ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
מ"ם · אות קכט
מע"ג קי"ל האומר לחברו מנה לי בידך תנהו לפלוני זכה ואינם יכולים לחזור בהם כמ"ש בטוש"ע סי' קצ"ו ואעפ"י שעדיין לא הגיע זמן הפרעון של הלוה שהמחהו אצלו כיון דסופו בא לידי פרעון וזמן אתי ממילא ולאפוקי כתובה דלא אתיא לידי גוביינא אי מייתא היא ברישא וכן העלה הש"ך ז"ל שם סק"א ע"ש ולאפוקי מסברת ה' מוהרשד"ם ז"ל ח"מ סי' שנ"ט וכ"כ הכנ"הג שם בהג"הט אות ך' וכתב הרב נתיבות משפט דכ"ד דלא מצי המוחזק למימר קי"ל כמוהרשד"ם וגם כל הנהו רבוותא ע"ש וכ"כ הרב כרם שלמה חלק ח"מ סי' נ"ד דק"ל והרב משאת משה ז"ל חי"ד סי' דף ל"ז ע"ג ובח"מ סי' נ"ג גם ה' עדות ביעקב סי' קל"ג זו הלכה העלה ע"ש א(קל) מעשר עני. נשאלתי ביום חולו ש"מ בחג הסכות ש' נפל"אות מתורתך לפ"ק מרחימו דנפשין נהירו דעיינין חמיד לבא הח"וש לעין הבן יקיר לי טוביינא דחכימי כה"ר נסים טובייאנא הי"ו במה שקנה אתרוג כשר כהלכתו בפרח א' ואח"כ נזדמן לו אתרוג נאה ומהודר מן הראשון אם מותר לו ליתן שליש המוסיף עבור ההדור ממעות מעשר שיש לו שהוא מפריש ממונו לעניים נהי דבענין עיקר קנין דאתרוג לא מצי עביד אלא מדנפשיה כמ"ש בי"ד סוף סי' מט"ר ע"ש הא מיהא לענין הדור מצוה מהו אי חשיב כעיקר מצוה ע"כ דברי שאלת חכם נר"ו:
זאת אשיב דע לך הידיד דאיפליגו אמוראי במצות כבוד א"וא משל מי דאיכא מ"ד משל אב ואיכא מ"ד משל בן כדאיתא בקידושין דל"ב ואותבוה למ"ד משל בן מדתניא האב ובנו מאכילין זה את זה מעשר עני ואי אמרת משל בן נמצא זה פורע חובו משל מע"ע ומשני לא צריכא להעדפה ופירש"י ז"ל עליו מוטל להאכילו ולהשקותו מדה בינונית ואי אביו צריך לסעודה יתיר' יאכילנו מע"ע עכ"ל אלמא אע"ג דבעיקר האכיל' והשתיה לא מצי למיהב ליה מדמי מע"ע כיון דלדידיה משל בן וחיובא רמיא עליה הא מיהא במה שמעדיף על עיקר המצוה אע"ג דמצוה קא עביד והיא בכלל הכיבוד מצי למיהב ליה ממעשר עני ה"נ נלע"ד דכוותה אע"ג דבעיקר לקיחת אתרוג לא מצי למשקל מדמי מע"ע דחיובא רמי עליה אפי"ה במה שלוקח אתרוג מהודר בתוספת שליש שרי ליה מריה למשקל מדמי מע"ע אע"ג דמסיק התם תבא לו מארה למי שמאכיל את אביו מע"ע ואפי' בהעדפה דשאני התם דזילא ביה מלתא לאב שיתפרנס ממעות מע"ע כדאיתא התם משא"כ בקניית מצות אתרוג דליכא למיחש להכי ואל תשיבני דכולה הך שקלא וטרייא היא אליבא דמ"ד דכבוד או"א משל בן אמטו להכי מוקמינן אהך ברייתא בהעדפה ושאני לן בין עיקר המצוה להעדפה אבל למ"ד משל אב ברייתא בעיקר אכילה ושתיה מתנייא כיון דלא מחייב להאכילו משלו אמטו להכי שפיר מאכילו מדמי מע"ע דאין זה פורע חובו משל מע"ע כיון דלא מחייב אלא דסו"ס תבא לו מארה וכו' וכפשטא דברייתא וכדסא"ד דמקשה ורבינו ז"ל בפ"ו מה' ממרים פסק כמ"ד משל אב ע"ש ומה שיש לעמוד בדבריו ממה שפסק שם גבי. ארנקי כבר עמדנו על דבריו בספרי הקטן חיים וחסד בס"ד א"כ נפל פתא בבירא דאין להוכיח מסוגיא דהתם דלא קיימא אליבא דהלכתא ונלע"ד דלא היא דבהאי מלתא דהעדפה שעל החיוב דשרי ממון מע"ע ל"פ בה הנך אמוראי דכלהו רבנן אזלו ומודו דשפיר מצי עביד העדפה שעל החיוב מדמי מעשר עני א"כ בנ"ד דהידור מצוה דהויא העדפה על עיקר לקיחת האתרוג הכשר פשיטא לענ"ד דמצי שקיל ממעות מע"ע וגדולה מזו נלע"ד שאע"פ שקנה אתרוג מהודר בדמים יקרים ורצה לחזור בו ולמוכרו ולקחת לו אתרוג אחר כשר לבד שומעין לו אך אוסיף להביט מוהר"ם מינ"ץ ז"ל בתשו' סי' קי"ב ארי נעשה שו'אל בראובן שקנה אתרוג נאה ויפה בדמים יקרים ובא שמעון ואיבדה או פסלה ואומר לו הרי אתרוג כשר תמורתו אם שומעין. לו והשיב שהדין עמו וחיליה מדאיבעייא לן במרובה דע"ח בהפריש שור לעולתו וגנבו ממנו מי מצי מפטר נפשיה אגב כבש או תור או"ד מצי נגנב למימר ליה אנא מצוה מן המובחר בעינא למעבד והדר פשיט ליה דמצי מפטר נפשיה בכבש או תור ע"ש ונהירנא כד הוינא טליא כשהרציתי דברי הרב הללו לפני מי שגדול מורי הרב תנא דידן הרב חק נתן זיע"א ת'מה ת'מה יקרא הלא לאמונה תורת ה' תמימה דרכיה דרכי נועם איך אפשר לקבל דבר זה שהנודר הפריש שור לעולתו בדמים יקרים וחוטא נשכר משלם לו כבש או תור הפך דעת הנודר שכבר גלה דעתו למעבד מצוה מן המובחר ישתקע הדבר ולא יאמר אלא דהכי קא מבעייא ליה לרבא דפשיטא ליה דקרן שור ודאי בעי לשלם כמו שהפריש אלא לענין כפל הוא דקא מבעייא ליה שגזירת הכתוב דמאי דבעי למפסדיה גנב לנגנב משלם ליה ע"כ בא בכפלון מ"ה מצי אמ"ל גנב אי לאו דמשכחת לגנב לא הוית מחייב להפריש שור אלא כבש או תור א"כ מאי אפסידתך אלא כבש או תור או"ד מצי א"ל אי לא אשתכח גנב הוה מפרישנא תורא אחרינא דמצוה מן המובחר הוה בעינא למעבד א"כ גם הכפל תשלם לי שור אחר אבל בקרן פשי' ליה דשור מעליא בעי לשלומי וז"ש רש"י ז"ל ואהפסדא דהקדש לא מחייב וכו' ר"ל דתיפוק נמי דחייב לשלם כפל נמי שור דאי לא אשתכח גנב הוה נודר מפטר נפשיה בכבש או תור והוה מפסיד המזבח אהא משני דבהקדש ליכא תשלומי כפל אבל קרן דהקדש ודאי דמשלם מן העליה שבנכסיו א"ד הרב ז"ל וראיתי לה' גאון צבי ז"ל בתשו' סימן ק"ך שהשיג על מהר"ם מינץ מס' דנפשיה כמו שהקשה הרב מורי ז"ל אלא שהוא ז"ל תפס עליו דשאני עולה דאין לה דמים כדאמרי' בפסחים המוכר עולתו לא עשה ולא כלום משא"כ באתרוג שיוכל למוכרו אחר שקנאו ע"ש ולא ירד להציל מתוך השמועה דלא איירי אלא בכפלון שו"ר לתרי אריוותא צנתרות זהב כמוהר"י אבולעאפייא ומוהר"י נבון ז"ל שעל מבוכה זו ישבו שהובאו דבריהם בס' נחפה בכסף חלק א"ח סי' ועיין להרב מש"ל ז"ל בפט"ו מהלכות נזקי ממון וזכורני. שראיתי בס' תולדות יצחק למוהר"י חדאד ז"ל כרג'ע נראה לי בחד' לב"ק שפי' בכוונת רש"י ז"ל כדפי' מורי הרב ז"ל וכעת איננו פה עמדי:
ולענין אם מזונות בניו הקטנים אלא שהם יתרי על ו' שנים דאמרי' בפרק נערה שעליהם הכתוב אומר עושה צדקה בכל עת זה הזן את בניו הקטנים יותר משש אי מצי לזונם ממעות מ"ע עיין בדרישה י"ד סי' רמ"ט ובה' ט"ז והרב ברכי יוסף זיע"א שם וכעת אינו מענין להאריך ובקונטריס שיורי ברכה להרב ז"ל שם כתב שבספר בית דינו של שלמה עמד וימודד אר'ש רחבת ידים בפרט זה ע"ש וס' זה לא ראיתיו עד הנה מי יתן ידעתי ואמצאהו: