אור ברסלב
ספר משכנות הרועים מ"ם › אות רב

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

מ"ם · אות רב

אות רא

משכונה ראובן משכן ביתו אצל שמעון בסך מה למשך כ"וך שנים וכתוב בשטר שבתוך הזמן אינו רשאי לפדות כמנהג ועמד ראובן בתוך הזמן אשר גבלו ויאותו ביניהם ורצה לפרוע לו דמיו והמלוה מעכב ע' והלוה א"ל טול חובך ודור בבית בחנם עד דמשתלם זמניה והמלוה אומר אנא בעינא דלחיי דכתיב ושונא מתנות יחיה ועוד קול פחדים באזניו מהלכות מלכים ומלחמותיהם לא ניחא ליה | דלוקומו נכסי באחריותו יורה המורה. לצדקה היכי לדיינו דייני להאי דינא ויבא שכמ"ה:

זאת אשיב על ראשון ראשון בריש אמיר אציגה נא עמך הא דאיבעייא לן בפ"ק דקידושין דף ד' ע"ב בע"ע הנמכר לגוי אם נגאל לחצאין כיון דלא כתיב ביה כדי גאולתו כשדה אחוזה דכתיב ביה כדי או דילמא גמרינן גאולתו גאולתו וסבר ר"ש דכשם שאינו נמכר לחצאין כך אינו נגאל לחצאין ואביי אמר את"ל נגאל לחצאין משכחת לה לקולא ומשכחת לה לחומרא וכגון דאוקר וזל ואוקר ע"ש ורבינו ז"ל בפ"ב מהלכות עבדים דין ז' פסק דנגאל לחצאין ודעת רבינו ז"ל דאביי פליג אדר"ש תדע מדהו"ל למימר את"ל אינו נגאל לחצאין ועיין בחידושי הרשב"א ז"ל שם ז' וכבר תמהו עליו הרב כ"מ והלח"ם ז"ל ע"ש ותו דאיבעייא לן התם במוכר בית בבתי ערי חומה אם נגאלת לחצאין או לא וקי"ל כרבנן דאינה נגאלת לחצאין וכמ"ש רבינו בפי"א מהלכו' שמטה ע"ש ויש להתבונן במאי דמספק"ל בע"ע ובתי ערי חומה אם נגאלין לחצאין אי ר"ל שהעבד עושה חציו בן חורין ועובד את רבו יום א' ואת עצמו יום א' ובבית לאכול פירותיה לחצאין ומפשטא דתלמודא מוכח דמסתברא ליה דנגאל לחצאין אי לאו דאיכא למימר דגמרינן גאולתו גאולתו משדה דקפיד קרא דאינו נגאל לחצאין והשתא נחזי אנן דאי אמרינן דאינו נגאל לחצאין אין העבד כופה את רבו לקבל ממנו חצי דמיו ומאי מספק"ל לתלמודא דלהוו גביה כפקדון דמי הזקיקו לקבל ועוד נ"מ טובא דאי חשבינן להו כפקדון אי איתנסו או שנפסל המטבע או אלו נכסי אי חשבינן להו כפקדון אכתי נכסי ברשות מארייהו קיימי ואביי אמאי לא קאמר משכחת לה לקולא ולחומרא בכ"הג לקולא דאי אמרינן נגאל לחצאין הנך זוזי דפרעיה קמו ליה ברשותיה ואי הוקרו המטבעות מדינא דמלכותא השבח לאדון ואי אמרינן אינו נגאל כפקדון הוו גביה ואם השביחו השבח לעבד ואמאי תלה השבח בעבד ואיצטריך לאוקומה באוקיר וזל ואוקיר:

וראיתי להרשב"א ז"ל בחידושיו לשם דק"ל היכי הוו כפקדון גביה והא איהו לפרעון קבלינהו דא"נ אינו נגאל לחצאין היינו בע"כ דאדון אבל אי מדעתיה קבלינהו אמאי לא הוי פרעון ואת"ל דאסור לגאול לחצאין כיון דקיבל איפרוק ליה וניחא ליה בדקבל סתם וכיון דמדינא לא חשיב פירעון חשבינן ליה כפקדון אבל אי אתני בפירוש שיהיה פרעון בין את"ל נגאל או אינו נגאל פרעון הוי ע"ש ומדבריו למדנו כל כמה דלא אתני למהוי פרעון את"ל דאינו נגאל לחצאין אכתי נכסי ברשות מארייהו קיימי לשבחא ולהפסדא ולכל אונסא ולקמן ית' בס"ד:

וכתב עוד הרב ומהכא נמי משמע דאף כשח"ל נגאל לחצאין אינו עובד את עצמו יום א' ואת רבו יום אחד ואי קרקע הוא כגון בית בבתי ערי חומה אינו נוטל חצי פירותיו אלא כלהו פירות דלוקח הוו דאלת"ה האי נמי כי אתרצי וקבל חצי דמיו הא איפרוק פלגיה וזכה בחצי פירותיו מעתה וא"כ היכי קרינן להו פקדון אדרבא פרעון גמור הוי עכ"ל ולא הבינותי זה דהרב ז"ל אוקי למלתיה דאביי בדקבל סתם וכיון דמדינא לא חשיב פרעון כשת"ל דאינו נגאל לחצאין הו"ל הנך זוזי כפקדון אבל אי אמרינן נגאל לחצאין מדינא פרעונא הוי ולא הוו לגביה כפקדון א"כ ממילא דפלגא איפרוק וזכה בחצי פירותיו והעבד אינו עובד את רבו אלא יום אחד: וכתב עוד הרב ז"ל ומסתברא ממשכן שדהו שנגאל לחצאין מדינא כדבעינן למכתב אי גאיל לחצאין פירי כלהו דמלוה נינהו דכולה שדה אשתעבודי אשתעבד לכולה מלוה ועד לא פרע ליה כולה מלוה לא שקיל פירי ולא כלום וכן נר' דעת רשב"ם ז"ל וכו' עכ"ל וע"ש בתוספות שהק' עליו ממה שהק' הרב ז"ל ע"ש:

האמנם לענין דינא נראה דלא פליגי ומיהו בממשכן שדהו לחבירו פשיטא דבע"כ מקבל חצי דמיו דליכא למגמר משדה אחוזה דגזירת הכתוב היא אלא ממקדיש וכמ"ש הרשב"א ז"ל שם משם הרמב"ן ז"ל אלא שלא פירש בדבריו דכלהו פירי אכיל אלא דממשמעות דברי רשב"ם ז"ל דמפרש וליקדישו באנפי נפשייהו לענין שנפדין בפני עצמן למשקל פירות דידהו משא"כ בשדה א' נהי דמצי פריק ואינו נחלט לכהנים ביובל הא מיהא הגזברים זוכים בכלהו פירי דמצו אמרי ליה שדה הקדשת ולא חצי שדה אבל לכופו לפרעון כיון דקי"ל כרבא דאמר בהאומנים דף ע"ז דמאן דאוזפיה לחבריה ק' מנה ופרעיה זוזא זוזא פרעונא הוי ואין לו עליו אלא תרעומת וכו' ואם אינו חייב לקבל ממנו לא קבולי נקבל מניה ולא תרעומת תהוי ליה עלויה והיינו בתוך זמנו דאי לאחר זמנו כופהו עד שיתן לו כל חובו כמו שנתבאר במקומו ומצאתי להרשב"א ז"ל בח"ג סי' ל"ז שנשאל במי שפרע מקצת חובו זהובים ובשעת גמר הפרעון הוזלו וטען המלוה שיחשבו הזהובים שפרע לו קודם בערך של עכשו ופסק הדין עם הלוה ומהך דעבד אם נגאל לחצאין ומאי דאמר אביי עלה ומהך דהאומנים ע"ש ולשם בסי' מ"ג די"ג ע"א כתב וז"ל משכנה לזמן ובא בע"ה לפדות בין כל חובו בין מקצתו יכול הוא לפרוע ואפי' באתרא דלא מסלקי כדקי"ל לוה וגואל וגואל לחצאין וה"ה למשכונה אלא שהמלוה אוכל פירות כל זמנו כדמוכח בקידושין בההיא שמעתתא דלוה וגואל וגואל לחצאין וכן דריש פרק בית כור במאי דהק' התם ואמאי ליקדשו באנפי נפשייהו ואין מפרשין לחכם עכ"ל כללו דבריו שבחי' הניתנים למעלה היו צריכים פירוש אלא דמשמע כדמוכח בההיא דקידושין אינה הוכחה והרב ז"ל שם בחי' לא סמך ע"ז אלא מדברי רשב"ם ז"ל לפי מה שפי' דבריו כדכתי' גם אשו'ר לרב"א ז"ל במקובצת בריש פרק בית כור שכתב משם הרשב"א ז"ל ליישב פי' רשב"ם ז"ל דנ"מ אם אין נמדדין עמה הו"ל כשדה א' וגואל ואוכל פירותיו אבל אם היו נמדדין עמה נהי דגואל לחצאין הא מיהא אינו אוכל פירות חציה וכן במקדיש וגאל חציה נהי דאינו נחלט לכהנים הא מיהא הגזבר זוכה בפירות כל השדה ע"ש גם הרב בע"הת ז"ל בשער ס"ט כתב כן ושכ"כ הרמב"ן ז"ל ומ"ש הרב שם דיש ראיה מפרק בית כור גבי בטלה חלוקה ע"ש היא בדף ק"י ע"ש ועיין להרב בני יעקב ז"ל דף צ"ז ע"ד מ"ש בזה והטור ז"ל סימן ע"ד ס"ח אמרינן דמאן דאכיל בנכייתא משום דסבר מידי דהוה אשדה אחוזה ע"ע ועיין עוד בתשו' הרשב"א ז"ל ח"ג סי' מ"ג אשר הובאת לך ואין כאן מקומו להאריך: אמור מעתה קם דינא לפום רבנן דמצי למכפייה לוה למלוה לקבל מעותיו בגו זמניה אלא דאכיל פירי כוליה עד דמשלם זמניה ומה שטען המלוה דלא ניחא ליה לקבל מתנה דכתיב שונא מתנות יחיה הן אמת כי הרב התרומות בשער ל' בטל טענה זו וטעמא טעים דהרחבת הזמן היא להנאת הלוה שהמלוה נתחסר עמו עד זמן פ' הילכך מצי אמ"ל הלוה איני רוצה לקבל טובת הנאה מרובה יותר ע"ש ולגבי ממשכן שאוכל הפירות עד זמן פ' דהו"ל הנאה לתרוייהו א"כ היכי כייפינן לקבולי נכסי דידיה ולמיכל פירי הא מצי המלוה למימר לא בעינא דכתי' שונא מתנות יחיה הא ודאי לק"מ דשאני התם דמשעה שמשכן לו ביתו כבר זכה בפירותיה עד דמשלם זמניה שהיא כקנויה אצלו כמ"ש רש"י ז"ל שם בפ' הרבית ע"ש וכ"ה מבואר בדברי הרמב"ן והרשב"א ובעה"ת ז"ל ואין זה מתנה כלל רק בתורת מכר ירד לה וקנויה לו לאותו הזמן וברור איברא דמה שטוען מקול פחדים באזניו כיון דבגו זמניה שפיר קא טעין וע"ש בהרב בע"הת והטור ז"ל שם והכל לפי ראות עיני הב"ד ואזניהם תשמענה דבר ועיין מ"ש לעיל במערכת אות ה' מדיני הלואה סי':

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה