ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
מ"ם · אות רא
משכונה ראובן בן יעקב מצא בין שטרות אביו שטר העתק מהעתק שטר משכו' על חזקת קרקע של שמעון ושמעון הנז' מכר אותו קרקע ללוי ואחרי מות המוכר עמד יעקב הנז' לקבול בב"ד נגד לוי הקונה וקבעו לו זמן ומת ג"כ הקונה ואח"כ מת יעקב יורה המורה היכי לדיינו דייני להאי דינא וגם כי יורשי הקונה הם קטנים הנה שכרו אתו:
תשובה ת"ש הא דגרסינן בפרק אעפ"י ייחד לה ארעא גביי' בלא שבועה וכ' עלה הרא"ש ז"ל בשם הראב"ד ז"ל ושכ"כ ה"ר יונה ז"ל שלא אמרו פיטור שבועה ביחד וכו' אלא בכתובה לפי שאינו עשוי להתפיסה צררי אחריני על הסמך הזה אבל בב"ח חוששין לפירעון עכ"ל ודברי הראב"ד הללו נקבצו באו בס' בע"הת שי"ד ח"ג וז"ל והיכא דמשכן אינש לחבריה משכונה על קרקע ומת לוה בחיי מלוה והיא משכונה מוחזקת ביד המלוה ואכל פירותיה בנכייתא כ' הראב"ד בב"י ז"ל דאיכא מ"ד דגבי בלא שבועה וכו' אבל אם לא דר והחזיק בה בחיי המלוה וכו' אינו יכול להחזיק בה אחר מיתת הלוה אם מת לוה בחיי מלוה אלא בשבועה וכו' ולא דמי לייחד לה ארעא דגבייא בלא שבועה דכתובה שנייא דלא ניתנה לגבות מחיים אבל ב"ח לא גבי אלא בשבועה אם לא ירד והחזיק בה אע"פ שייחדה למשכונה עכ"ל גם בש' נ"א ח"ד סי' ו' כתב וז"ל נשאר לנו עדיין לברר שטר משכונה של קרקע אם קונה אותו בכתיבה וכו' ובזה הורו המורים וכו' כיון שירד והחזיק בקרקע וכו' ודוקא מוחזקת אבל אינה מוחזקת הרי היא כמלוה בלא משכונה וכו' עכ"ל כי על פי הדברים האלה נוחים דברי הרשב"א ז"ל בתשו' תרתי דסתרן דבסי' אלף ק"ם כתב בפשי' על שטר משכונה דכיון דמת לוה בחיי מלוה אינם גובים בשטר משכונה זו דאין אדם מש"ל ע"ש ואילו בסי' תתקל"ט נשאל בראובן שהיה מחזיק במקום אחד של ב"הכ וא"ל מאי בעית בהאי ארעא וא"ל דירך היא הא מיהא משכונה היא לגבאי ושמעון מכחיש וכתב ע"ז בסוף התשו' וה"ה והוא הטעם אם לא תבע שמעון את ראובן ולאחר פטירתו תבעו בני שמעון את ראובן ואח"כ מת ראובן אעפ"י שהיה ראובן חייב לישבע ליורשים אין אומרים אין אדם מוריש שבועה לבניו כמו שאמרנו עכ"ל דשנייא דהיה ראו' מוחזק במקום ב"הכ ההוא וכיון דירד והחזיק בה כמאן דגביא דמי ולאו בר שבועה הוא משא"כ בהך דלא ירד והחזיק בה. וז"ל הרב חזה התנופה סי' פ"א המוכר שטר משכונה לחבירו וחזר ומחלו אינו מחול כי כמו שגוף הקרקע קנוי הוא למלוה כך הוא קנוי למי שמכרו לו והמשכונה מוחזקת ביד זה המלוה ואין שטר משכונה כשט"ח וכו' אבל עיקר המשכו' ביד זה והוא מוחזק בה והו"ל כמשכון וכו' עכ"ל ועיין במרן בש"ע סי' ס"ו ס"ח וסמ"ע סק"ך ולשם ס"ל ע"ש ובסמ"ע סימן ס"ה סק"ח ובמרן ש"ע סי' ק"ח סי"ב שכתב מוחזק בה ש וכו' עכ"ל והוא ע"ד שכתב בבע"הת ז"ל מאריה דהאי דינא דהיינו בירד והחזיק בה ואכל פירותיה:
ותבט עיני להגאון הרשב"ש ז"ל בתשו' סי' תי"ד שנשאל על רזא דנא והעלה דאם המלוה היה אוכל פירות המשכונה בחייו וגם אחרי מותו בהא קורא אני מוחזק וכו' עכ"ל משמע להדייא דס"ל דאכילת פירות לחוד מהנייא ולשון בע"הת ז"ל שכ' מוכח דבעינן נמי שדר והחזיק בה ואם סמך הרב ז"ל על מה שכתוב בשטרי משכנתא ילך ויחזיק וישכון וכו' מאן לימא לן דעקימת שפתים הוי מעשה האלף לך שלמ'ה אשרי תבחר ותקרב ועל פיך ישק כל עמי ובח"ג מחוט המשולש סי' ה' פלפל בתשו' הרשב"ש ז"ל הלזו לא ע'ט האסף ועיין להרב בית יהודה בח"מ סימן מ"ב שכתב לפשר בקרן:
ומה שהעיד א' מהב"ד יצ"ו שהממשכן בא לקבול לפניו על דין עסק ביש והודה הלוה שהוא חייב לו אין בעדות זו כח להוציא מהיתומים חדא דצריך לברר באיזה זמן היה המעשה דאיכא למימר דביני ביני פרעו משלם ועוד דהיורשים קטנים ואין מקבלים עדות שלא בפני בע"ד וקטן כמאן דליתיה דמי ועוד בה והוא בא' ואין להאריך עוד:
גם אני שמעתי וכמדומה שראיתי שטר משכונה הלזו העתק מהעתק שלא ע"י ב"ד וגם לא קיימו הב"ד החתימות ואם נמחק וצריך לחקור ולדרוש בעיקר העדות בפני הב"ד אע"פ שבאו עדי השטר עצמם להעיד בפני הב"ד ודעת הרב ש"ך ז"ל שצריך ג"כ בפני הלוה דוקא ושלא כדעת מורם ז"ל וגם צריך לכתוב שקרעו השטר הא' דאי לא"ה פסול ואע"ג דלא חיישינן לב"ד טועין שכחה שכיחא וגם שיעידו העדים שנמחק באונס ולא מדעת כל זה מבואר בריש סי' מ"א וכן באדרכתא ושומא צריך למכתב שקרעו לשטרא קדמאה ע"ש סי' קט"ו ועיין בתשו' הריב"ש ז"ל סימן תי"ג שנשאל בהטפסת שטר מתנה ע"י ב"ד ונמצא א' מהם קרוב וא' מעדי השטר הוא אחד מהב"ד ואין עד נעשה דיין והאריך הרב ז"ל להכשיר אפילו בלא עדים רק שיכירו חתימת העדים שהרי מדעתם שיטפסוהו יען יש בו זכות לנותן וכו' ע"ש ומרן ז"ל בב"י הביאו בקיצור ועיין במור"ם ז"ל בסס"ג. דמיירי נמי אפילו בהטפסת שטר מכר דמעתיקים אות באות דאינו גובה בו אלא עד שיוציא גופו של שטר כמ"ש הסמ"ע ז"ל סקכ"ז ע"ש ובנ"ד לא מצאתי מקום להכשיר הטפסה זו הכפולה. זה הנלע"ד ועיני אדוני רואות ואת אשר יבחר בו יקריב אליו: