בשלחנו בא"הע סי' קי"ד ומור"ם בח"מ סי' ס' ע"ש וכנ"הג סימן צ"ג בהג"הט אות ג' ונסתפקתי בדברי הרשב"א ז"ל יען לא נמצא אתי בהיותי בכפר נאבל אם ר"ל דמשמעות לשון פרנסה היינו מלבושים או"ד טופיינא דלישנא משמע ליה דכיון דכתב איזון דהיינו מזונות והאי ולפרנס דכתב תו למ"ל אלא עכ"ל להתחייב לו במלבושים כתב לו כן ונ"מ בכותב לחבירו שחייב עצמו לפרנסו ולא כתב לזון דאינו אלא לפרנס לחוד דכתב ליה דאי אמרת משמעות דורשין א"כ חייב במלבושים ואינו חייב לזונו ואי אמרת דטופיינא דלישנא משמע ליה א"כ מסתמא לא איחייב אלא במזונות ולא במלבושים ומלשון מור"ם שכתב ואין מלבושים בכלל מזונות וכו' דמלבושים הוא בכלל פרנסה וכו' ע"ש משתמען מלוהי דלישנא קדריש דלמלבושים ליתנהו בכלל מזונות אבל בכלל פרנסה איתנהו וא"כ איכא למימר נמי דבכותב לפרנס חייב בתרוייהו ומדכתב אא"כ אמר איזון ואפרנס לא משמע הכי דעד דלא כתב לתרוייהו לא מחייב בתרתי ודברי הרשב"א גופיה שהביא הב"י ז"ל בסימן כ"ז לא משמע דחייב אלא בכותב איזון ואפרנס והדר ספיקן וצ"ע לדינא ועיין להכנ"הג סי' ר"ז אות ה' סכ"ט בהגהב"י ומשם והלאה ועיין בפירש"י ז"ל בכתובות דף מ"ח גבי הא דתניא התם ב"ד זנין ומפרנסין שכתב זנין מזונות ומפרנסין מלבושים ע"ש משמע דלשון פרנסה אמלבושים לחוד דוקא קאי וע"ש דף ן' ע"ב גבי ולפרנסה שמין באב וע"ש בתוס' בר"פ מי שמת ע"ש ועיין בפ' אע"פ דף ז"ן אמתניתין לפרנס את עצמה ועיין בסוף פאה גבי נותנין לו פרנסת לילה א' ועיין כנ"הג סי' ר"ז מאות רכ"ג בהגהב"י ז"ל ועיין להרב בית דוד ח"המ סי' ט"ו ועיין לה' פר"ח ז"ל בקו' מ"ח בפ"ך מה' אישות ע"ש:
ולענין מנעלים אי הוו בכלל מלבושים עיין להרב שער אפרים ז"ל סי' ק"ן שכתב דהוו בכלל כסות ועיין בשו"ת הרשב"א ז"ל ח"ב סי' קפ"ג ועיין בטוש"ע סי' צ"ז וסי' רע"ח ועיין לה' ב"ד ח"המ סי' ז"ך דכתב דמנעלים לא הוו בכלל כסות ומ"ה תנא בפירוש שהם כסות ומנעלים ע"ש ושו"ת הרב שבות יעקב ח"א כ"ד: