ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
מ"ם · אות עה
מכירה ראובן מכר חזקת חנות לשמ' ואח"ך קנה שמעון עוד חנות אחרת ועמד ומכר ללוי החנות הראשון שקנה מראובן ואח"ך עמד עוד ומכר החנות הב' ליהודה ושמ' נלב"ע וחל"ש ואחז"ר עמד יששכר והוציא שט"ח על ראובן מוכר החנות מוקדם לזמן מכירת החנות לשמעון לטרוף את החנות מיד לוי בחובו ולוי טוען כשקניתי החנות מאת שמעון היתה לו חנות אחרת ומקום הנחתי לך לגבות ממנו אחריות המוכר זיל לגביה דיהודה הקונה האחרון ואין לך עלי כלום יורה המורה לצדקה הדין עם מי ויבא שכמ"ה: זאת אשיב הנה הרא"ש ז"ל בתשו' והובאה בטור ש"ע סי' קי"א וז"ל ואם הלוקח שקנה מהלוה מכרו לאחר והאחר לאחר אפי' עד ק' ובא ב"ח לטרוף מהלוקח האחרון כתב א"א הרא"ש ז"ל שאינו יכול לומר לו למה לא תבעת חובך מהא' וכו' ע"ש ובסי' קי"ו כתב וכל הדין שיש למלוה עם הלוקח כך דינו של לוקח א' שטרף ב"ח ממנו ובא הוא לטרוף מהלקוחות שקנו אחריו שהרי הוא כאילו יש לו שט"ח על המוכר בשביל אחריות שלו עכ"ל וכתב שם הסמ"ע ז"ל סק"ד פירוש כשם שהמלוה שיש לו שטר על הלוה כשאין ללוה טורף מהלקוחות שקנה אחריו כן הלוקח שטרפו מידו ואחריותו על הלוה המוכר לו כשאין למוכר נכסים חוזר הלוקח על הלקוחות שקנו אחריו לטרוף מידן עכ"ל: