ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
חי"ת · אות מב
חזקה י מנהגינו פה מימי קדם שישראל המחזיק בקרקע הגוי כראוי ואירע שהגוי הוציא היש' הימנה ונשארה ביד הגוי כ"כ זמן זמנם זמניהם אכתי ברשותי' דיש' קיימא והזר הקרב יומת ועיין בכנ"הג סי' ק"ס בהגהת הטור שיש הסכמות משתנות בזה נסתפקתי לפי מנהגנו במי שהיה לו חזקת קרקע והוציאו הגוי ממנה ונשארה ביד הגוי אף כי אחרי מותו והיתה עליו כתובת אשה או ב"ח ולאחר מותו הסכימה דעת הגוי להחזירה ליש' והחזירה ליורשי המחזיק מי אמרי' דמקרי ראוי ולא גביא האשה כתובה מניה וכן למ"ד דחוב אינו גובה מהראוי או"ד הויא לה כקרקע הנגזלת שנתבאר בדברי מור"ם סימן רע"ח ועיין בס' בית יהודה ח"ב סימן יו"ד שכתב דהוי ראוי עש"ב ושכ"ד רבו ז"ל יד אהרן חא"ה סימן צ' בהג"הט אות ו':
וכבר כתבתי למעלה אות ה' מדין ההטבה סימן כ"ה שנסתפקתי בדבר ההטבה הנוהגת אי הוי דינה כראוי או כמוחזק ואע"ג דאיכא מ"ד דהוי כמוחזק מ"מ שניא דא דהתם בידו לתקן ולחזור ולקנות ואינו אלא מחוסר זמן ושמשא ממילא אתייא משא"כ בנ"ד דתלוי בדעת אחרת מאן לימא לן דמתפייס בעל הקרקע ואת"ל דמתפייס מאן לימא לן דשביבי בישא דמיפייסו דבדידהו תליא מלתא ואת"ל דמזדקקי ליה מאן לימא לן דמלכא מזדקק ליה ויהיב ליה רשותא דהכי אורחא דבני מתא. אך אוסיף להביט בענין תקנת ההשבון כפי מנהג הקהלות יצ"ו שאם תמות אשה בחיי בעלה ולא הניחה זש"ק ממנו שהוחזק חצי הנדונייא לאביה או ליורשיה אם כשמתה האשה כבר מת אביה ועליו כתובת אשה או ב"ח אי גבו מההשבון או לא בזה ראיתי להקת הנביאים רבנן בתראי פליגי בה דמוהרח"א בס' תורת חסד סי' צ' ומהר"י חנדלי סי' כ"ב ס"ל דהוי מוחזק וגובה ממנו ב"ח אבל מוהרח"ש הובא לשם ומוהרד"ך ומהרש"א ומוהריט"ץ ס"ל דהוי ראוי עש"ב וממנו נקח לנדונינו דהוייא בדעת אחרת מאן לימא לן דמיתה ואת"ל דמיתה מאן לימא לן דלא משיירא זש"ק וא"כ מידי פלוגתא לא נפקא:
איברא דאיכא למימר דאפילו למ"ד בההשבון דהו"ל דין ראוי בנ"ד. יודה דהוי מוחזק דהתם לא עביד דאתי בידי אדם וחסרונו בידי שמים משא"כ בנ"ד כיון דתלוי בדעת אדם וכ"ש דאפשר להרבות רעים ומתן דמים וארצויי מרצי:
ברם אכתי פש גבן לברורי דא"נ חשבינן לנ"ד כראוי היינו מה ששוה החזקה לע"ע דקיימא למיגר לישראל אבל ס"ס הא מיהא מה שהיתה שוה בעת מיתת המחזיק ליכא מאן דפליג דמוחזק גמור הוא וגובה מהשווי ההוא ועיין בתשו' ה' בית יהודה ח"ב סימן יו"ד:
ומעתה נובין ונדון בשבת ששבחו נכסים אחר מיתת האב גרסי' בפרק י"נ דקל"ג ע"כ נמ"ך וחבל על דאבדין: