ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
ה"א · אות צד
הרשאה קי"ל דהנתבע אינו יכול למנות עליו מורשה כמ"ש בטור ש"ע סי' קכ"ב ע"ש ואם רצה התובע לידון עם מורשה של הנתבע נראה דתלוי בטעמו של דבר הא דאין ממנין לנתבע אנטלר דלטעמא דלשלא בפניו מעיז וטוען שקר כיון דהנתבע מתרצה בכך לית לן בה אבל להך טעמא דהנתבע מקנה למורשה חובו אלא התובע מאי מקנה לו א"כ אפי' נתרצה התובע אין שומעין לו ועוד דלטעמ' אחרינא חרינא דההרשאה בעצמה תקנה בעלמא היא שלא ילוה אדם מנה לחבירו וילך לו למ"ה ויצטרך המלוה לילך אחריו ולכתת אחריו ולהוציא מנה על מנה אבל בנתבע לא אפשר ולהאי טעמא נמי אפי' נתרצה התובע אין שומעין לו כיון דבנתבע לא תקנו רבנן. שוב מצאתי כעת תשובת הרי"ף ז"ל סי' רמ"ט דפשיטא ליה מילתא שאם נתרצה התובע ש"ד: