ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
מ"ם · אות עד
מכירה ראובן יש לו כך וכך שקים מליאים צמר טעונים בספינה וכו"ך בדרך ים להעלותם לספינה ונטפל לו שמעון למוכרם לו בכ"מ שהם ונתן לו דמי השקים ודמי הצמר לזמן מוגבל ביניהם וטען הקונה השקים אשר היו מונחים דרך ים לספינה השכורה אצלו לזמן מה ועדיין איזה שקים ברשות המוכר ובין כך ובין כך היה ביניהם דברי קטטה ואמר לו המוכר אם אתה רוצה לחזור בך גם אני כמוך ויענהו שמעון א"כ נתפרדנו והלכו להם שאל המוכר אם החרטה הזאת מהניא או לא:
בראש אמי'ר כבר מילתא אמורה בפ' הרבית אמ"ר אסטימותא קנייא והיינו מה שנהגו הסוחרים לקנות ע"י וכבר נתבאר בטוש"ע סימן ר"א דמנהג הסוחרים לקנות ע"י שתוקעים כפם זה לזה דהולכים אחר מנהגם מידי דהוה אסטימותא וכתב הרא"ש ז"ל בתשו' כלל י"ב סי' ג' דתקיעת כף הלזו קונה כמו הק"ס ע"ש וכיון דקונה קנין גמור א"כ לא נמחל בדבור וכמ"ש הריב"ש ז"ל סי' תק"ן ועיין סמ"ע ז"ל רס"י שט"ו והרב ת"הד ז"ל סי' שי"א עיין במור"ם סי' קפ"ט דלא מהני מחילה באמירה אמנם מה שהם ברשות המוכר עדיין נראה דמהני מחילה בדבור בעלמ' דרשותו קונה לו עיין הרשב"ש ז"ל סי' ח"י וכן פשוט מדין ע"ע שמוחזק בגופו עיין בתוס' בפר"ק דקידושין די"ו בד"ה זאת אומרת וכו' ע"ש ועדין נשאר לנו לברר באותם השקים שמכר המוכר לספן לטוענם בספינתו ועדיין לא פרע לו דמי השכירות כי כן דרך: השכירות אינה משתלמת אלא לבסוף ובעל הספינה לא איכפת ליה בהא ומסר המוכר. לקונה הפתקים. שכתב לו רב התובל מקבלת השקים כמנהג והקרוב דחשובא ברשות שניהם ועיין בתשו' מרן בס' אבקת רוכל סימן קכ"ט ותשו' הרב המבי"ט ח"א סימן ותשו' מוהר"ם אלשי"ך סי' יו"ד בדין קנית הברזל שבספינה:
ועל דבר השקים אשר קנה הקונה ונתן הדמים צריך לחקור אם היה התקיעת כף גם עליהם דהוי כק"ס כמו שנתבאר ונתן המעות א"כ קנה אותם קנין גמור והו"ל כאילו כליו של לוקח שנתבאר בסימן ר' דקונים לו. בכל מקום שהם ברשות של שניהם ובסימטא ע"ש. ועדיין לבי מהסם לומר דדוקא שקנה הכלי קודם נתינת הצמר בהם דחשבינן ליה שפיר כלי של לוקח אבל כשכבר. מליאים השקים וקנה אותם אפשר דלא מהני ועיין בתשו' הרב מוהר"י עייאש ז"ל חח"המ בסי' י"ט: